על הומור ובריאות נפשית

07.01.21

צוות בטיפולנט

מה מצחיק אותנו ולמה?

תינוק בן כמה שבועות כבר מחייך בתגובה לקולות ולהבעות הפנים של הוריו, ולרוב כבר בגיל 3 חודשים מגיע הצחוק הראשון המסמן לסביבה – "אני נהנה!". חוש הומור הוא חלק בלתי נפרד מההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית התקינה של כל בני האדם. גם אם אנחנו לא סטנדאפיסטים גדולים, כולנו עושים שימוש כלשהו בהומור בחיי היום-יום, אך איך אנחנו יודעים מה מצחיק ומה לא? ובכן, יש כמה תיאוריות המסבירות מה הופך סיטואציות מסוימות למצחיקות.

תיאוריית אי ההתאמה – כאשר מתרחש משהו שאינו מתאים למה שאנחנו מצפים שיקרה, כלומר מפתיע אותנו, פעמים רבות יכולה להיווצר סיטואציה מצחיקה.

תיאוריית ההקלה – מתח ועוררות רגשית ש"מתפרקים" בבת אחת יכולים גם הם להצחיק אותנו. כמו למשל בבדיחה הבאה: ילד המגיע לרופא שיניים מתחיל לצרוח והרופא אומר לו "אבל עוד לא התחלתי!" (זו ההכנה של הבדיחה היוצרת מתח). הילד עונה "אבל אתה דורך לי על הרגל!" (ה"פאנץ' ליין" מספק הסבר שיוצר הקלה ושעשוע).

תיאוריית העליונות – סוג נוסף של הומור כולל צחוק הגורם לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו ביחס למושא הצחוק. למשל, כשנראה דמות בסדרה עושה את כל הטעויות האפשריות בראיון עבודה.

צחוק בצד, מה הקשר בין הומור לבריאות נפשית?

כבר במאה הקודמת פרויד טען כי הומור הוא מנגנון ההגנה הגבוה ביותר של הנפש, המסוגל להפוך חרדה להנאה. אכן, מחקרים רבים מצאו כי הומור קשור למספר גורמים התורמים לבריאות נפשית ופיזית, ביניהם קשרים בין-אישיים טובים יותר, יכולות התמודדות טובות יותר עם חוויות קשות, שיפור במצב הרוח ובתחושת האושר, חיזוק המערכת החיסונית והקלה בכאבים.

למעשה, המחקר כיום מצביע על 2 סגנונות הומור עיקריים אשר תורמים לבריאות הנפשית:

1. הומור מחבר – סוג הומור במסגרתו אנו חולקים בדיחות וסיפורים מצחיקים עם אחרים, כדי לגרום לנו ולהם לצחוק ולהרגיש בנוח. כלומר, להשתמש בהומור לטובת יצירת קשרים בין-אישיים, בניגוד לסוגי הומור אגרסיביים הכוללים צחוק על חשבון אחרים ויוצרים מרחק. למשל, אם שיתפתם את הקולגות שלכם ב-meme מצחיק שיצר שיחה, השתמשתם בהומור מחבר.

2. הומור מעצים עצמי – סגנון הומור המשמש כדי להתמודד עם מתח או קשיים, וכולל את היכולת לצחוק על עצמנו ועל מצבים אבסורדים. למשל, להיות מסוגלים לצחוק על כך שבטעות שפכנו יין אדום על לקוח, במקום שהדבר יעורר בנו חרדה. הומור מעצים נועד לגרום לנו להרגיש טוב יותר, כך ש"לרדת על עצמנו" כדי לגרום לאחרים לצחוק זה למעשה ההפך הגמור, וזה נקרא הומור "מקטין עצמי".

מה לזה ולהתמודדויות נפשיות?

התמודדויות נפשיות רבות כוללות פגיעה בתפקוד החברתי המאופיינת בחוש הומור לקוי. למשל, סכיזופרניה ותסמונת הקשת האוטיסטית (ASD) מאופיינות בלקות ביכולת להבין מצבים מנטליים של האחר, כמו רגשות וכוונות (המוכרת כ-Theory Of Mind), ולכן לעיתים כוללות שינויים בהבנת ההומור.

כך למשל, למרות היכולת להבחין בסיטואציה משעשעת כיוצאת דופן, חלק מן המתמודדים עם סכיזופרניה יחוו סיטואציה בה אחרים היו צוחקים, ללא התוספת ההומוריסטית או תחושת ההנאה הנלווית לה. אצל רבים מהמאובחנים עם אוטיזם לעומת זאת, יהיה קושי לזהות משמעויות הומוריסטיות החבויות ברובד הסמוי של אינטראקציה בין-אישית, כלומר ב"סאב-טקסט". כמו למשל לזהות שאמירה מסוימת נאמרה בהומור ובציניות, כך שכוונת הדובר הפוכה מן התוכן הנאמר.

לסיכום,

חוש הומור הוא היבט אנושי ייחודי וחשוב לתפקוד בין-אישי ורגשי, אשר מתחיל להתגבש אצלנו כבר בינקות. שימוש בסוגי הומור מסוימים עשוי לסייע לנו ליצור קשרים חברתיים ולהפיג מתח בסיטואציות חיים קשות, ואף יכול לתרום לבריאותנו הנפשית והפיזית.