עכשיו באמת די - השמת גבולות לילדים

מכון שדות

כאנשים בוגרים אנו מציבים גבולות מדי יום ביומו: אנחנו נפרדים מבני זוג אשר לא ממלאים את ציפיותינו, מסרבים, לעיתים, "לעשות טובה" לחברים ודוחים הצעות עבודה אשר אינן משביעות את רצוננו. ומשום מה, דווקא הניסיון להציב גבול לילדנו - בן אם הוא בן ארבע ובין אם בן ארבע עשרה - הופכת פעמים רבות למשימה מורכבת המלווה בלבטים ותסכול.

איזה אמא רעה את! למה כל כך קשה להגיד להם "לא"?

הרגעים בהם רצוננו זהה לרצונו של הילד הם רגעים בהם נעים לנו להיות הורים: שיחה או משחק משותף מאפשרים לנו לספק את צורכי הילד ולהביע שביעות רצון ממעשיו ויכולותיו. הצבת גבול, לעומת זאת, היא הנקודה בה אנו מגבילים את רצונו של הילד ומעבירים את המסר שהתנהגותו אינה נאותה בעינינו. כל הורה מתקשה לאכזב את ילדו וכאשר הילד מגיב בבכי, כעס או האשמה כ"איזה אמא רעה את!", הצבת הגבול נעשית קשה עוד יותר.

הקושי והאשמה הנובעים מהצבת גבולות לילד אינם נובעים רק מתסכולו של הילד, אלא גם מהמסרים החברתיים המקובלים בתקופתנו: ערכים מודרניים של מתירנות, חופש, הבעת אמפתיה וקבלה של קשיי הילד הפכו מקובלים ומדוברים, והורים אשר מבקשים להציב גבול עשויים לחוות את עצמם כהורים "רעים" ושמרניים. כאשר הסביבה הקרובה (חברים, הורים, בני זוג) מגנה את ניסיונו של ההורה להציב גבול ומפעילה על ההורה לחץ "לוותר לו" או "להיות פחות קשה איתה", גוברות תחושות האשם והתסכול ובטחונו של ההורה עשוי להתערער.

• צפו עכשיו: ויסות רגשי
  אצל ילדים

  
• 10 טיפים להורים לילדים המתמודדים עם ADHD

  
• הורות בעידן הדיגיטלי: 12 צעדים להפחתת התמכרות למסכים

  

אמא, אבא, אפשר בבקשה לקבל עונש? חשיבות הגבולות להתפתחות הילד

אחת לזמן מה, מתפרסמת בעיתון כתבה על אלימות והתנהגות עבריינית של בני נוער: נהיגה בשכרות, דקירות סכין, אלימות כלפי מורים. במקרים אלו, מופנה פעמים רבות אצבע מאשימה כלפי ההורים אשר "לא עצרו את זה בזמן". למרות הערכים המודרניים המתירניים יחסית, הפכה האמונה כי "צריך לשים גבול לילד" לשגורה בפיהם של אנשי חינוך והורים, ולא לחינם. מחקרים רבים העוסקים בתחום ההורות והצבת הגבולות מצביעים על התועלת שמפיקים ילדים ובני נוער מהצבת גבולות ע"י ההורים:

הכנה למציאות החיצונית: כאשר ילדכם עומד לרוץ אל כביש סואן בכדי לתפוס כדור שנפל, הצבת הגבול היא ברורה ואינסטינקטיבית: לא רצים לכביש! וכאשר אמירה אינה מספיקה, לא יהסס אף הורה לתפוס את הילד ולמנוע ממנו לרדת לכביש באופן פיסי. קללה או חטיפת צעצוע לילד אחר אינן מסכנות את הילד באופן מיידי, אך לטענת אנשי מקצוע, הצבת גבול במקרים אלו קריטית לא פחות: ילד אשר אינו לומד להתמודד עם תסכולים בצעירותו, יתקשה להתמודד עם דרישות הסביבה החוץ ביתית ועשוי לסבול מקשיים חברתיים וקשיי הסתגלות למסגרת הבית ספרית.
נוכחות ההורה: העובדה כי ילד זקוק להורים מובנת מאליו: כל ילד זקוק לתחושת מוגנות ולביטחון שמשרה דמות הורית חזקה ויציבה. לכולנו ברור כי אובדן הורה הוא טראומה משמעותית לילד, אך העובדה כי הורה יכול "להיאבד" למרות נוכחותו מובנת פחות. חיים עומר, פרופסור לפסיכולוגיה, מדגיש כי הצבת גבולות מסמנת לילד על קיומה של "נוכחות הורית": הורה השומר על האינדיבידואליות שלו ועל סמכותו, אך במקביל פנוי ורגיש לצורכי הילד. הורה המצליח לשמור על נוכחותו ההורית מקנה לילד תחושת ביטחון. לעומת זאת, כניעה תמידית לתביעותיו של הילד, מוגזמות ככל שיהיו, מביאה לאובדן נוכחותו של ההורה בחיי הילד. על אף תחושת הכוח שמפיק הילד מ"נצחונו" על הוריו, נפגמת תחושת הביטחון שלו בקיומה של דמות מיטיבה, חזקה ומגינה.
יחסים עם ההורים: דמיינו מצב בו הייתם מתבקשים להעריך את יכולות ההורות שלכם ביום רגיל, אל מול יום בו אתם חולים בשפעת קשה ומרותקים אל המיטה. סביר להניח כי ביום רגיל אתם רגועים יותר, פנויים וזמינים יותר לילדכם. באופן דומה, מאפשרת הצבת הגבולות להיות "הורה בריא" השומר על האינדיבידואליות שלו ועל כוחותיו, ובאמצעותם מעניק יותר לילד: כל ילד זקוק להורה אשר רצונותיו ואישיותו אינם נדחקים מפני רצונו של הילד. כמו כן, פעמים רבות נובעת אלימות של הורים דווקא מתסכולם ושחיקתם הנובעים מהיעדר היכולת להציב לילד גבולות ולשמור על עצמיותם.
הילד עצמו, כמובן, אינו מכיר בהשפעתם החיובית של הגבולות. אף ילד אינו מגיע אל הוריו ומבקש שיגבילו את רצונותיו, שליטתו וכוחו, ונהפוך הוא: ילדים רבים מגיבים להצבת הגבול בבכי, האשמה, התנגדות ואף אלימות מילולית ופיסית כלפי ההורה.

ילדים שונים זה מזה במידת נכונותם לקבל גבולות והורים שונים זה מזה ביכולתם ורצונם להציב גבולות ולאכוף את סמכותם. אצל חלק מהמשפחות הצבת הגבולות היא טבעית ו"זורמת", בעוד שאצל משפחות רבות הופכת המילה "לא" לאות הפתיחה למאבק מתסכל ומייגע. לאור הקושי הרב המתעורר בתחום הצבת הגבולות, מציעים אנשי מקצוע מספר שיטות וגישות הרלוונטיות הן להורים לילדים צעירים והן להורים לבני נוער.

אאוט: חוסך שבטו שונא בנו, אין: סמכות עם חום ואמפתיה - איך מציבים לילד גבולות?

אחד הממצאים המאכזבים בתחום יחסי ההורה-ילד הוא שאין נוסחאות קסם המתאימות לכל הורה ולכל ילד. כפי שכל הורה הוא בעל תכונות ואפי משלו, כך גם הילד מגיע לעולם עם מזג ונטיות מסוימות. מרגע שנולד הילד, לומדים ההורים להכיר אותו ולהתאים עצמם לצרכיו: כל תינוק זקוק לחום והזנה, אך תינוקות נבדלים בסוג המזון, שיטת ההאכלה ואופן הטיפול האידיאלי עבורם. בדומה, כל ילד זקוק לגבולות אך ילדים שונים זקוקים לאופנים שונים להצבת גבול. יחד עם זאת, מרבית הגישות העכשוויות מחזיקות בעקרונות אשר עשויים להתאים כמעט לכל הורה וילד: גישות אלו תומכות בהורות המאזנת בין תקיפות וסמכות לבין הפגנת חום ואהבה לילד, כאשר אלימות פיסית ומילולית, מעבר להיותה בלתי חוקית, נתפסת כבלתי יעילה.

קל להאמין באיזון בין אהבה לסמכות אך לא תמיד קל ליישם אותו. עם זאת, מספר טכניקות, או עמדות, מקובלות על מרבית העוסקים בתחום הצבת הגבולות:

שמירה על "חזית מאוחדת": כמעט כל ילד קטן מנסה, לפחות פעם אחת, לבקש מאבא את הסוכרייה שאמא סירבה לתת: ואכן, ילדים ומתבגרים מזהים בקלות מפתיעה ומנצלים ביעילות נקודות של מחלוקת ואי ביטחון בגבולות שמציבים ההורים. לכן, היבט משמעותי בתהליך הצבת הגבולות הוא שמירה על חזית מאוחדת של שני ההורים: כך, הילד מבין את רצינות הגבול ומכיר בכך שאין דרך "לעקוף" אותו.

פיקוח הורי: ילדים קטנים זקוקים לנוכחותם הפיסית התמידית של הוריהם, כאשר עם השנים זוכה הילד ליותר ויותר עצמאות ואוטונומיה. הורים רבים נוטים, ובצדק, לכבד את צורכו של הילד המתבגר בפרטיות, אך חשוב כי ערך זה לא יבוא על חשבון פיקוח הורי: מחקרים רבים מצביעים על כך שילדים שהוריהם יודעים היכן ועם מי הם מבלים מועדים פחות להתנהגות עבריינית ולבעיות התנהגות. הפיקוח ההורי אף תורם לתחושת הילד שהוריו מעורבים בחייו.

פרסים ועונשים: השימוש בענישה ובחלוקת פרסים בהתאם להתנהגות עשוי להיות מועיל, אך מותנה בטיב העונש או הפרס ובאופן בו הם ניתנים. לטענתו של הפסיכולוג חיים עומר יהיו העונש והפרס יעילים כאשר אינם פוגעים בנוכחות ההורית אלא מחזקים אותה: כך, למשל, התעלמות ודחייה של הילד כעונש על התנהגות גרועה מצמצמת את נוכחות ההורה, בעוד שתוכנית קבועה בה מוערכת התנהגות הילד ותגמולים ניתנים ונלקחים בהתאם מגדילה את נגיעתו בחיי הילד. גישות נוספות אף מדגישות את השפעתו החיובית של העונש על חוויתו הפנימית של הילד: הילד יודע כי ביצע מעשה אסור וכאשר אינו נענש הוא חש אשמה וחשש מהעונש שהוא עשוי לקבל. כך, במקום עונש קונקרטי (החרמת משחק, הפסקת פעילות מהנה) מדמיין הילד עונש עצום ונוראי וחווה חרדה וחוסר אונים. למרות התועלת שעשויה להביא ענישה, השימוש בענישה פיסית נמצא לא רק כלא יעיל, אלא כמזיק: מחקרים מצביעים על הקשר שבין שימוש בענישה פיסית לבין קשיי הסתגלות ובעיות רגשיות והתנהגותיות בילדות המוקדמת, ואף דיכאון והתנהגות מוחצנת בגיל ההתבגרות.

לא חייבים לבד: לעיתים, למרות ניסיונות כנים ומשמעותיים של ההורים לבסס את נוכחותם ההורית, מצליח הילד לערער שוב ושוב על סמכותם. מקרים אלו עשויים לנבוע מחוסר תיאום בין בני הזוג, בעיות התנהגות קשות במיוחד של הילד, אמביוולנטיות של ההורה כלפי הגבול אותו הוא מציב וכן הלאה. במקרים אלו עשויים הילד וההורה להישאב ל"מעגל קסמים שלילי" בו כל אחד מן הצדדים מתבצר עוד יותר בעמדתו. הדרך היעילה ביותר לשבירת המעגל השלילי עשויה להיות, לעיתים, עירוב צד שלישי: עירוב של מורים, קרובי משפחה או גורמי סמכות משמעותיים לילד עשויים לסייע בהגברת הפיקוח, חיזוק הגבולות ואיתות לילד על רצינות כוונותיהם של ההורים. כמו כן, ניתן לפנות לייעוץ פסיכולוגי או הדרכת הורים אשר ממוקדים בזיהוי נקודות הקונפליקט והקניית טכניקות להתמודדות עם קשיים בהצבת הגבולות.

מארון הממתקים לבית הכלא?! חשיבות הגמשת הגבולות

בניגוד לשלבים התפתחותיים שילדינו עוברים ומסיימים, הצורך בהצבת גבולות מתקיים לאורך שנים ארוכות. על אף שטקסט זה מדגיש את חשיבות הגבול ההורי, אין משמעו שכל ויתור או כניעה לתביעות הילד פוגעים בהתפתחותו ובנפשו: אף ילד לא התדרדר לשימוש בסמים עקב ממתק עודף או פנה לעבריינות עקב עיכוב בשעת השינה.

הגבולות תורמים להתפתחותו של הילד בהיבטים רבים, אך הגמשת הגבולות משמעותית לא פחות. ההורה מציב גבולות אשר מאפשרים לו לחוש כי הוא מכוון את התנהגותו של ילדו באופן התואם את ערכיו ואמונותיו. במקביל, עליו לזהות האם גבולות אלו משרתים את הילד ומתאימים לאופיו. השגת האיזון בין שני צרכים אלו מאפשר קביעת גבול גמיש דיו: מרבית ההורים יבחרו להתעקש על כך שילדם לא יכה אותם, אך יבחרו שלא להציב גבול נוקשה כאשר הילד מבקש שלא להשתתף בחוג מסוים או לקרוא בספר ספציפי.

מכון שדות

שדות יעד-חן הינו מרכז ארצי לשירותים פסיכולוגיים המעניק שירותים למטופלים ולמטפלים בתחום הפסיכותרפיה, הנמצא בתל אביב.

התחומים בהם מציע הטיפול שירותים הם מגוונים, ביניהם טיפול במשבר, טיפול במצבים נפשיים כמו דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, טיפול זוגי, הדרכת הורים, טיפול בילדים, טיפול בבעיות התפתחותיות, ייעוץ קריירה ועוד.

מקורות

שיקום הסמכות ההורית/ חיים עומר, הוצאת מודן, הספריה הפסיכולוגית, 2000.

הורים טובים מדי/ אורלי פוקס שבתאי וד"ר שולמית בלנק, הוצאת כנרת 2004.