05.03.13
סיון גל-און
התמורות הכלכליות ושינויי התפיסה החברתיים שמתרחשים בעולם מובילים לעצמאות נשית הולכת וגדלה. עצמאות זו מובילה לכך שיותר ויותר נשים בוחרות לוותר על פנטזיית "האביר על הסוס הלבן", ופונות להליך הפרייה יחידני. החלטה זו מלווה במרבית המקרים בלבטים רבים ומתקבלת לרוב כשהרצון להגשמה הורית גובר על השאיפה לזוגיות או כשתקתוקי השעון הביולוגי כבר "מחרישי אזניים". נשים רבות מרגישות כי הן עלולות "לפספס את הרכבת" ולהשאר בסופו של דבר ללא ילדים.
מרבית הנשים ממתינות עד למחצית השניה של העשור השלישי לחייהן בניסיון למצוא זוגיות ולהקים משפחה, אולם כאשר התקווה לזוגיות אינה מתממשת - נשים רבות מודעות כיום לאפשרות שלא להפסיד את ההזדמנות להורות. זאת, בעיקר לנוכח האפשרויות והעצמאות הכלכלית. גם העובדה שהחברה הפכה בעשורים האחרונים למתירנית ולמקבלת יותר מבעבר, מקלה על קבלת ההחלטה לממש את האמהות במודל הורות אחרת.
ההתמודדות היומיומית של ההורה היחידני
הורות יחידנית מביאה עימה כמובן אושר גדול, אך בד בבד, קשיים יום יומיים רבים ומגוונים. חלק מהקשיים דומים לקשיי ההתמודדות של כל הורה צעיר, אולם חלק מהקשיים יחודיים לסיטואציה של ההורות היחידנית. כך למשל נדרש ההורה היחיד להתמודד לבדו ובאופן יומיומי עם קשיי הטיפול הפיזי בתינוק או הילד, להענות לבדו לצרכיו הרגשיים ובו זמנית להתמודד עם הפרנסה והאחזקה השוטפת של הבית. במקרה של הורות יחידנית נראה כי הורה אחד הוא אינו חצי משני הורים ולכן עולה במיוחד החשיבות ביצירת מעגלי תמיכה, משפחה, חברים ובמידת הצורך אף סיוע מקצועי.
ההשפעה הפסיכולוגית על הילד הגדל במשפחה יחידנית
השאלות סביב הקשיים הפסיכולוגים המלווים את מודל ההורות היחידנית הן רבות ומרביתן נשארות שנויות במחלקות וללא מענה ברור. האם לילד הגדל במשפחה להורה יחיד שמטפח אותו יהיו בהכרח קשיים רבים יותר מאשר לילד הגדל במשפחה "נורמלית"? האם אמהות יחידניות נוטות לחרדה יתרה ומגוננות הגנת יתר על ילדם ובכך לא מאפשרות לילדים לגדול לעצמאות נדרשת? או להיפך, ילד שגדל במשפחה בה הוא המרכז זוכה לפתח ביטחון עצמי גבוה, להיות עצמאי ובעל כישורי הנהגה? שאלה אחרת נוגעת להשפעת החיים ללא אב על התפתחות הזהות המגדרית.
באופן טבעי, השפעות אלו על התפתחותו של הילד מתווכות על ידי גורמים רבים הנוגעים לאישיות האם החד הורית, למאפייניו המולדים של הילד ולמערכת התמיכה של האם. כך, למשל, נמצא כי כאשר האם נהנית ממערכת תמיכה רחבה ו/או יוזמת ומבססת קשרים משמעותיים נוספים בין הילד לבין אנשים מבוגרים אחרים - סיכוייו של הילד לסבול מחרדה, קשיים חברתיים ותלות יתר בקשר עם האם קטנים בצורה משמעותית.
נראה כי גם ההורות היחידנית ככל הורות אחרת היא נושא לדיון פתוח ללמידה ולהתנסות. אם בכל זאת נאלץ לשאלה: "הורות יחידנית - כן או לא", נצביע בסך הכל על תמונה חיובית שמציגה מודל הורות אחר. במחקר שפורסם בשנת 2004, למשל, מצאו החוקרים (MacCallum& Golombok) כי התפתחותם החברתית והרגשית של ילדים שגדלו במשפחות חד הוריות לא הושפעה לרעה, ולא נמצאו הבדלים במידת החמימות האמהית להן זכו. ילדים אלו נהנו מיותר אינטראקציות עם אמם ביחס לילדים ממשפחות הטרוסקסואליות, ונטו לתפוס את אמם כזמינה ונגישה יותר. עם זאת, אמהות חד הוריות מדווחות על יותר עימותים חריפים עם ילדיהם ביחס לאמהות המגדלות את ילדן עם בן זוג.
בשורה התחתונה, מומלץ להורים יחידניים כמו גם לכל ההורים להיות ערים לסוגיות ולקשיים המתעוררים סביב חינוך ילדים בדורנו. הורות חד הורית, בדומה לכל הורות אחרת, מלווה ברגשות עזים, קונפליקטים, דילמות ותחושות הנעות בין סיפוק ואשר לבין כאב וקושי, ובמצבים אלו הגברת המודעות למקור הקשיים עשויה לסייע בצורה משמעותית ולהביא לשיפור ביחסי האם-ילד.
על הכותבת - סיון גל-און
סיון גל-און - גננת לחינוך מיוחד, אם יחידנית/
כותבת עבור: מכון עופר - אבחון, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
טל: 03-5229978
ריינס 18 ת"א.
