הצטננות וקוגניציה

צוות בטיפולנט

רבים מאתנו סובלים בחודשי החורף מהצטננות. סימפטומים גופניים כגון שיעול, גודש באף וכאבי גוף למיניהם, לא זרים לרובנו, אולם מעטים יודעים כי בזמן הצטננות חלים בנו גם שינויים קוגניטיביים, אשר דומים לשינויים שחלים בזמן צריכת אלכוהול, או כאשר אנחנו עובדים אל תוך השעות הקטנות של הלילה. כיצד משפיע הצינון על החשיבה, ואלו גורמים פסיכולוגיים מחלישים או מחזקים את המערכת החיסונית שלנו?

ליקויים קוגניטיביים בתקופת צינון

ד"ר אנדרו סמית' (Andrew Smith, PhD), מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קרדיף שבוויילס (Cardiff University, Wales), חוקר את השפעות ההצטננות על הקוגניציה מזה 25 שנה. ממצאי מחקריו של סמית' מראים כי בזמן צינון אנשים פחות ערניים ויותר איטיים בקצב החשיבה שלהם, ואף מפגינים יותר חשיבה שלילית. במסגרת מחקר משנת 2012, מצא סמית' כי זמני התגובה של נבדקים מצוננים נמוכים מהרגיל, וכי הם סובלים מירידה באיכות יכולתם לקלוט חומר חדש ולבצע משימות אשר מצריכות הבנה מילולית ועיבודים סמנטיים (Brain, Behavior and Immunity, 2012).

במחקר אחר ביקש סמית' לבדוק את התפקוד של נבדקים מצוננים בזמן סימולציית נהיגה, בהשוואה לנבדקים בריאים. ממצאי המחקר הראו כי אלו המצוננים הגיבו בסימולציה לאט יותר לגירויים לא צפויים, וכחלק מכך פחות הצליחו לתמרן ולהימנע מתאונות (BMJ Open, 2012). מחקר מטעם חברת הביטוח לוידס (Lloyds TSB) פרסם הערכות לפיהן יותר מ-125,000 מתאונות הדרכים של 2008, התרחשו בעת נהיגה תחת השפעת צינון או שפעת.

מהו המנגנון הנוירולוגי הקושר בין הצינון לקוגניציה? מחקרים מייחסים את השינוי באיכות החשיבה לשינויים שחלים בשלושה נוירוטרנסמיטרים מרכזיים - דופמין (Dopamine), המשפיע על תהליכי זיכרון, נוראדרנלין (Noradrenaline), אשר קשור למהירות התגובה של המוח, וחולין (Choline), אשר משחק תפקד בקידודה של אינפורמציה חדשה.

• צפו עכשיו: מיינדפולנס -
  נעים להכיר

  
• פיברומיאלגיה: התמודדות
  עם כאב בלתי נראה

  
• מהם הקשיים הנפשיים שמשתפרים בעזרת פעילות גופנית?

  

לחץ - אויב מוכר של המערכת החיסונית

מחקרים רבים לאורך השנים הצביעו על ההשפעה השלילית של תחושת לחץ על המערכת החיסונית. לפי ד"ר שלדון כהן (Sheldon Cohen, PhD) אשר מנהל את המעבדה לחקר לחץ, חסינות ומחלות באוניברסיטת קרנגי מלון (The laboratory for the Study of Stress, Immunity, and Disease, Carnegie Mellon University), אלו אשר נתונים ללחץ מתמשך, המוגדר כלחץ הנמשך מעל לחודש, חווים פגיעה בתפקודה של המערכת החיסונית. לפי כהן, אלו אשר נתונים ללחץ מתמשך, כגון בעיות בזוגיות או במקום העבודה, פגיעים פי 2.5 לחלות בצינון. קשר זה נשמר גם כאשר נוטרלו פעילויות לא בריאות אשר אופייניות למצבי לחץ, כגון עישון ומיעוט בפעילות גופנית (Health Psychology, 1998).

הקשר בין לחץ למערכת החיסונית מוסבר על ידי שינויים ברמת הציטוקינים (Cytokines), חלבונים אשר מסייעים למערכת החיסונית להילחם במחלה, אך אחראים גם על סימפטומים כגון גודש ואף נוזל. לחץ נפשי גורם להפרשה מוגברת של הורמון הקורטיזול (Cortisol), שמוביל לעלייה ברמות הציטוקינים, אשר בתגובה מחריפים את עצמת הסימפטומים של הצינון.

כוחה המגן של הורות

אחד הגורמים הפסיכולוגיים המפתיעים אשר משפיעים לחיוב על המערכת החיסונית הנו הורות. לפי כהן, הורים בגיל 25 ומעלה יותר חסינים לווירוסים לעומת שאר האוכלוסייה (Psychosomatic Medicine, 2012). מדובר בהורים נשואים וגרושים כאחד, ללא קשר למקום המגורים של הילדים (עם הורה או מחוץ לבית). כמו כן לא נמצא קשר בין הורות לבין רמות הנוגדים שבגוף, ממצא אשר פוסל את ההשערה כי הורים מפתחים חסינות לווירוסים בשל חשיפה מוגברת לווירוסים שילדיהם הביאו הביתה. המחקר אמנם לא מסביר מדוע קיימת תופעת החסינות האמורה, אך משער כי הורות מספקת תחושת משמעות ורגשות חיוביים, אשר תורמים לחיזוקה של המערכת החיסונית. הורים מתחת לגיל 24 לא זוכים לאותו אפקט חיסוני, יתכן בשל חוסר הבשלות הפסיכולוגית או הכלכלית שלהם כהורים. מחקר נוסף של כהן, מצא כי סגנון רגשי חיובי וחשיבה חיובית מחזקים אף הם את המערכת החיסונית, הן כמונעי הדבקה והן כממזערים של עצמת הסימפטומים (Psychosomatic Medicine, 2006).

ככל שחולפות השנים, הולכת וגוברת ההכרה של עולם הרפואה בהשפעת מצבו הפסיכולוגי של האדם על בריאותו הגופנית. במובן זה, המערכת החיסונית מנהלת דיאלוג מורכב עם המצב הנפשי וההתנהגויות שלנו, וזהו רק קצה הקרחון.

מקורות