התמכרות לתרופות מרשם

צוות בטיפולנט

הן חוקיות והשימוש בהן נחשב לנורמטיבי. הרופא המטפל שלך המליץ עליהן בחום. ניסית כבר הכל והן הדבר היחיד שמסייע לך להתמודד עם הקושי הפיסי או הרגשי ממנו אתה סובל. ובמילים אחרות - על פניו נראה כי תרופת המרשם שקיבלת היא הפתרון הנכון עבורך. אך מה קורה כאשר השימוש המבוקר בתרופה שנרשמה לך מתפתח לכדי התמכרות? מהי התמכרות לתרופות מרשם, מדוע היא מתפתחת וכיצד אפשר לטפל בה?

התמכרות לתרופות מרשם

בדומה לכל התמכרות אחרת, הסיבה הראשונית המובילה להתפתחות התמכרות לתרופות מרשם היא ההקלה המשמעותית הנלווית לשימוש בתרופות אלו. תרופות מרשם ניתנות לאנשים אשר מתמודדים עם מצבים פיסיים ורגשיים המלווים במצוקה וסבל משמעותיים והשימוש בתרופה מביא במרבית המקרים להקלה משמעותית אותה לא ניתן היה להשיג באמצעים אחרים. בהתאם, התמכרות לתרופות מרשם מתרחשת בדרך כלל סביב השימוש באחד משלושת סוגי תרופות המרשם הבאים:

תרופות הרגעה - תרופות הרגעה הן תרופות הנרשמות במצבי חרדה, חוסר שקט וחוסר שינה ומשתייכות בדרך כלל לקבוצת הבנזודיאזפינים או הברביטורטים (חשוב להבחין בין תרופות אלו לבין תרופות מסוג SSRI אשר אין להן פוטנציאל ממכר).

משככי כאבים - תרופות הנרשמות לאנשים המתמודדים עם כאבים חזקים (למשל לאחר פציעה או פרוצדורה רפואית) או כאבים כרוניים משמעותיים, ומשתייכות לקבוצת התרופות האופיאטיות או התרופות המכילות קודאין.

תרופות ממריצות - תרופות הנרשמות במרבית המקרים לטיפול בהיפר אקטיביות, ערנות נמוכה או תיאבון יתר, ויוצרות לא פעם תחושת "היי" או אופוריה. דוגמה לתרופות הנכללות בקבוצה זו הן תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז כמו ריטלין וקונצרטה.

תרופות מרשם אלו נחשבות ליעילות ביותר כאשר נעשה בהן שימוש מבוקר, אך שימוש בלתי הולם בהן עלול להביא למגוון נזקים פיסיים ונפשיים שביניהם דיכאון, קהות חושים וליקויים קוגניטיביים זמניים, אשר יכולים לפגוע משמעותית ביכולות תפקודיות בסיסיות, פגיעה במערכות גופניות שונות ואפילו מוות. מעבר לכך, בדומה להתמכרויות אחרות, התמכרות לתרופות מרשם מלווה במרבית המקרים בנסיגה של האדם מתחומי חיים ומערכות יחסים משמעותיים, ולהתמקדות אינטנסיבית בהשגת התרופות.

• צפו עכשיו: על ההתמכרות 

  
• טיפול בהתמכרויות

  
• התמכרות היא מחלה משפחתית

  

התמכרות לתרופות מרשם - איך ולמה זה קורה?

במרבית המקרים, התמכרות לתרופות מרשם תתחיל בשימוש נורמטיבי בתרופות, על פי הנחיית הרופא המטפל, אך "רווחי" השימוש בתרופה יביאו להתפתחות סבילות - ירידה ביעילות התרופה אשר מביאה להגדלת המינון במטרה להגביר את האפקטיביות שלה. כמו כן, מתפתחים שימוש לרעה המתבטא בהנאה משמעותית מהאפקט של התרופה (למשל, ירידה בכאב או עלייה בתחושת האופוריה) ותלות המביאה להמשך השימוש בתרופה מתוך פחד מתסמיני הגמילה הנלווים להפסקת השימוש בה. כלומר, המפגש עם התרופה ועם רווחי השימוש בה בנקודת זמן בה האדם אכן מתמודד עם קשיים פיסיים ו/או רגשיים, מביא להתפתחות תלות פסיכולוגית משמעותית אשר מקשה על האפשרות לוויתור עליה. רבים מהמתמכרים חשים כי לא יצליחו לשרוד או לתפקד ללא התרופה, וחווים אותה כדרך היחידה לשמירה על איזון פיסי ונפשי. תחושת חוסר אונים זו אף יוצרת תחושה של היעדר אפשרות להתמודדות עם תסמיני גמילה או הסימפטומים שהובילו לשימוש בתרופה מלכתחילה: שימוש היתר בתרופה מונע את התפתחותם של מנגנוני התמודדות עצמאיים כך שהאדם חש שהפסקת השימוש בתרופה יביא לסבל קטסטרופלי שאין ביכולתו לשאת.
מעבר לגורמים אלו, זמינותן היחסית של תרופות מרשם והיותן "חומרים נורמטיביים" מקשים לא פעם על האדם עצמו, על קרוביו ואפילו על רופאיו המטפלים לזהות כי אכן מדובר במצב של התמכרות לתרופות מרשם. כך, נוצרים מצבים בהם תחת הכותרת של "טיפול רפואי" האדם הולך ומידרדר לכדי התמכרות קשה.

למרבה הצער, מחקרים אשר עסקו בתחום של התמכרות לתרופות מרשם טרם הצליחו לזהות גורמי סיכון פסיכולוגיים אשר יכולים לסייע באיתור מוקדם של אנשים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה במיוחד.

יש לציין כי על אף שבמרבית המקרים התמכרות לתרופות מרשם תתרחש בקרב אנשים אשר החלו את השימוש בתרופה בהנחיית רופא, בחלק מהמקרים השימוש בתרופות המרשם יתחיל באופן עצמאי וללא הנחיית רופא. כך, למשל, נמצא כי אנשים המתמודדים עם התמכרויות לחומרים פסיכואקטיביים (סמים, אלכוהול) מנסים לא פעם לגמול את עצמם מההתמכרות לחומרים אלו באמצעות שימוש בתרופות מרשם. דוגמה נוספת היא התמכרות של סטודנטים לריטלין, המתחילה בניסיון להגביר את יעילות הלמידה דרך השימוש בתרופה ממריצה המושגת דרך חברים עם מרשם רופא, ומתגלגלת לכדי התמכרות מלאה לאור רווחי השימוש בתרופה (תחושת ההיי, העלייה בהספק הלימודי וכן הלאה).

התמכרות לתרופות מרשם - איך מטפלים?

אחד הקשיים המשמעותיים ביותר בטיפול במצבי התמכרות לתרופות מרשם היא היעדר ההכרה של המכור במצבו ומיעוט המוטיבציה לטיפול. מכורים רבים מחזיקים באשליה של שליטה, ובתחושה ש"יפסיקו ברגע שירצו" ובדומה, אנשים המתמודדים עם התמכרות לתרופות מרשם חשים פעמים רבות שיוכלו להפסיק את השימוש בתרופה "כשהכאבים יירגעו" או "בסוף תקופת הבחינות". אחרים, לעומת זאת, מפתחים תחושת חוסר אונים חזקה וחשים שלא יוכלו להתמודד עם הקשיים, המתח או הכאבים איתם התמודדו לפני שהחלו את השימוש בתרופה. כאשר בני משפחתו וקרוביו של המכור פונים אליו בניסיון להציף על פני שטח את קיום הבעיה, הם עשויים להיתקל בתגובות מבלבלות כ"אתם פשוט לא מבינים איך זה להיות עם הכאבים האלה" או "עובדה שהרופא מחדש לי את המרשם". תגובות אלו עשויות לטשטש את העובדה כי מדובר במצב מסוכן של התמכרות לתרופות מרשם.

על אף הקשיים הנלווים לזיהוי וטיפול במצבי התמכרות לתרופות מרשם, הטיפול אינו בלתי אפשרי, ומספר שיטות טיפול יכולות לסייע בצורה משמעותית:

טיפול תרופתי - טיפול תרופתי בתרופות המספקות אפקט דומה לאפקט של התרופה אליה האדם מכור יכולה לסייע בתהליך הגמילה ולצמצם את קשיי ההתמודדות עם תסמיני הגמילה. הרופא המטפל ילווה באופן צמוד את הטיפול התרופתי וידאג להפחתה הדרגתית של מינוני השימוש בה, עד לביסוס יכולת טובה יותר להתמודדות ללא השימוש בתרופה. לצורך קבלת טיפול תרופתי למצבי התמכרות לתרופת מרשם מומלץ לפנות אל טיפול פסיכיאטרי.

טיפול פסיכולוגי - טיפול פסיכולוגי יכול להתקיים במתכונת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי או של טיפול פסיכודינמי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יתמקד בהקניית טכניקות שליטה עצמית, זיהוי טריגרים לשימוש בתרופה, למידת אסטרטגיות וויסות והרגעה עצמית והקניית מיומנויות התנהגותיות המסייעות בהתמודדות עם קשיים פיסיים ורגשיים. טיפול פסיכודינמי יסייע בהבנת גורמי העומק להתפתחות ההתמכרות, חיזוק השליטה והוויסות העצמיים, והרחבת יכולתו של המטופל לשאת מצוקות וקשיים באופן אדפטיבי. כמו כן, טיפול פסיכודינמי יסייע בהתמודדות עם היבטים אישיותיים אשר ייתכן והגבירו את הסיכון להתמכרות מלכתחילה, כמו חרדה, דיכאון, קשיים בין אישיים, פרפקציוניזם ועוד.

תמיכה זוגית ומשפחתית - בני משפחתו וקרוביו של האדם המתמודד עם התמכרות לתרופות מרשם יכולים להוות מקור לחץ המגביר את הנטייה לשימוש בתרופה או להיפך, משאב חיובי המסייע בהתמודדות בצורה משמעותית. בהתאם, טיפול במצבי התמכרות לתרופות מרשם יכלול לא פעם גם פגישות טיפוליות או פגישות הדרכה לבני המשפחה, במטרה לכוון אותם ולהקנות להם כלים שיסייעו להם לתמוך בבן המשפחה בתהליך הגמילה.

מקורות