08.01.12
רונית כהן זמורה - מדריכת הורים
בשנים האחרונות נדמה כי שכיחות הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD ,ADD) הולכת וגדלה. בניגוד לדעה הרווחת, ההפרעה אינה לובשת צורה אחת, אלא משתנה לאורך השנים. ההיכרות עם התבטאויותיה השונות של ההפרעה בנקודות זמן שונות בחיים היא חשובה לצורך אבחון וטיפול יעילים ומוקדמים. במאמר הבא נסקור בקצרה את המידע שהצטבר ממחקרים על הסיבות להתפתחות הפרעת הקשב והריכוז ונלמד לזהותה בשלביה השונים.
הפרעות קשב וריכוז ומקורן
הפרעת קשב וריכוז הינה ליקוי התפתחותי-אורגני, שמקורו גנטי, ואינה תוצאה של גורמים סביבתיים או חברתיים. הפרעה זאת אינה חולפת עם השנים אלא מלווה את האדם לאורך כל חייו הבוגרים, אולם לובשת צורות אחרות בילדות, בגיל ההתבגרות ובבגרות. בדומה לצבע העיניים שירשנו מהורינו, הפרעת הקשב וריכוז היא תוצאה של מטען גנטי שנמסר מדור לדור וכפי שצבע העיניים לא משתנה עם השנים - כך הפרעת הקשב לא נעלמת עם השנים, אלא לובשת צורה אחרת. כך קורה שרבים מהילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז הם ילדים להורים שסובלים בעצמם מהפרעה זו.
הפרעת קשב וריכוז נובעת מחוסר פונקציונאליות מזערית במבנה המוח ובאופן תפקודו. ברקלי (1977) הראה שפגיעה זאת נעוצה בתפקוד נמוך של קליפת המוח הקדמית והקישור שלה למערכת הלימבית (הקשורה לזיכרון, להתנהגות ורגשות). תופעה זאת מקשה על האדם לשם לב לגירוי הנכון ולשמור על תשומת ליבו לזמן סביר (ברקלי, 1990).
הפרעת קשב וריכוז, והפרעה המלווה באימפולסיביות בפרט, מאופיינת בקשיים בויסות העצמי וביכולת להתאים את ההתנהגות לחוקים המקובלים. כמו כן, היא מתבטאת בקושי להשהות תגובה, בדיבור יתר, בחוסר מנוחה ובפגיעה באחזקת הקשב. האדם הסובל מהפרעת קשב אינו מצליח לשמור על קשב לאורך זמן וכך מאבד מידע רב, וכן מתקשה לרסן את תגובותיו. כאשר קשיים אלו אינם מטופלים כראוי, קיימת סכנה לירידה באיכות החיים ולפגיעה בסיכויי ההשתלבות בכל מעגלי החיים: בבית הספר, בעבודה, בזוגיות, במשפחה ובחברה.
הפרעות קשב וריכוז בינקות ובגיל הרך
לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו מתעורר לפני גיל שנתיים. עם זאת, בגיל הינקות, בדרך כלל מתלוננים הורים לילדים שיאובחנו כבעלי הפרעות קשב על פעילות יתר של התינוק, אשר אינו ישן הרבה במשך היום ומרבה להתעורר בלילות. ילדים אלו פעילים מידי ונוטים להתמקד בעצמים או צעצועים למשך פרקי זמן קצרים בלבד. הם מתוארים בדרך כלל כדורשי תשומת לב בלתי פוסקת. בגיל הגן, הגננת מתלוננת שהילד אינו קשוב ב'ריכוז', מרבה להתרוצץ ומתקשה לשבת.
קיים קושי גדול לאבחן בעיות קשב וריכוז בגיל הרך והנטייה הרווחת היא לייחס את הבעיה לחוסר בשלות. לא אחת עולה ההמלצה להשאיר ילדים אלה שנה נוספת בגן, אולם פיתרון זה אינו יעיל מאחר ובמקרים אלו לא מדובר בהיעדר בשלות אלא בהפרעת קשב אשר לא תיעלם עם חלוף השנה. פתרון זה אף מנתק את הילד מחבריו ועלול ליצור תחושת כישלון.
בגיל זה חשוב להפנות את הילד למרפאה בעיסוק שתעבוד עימו על וויסות סנסו-מוטורי, על התארגנות הגוף ועל ויסות דחפים מוטוריים. כמו כן, חשוב להפנותו לקלינאית תקשורת שתלמדו דיבור פנימי, (היכולת של הילד לשוחח עם עצמו לפני ביצוע הפעולה) המביא למיתון האימפולסיביות. רק במקרים של הפרעת קשב קשה מטופל הילד בטיפול תרופתי בגילאים אלו.
הפרעות קשב וריכוז בגילאי הילדות וההתבגרות
גיל האבחון העיקרי של הפרעות קשב וריכוז הוא גיל בית הספר, בו מתבטאת ההפרעה במלואה, עקב העלייה בדרישות הלימודיות והחברתיות. גל נוסף של אבחון מתרחש בחטיבת הביניים, בעקבות חוסר יכולתם של מתבגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז לעמוד בדרישות מורכבות יותר של הלימודים. חלק מהמתבגרים יזהו את האבחנה רק לקראת מבחני הבגרות ואצל חלקם הצורך באבחון יצוץ רק בזמן לימודיהם באוניברסיטה. העלייה ההדרגתית בעומס הלימודים, בעיקר בתחומי הקשב ובצורך בעיבוד כמויות גדולות של חומר לימודי, מצריכים תנאים אופטימליים שיאפשרו לילד להתמודד עם לקותו.
בקרב כל הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז קיימים אפיונים משותפים:
קושי לשבת ולהקשיב בכיתה - היבט זה יכול לבוא לידי ביטוי באחת או יותר מהדרכים הבאות: חולמנות והתנתקות מהנעשה בכיתה בחלק מזמן השיעורים, מוסחות מכל גירוי בכיתה, קושי לחכות בתור המביא להתפרצויות, תזזיתיות, הצקה וניסיון למשוך תשומת לב.
קושי להתמודד עם לימודים קונבנציונאלים - הילדים אינם מצליחים להפיק את מלוא התועלת מהשיעור, חלה ירידה בהישגיהם הלימודיים, הציונים אינם משקפים את הידע שלהם והשקעתם. הדבר משתקף בתנודתיות בציונים לאורך זמן.
קושי להכין שעורי בית - תופעה זאת באה לידי ביטוי בקשיים בהבאת ציוד לימודי לכיתה, בחוסר התמצאות בשיעורי הבית, או בהכנה חלקית שלהם. הילדים אינם מסוגלים לשבת זמן ממושך להכין שיעורים, או ששעורי הבית לוקחים זמן רב מידי. לרבים מהם מחברות ריקות ומקושקשות. הטיפול באספקט זה הוא למקד את הילד במטרה ובאמצעים שונים ומגוונים.
הורים רבים תמהים "כיצד הילד יכול לשבת שעות מול המחשב או הטלוויזיה, אך אינו יכול לשבת בכיתה או להכין שיעורים?" ומייחסים לו חוסר רצון להתמודד או עצלנות ומגיעים לעימותים רבים עם הילד.
אך למעשה לא כך הדבר, הקשב המופנה בעת צפייה בטלוויזיה ומחשב הינו שונה מזה הנדרש כדי להקשיב לדברי המורה, או להתמקד במטלה. בהתבוננות במסך יש חשיפה להבזקים ולגירויים קצרים שאפשר להבינם ולהתמודד עמם מבלי לעקוב אחר כל אחד מהם. הקשבה לדברי המורה, לעומת זאת, מצריכה התעלמות משאר הגירויים בכיתה (תלמידים, חפצים, רעשים וכד') ושמירה על רמת קשב אחידה.
הפרעות קשב וריכוז בבגרות
בבגרות, תופעת ההיפראקטיביות דועכת עד כדי העלמות, כאשר דעיכה זו מוסברת בהבשלה מאוחרת של תאי המוח. במצבים אלו הפרעת הקשב יכולה להוות יתרון - רבים מבעלי הפרעות הקשב בוחרים לעסוק במטלות הדורשות התייחסות למספר רב של גירויים, כגון דרמה, משחקי כדור, שיווק או ניהול, ולא כאלה המתמקדות בגירוי בודד, וכך יכולים לבטא באופן חיובי את היצירתיות, התזזיתיות והאנרגטיות שלהם. יחד עם זאת, חלק מהבוגרים בעלי הפרעות הקשב והריכוז מתמודדים גם בבגרותם עם סימפטומים של חוסר שקט, קושי בשמירה על קשב, קשיים בויסות העצמי ובניהול מערכות יחסים ועוד. במקרים אלו חשוב לפנות לאבחון לא פחות משחשוב לעשות זאת בגיל הילדות.
לסיכום, הגישה לילד בעל קשיים בתחומי הקשב והריכוז דורשת דרכי התמודדות מיוחדות ומשאבים רבים. על כן יש חשיבות מכרעת לשלב האבחוני שתפקידו להתוות דרכי טיפול והדרכה לילד, למשפחתו ולצוות החינוכי על מנת שיוכל להצליח. בנושא זה נתעמק במאמר הבא.
לקבלת מידע נוסף אודות הפרעת קשב וריכוז
על המטפלת - רונית כהן זמורה
רונית כהן זמורה, מאבחנת דידקטית, מדריכת הורים ומטפלת זוגית ומשפחתית.
ליצירת קשר - 052-2303707
