"זה לא את/ה, זה אני": ירידה בחשק המיני

עידן מיליצ'ר

הוא חמוד, רגיש ואינטליגנטי ונראה מעולה מבחינתך. יש לך פרפרים בבטן בכל פעם שאתם עומדים להיפגש, אבל סקס? לא ממש בא לך. ואתה, למרות שעד לפני שנה היית שמח לשכב עם אישתך בכל רגע פנוי, מוכן להתחמק ולהעמיד פנים כדי להמנע מיחסי מין.

היעדר או ירידה בחשק המיני עשויה להביא לקשיים בתחום הרגשי והזוגי ועידן מיליצ'ר, מטפל זוגי, משפחתי ומיני מוסמך, מסביר על הגורמים ואפשרויות הטיפול.

"מיטה אחת, הרבה שתיקה" (אביתר בנאי): הגורמים לעניין מיני מופחת

אנשים שונים זה מזה במידת הצורך הבסיסי שלהם במגע מיני. כאשר בני הזוג זקוקים לתדירות יחסי מין דומה, עשויה רמת תשוקה נמוכה שלא להוות בעיה: חלק מן הזוגות מרגישים מסופקים מהקרבה הנוצרת בחיים המשותפים ועשויים לבטא אינטימיות באמצעות מגע שאינו מיני (חיבוקים, נשיקות). עם זאת, אנשים רבים חווים תסכול מהצורך הנמוך שלהם במגע מיני. אצל חלקם נובע התסכול מפגיעה במערכת היחסים הזוגית - "הוא כל הזמן רוצה עוד ועוד סקס!"; "היא לא קולטת שאני אוהב אותה גם אם אני לא בא לי עכשיו?"; אצל אחרים נובע התסכול מתחושה ש"משהו אצלי לא בסדר, אני פשוט לא אוהב/ת סקס, זה לא מעניין אותי".

ירידה בחשק המיני (Hypoactive Sexual Desire Disorder) מאובחנת בהיעדר פנטזיות מיניות וחשק לקיום יחסי מין באופן קבוע או חוזר ונשנה, כאשר הבעיה גורמת למצוקה נפשית ו/או קשיים בקשרים בין אישיים.

• על פערים בתשוקה
  המינית בין בני זוג

  
• מישהו ראה את המיניות שלנו? שומרים על המיניות בזוגיות

  
• כל מה שרציתם לדעת על סקסולוגיה ולא העזתם לשאול

  

לדבריו של עידן מיליצ'ר, הגורמים לתופעה עשויים לנבוע ממגוון גורמים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים: "כאשר אדם מתלונן על פגיעה בחשק המיני חשוב לבדוק קודם כל את הגורמים הפיסיולוגיים. חוסר ויסות הורמונלי כעודף פרולקטין או ירידה ברמת הטסטוסטרון, למשל, עשוי להביא לירידה בחשק בהמיני וכך גם פגיעה במערכת העצבים ורצפת האגן, סוכרת או ירידה בלחץ הדם. גם לקיחת תרופות מסוגים מסוימים, כגלולות למניעת הריון, תרופות אנטי דיכאוניות ותרופות הורמונליות עשויות להביא לירידה בחשק המיני אצל נשים וגברים".

כאשר מוקד הקושי הוא בגורמים פיסיולוגיים ניתן לאתר את גורם הקושי ולטפל בו, אך פעמים רבות נובעים הקשיים דווקא מגורמים פסיכולוגיים, בין אישיים וסביבתיים. הקשר שלנו עם המיניות והגוף הוא קשר ממושך אשר תחילתו כבר בילדות והוא נוגע לאופן בו נבנים דימוי הגוף שלנו ויחסנו לתחום המיני.

"המודלים של 'איך צריך להיראות' אליהם אנו נחשפים בתקשורת הם מודלים בלתי אפשריים", אומר עידן מיליצ'ר. "אנחנו לומדים להשוות את עצמנו לדוגמניות דקיקות וגברים חטובים ושריריים ובדרך כלל ההשוואה אינה לטובתנו. כאשר אדם תופס את גופו כבלתי מושך ומגרה, באופן טבעי עשויה להיות פגיעה בחשק המיני. גם אירועים טראומטיים בתחום המיני - החל בהתנסויות לא נעימות וכלה בהתעללות או תקיפה מינית - עשויים לפגוע בחשק המיני: הטראומה המינית מביאה לסימפטומים פוסט טראומטיים והיעדר התשוקה המינית מאפשרת להמנע מהתנסויות מיניות נוספות אשר נחוות כמאיימות ומכאיבות".

גם אם לא חווינו אירועים מיניים טראומטיים ותפיסתנו העצמית טובה, יחסנו למין עשוי להיות בעייתי: כבר בילדות אנו מפנימים מסרים הנוגעים למיניות וכאשר אנו לומדים שמין הוא אסור, מביך, מלוכלך וכן הלאה, תפיסה זו עשויה להשפיע על יכולתנו לחוות תשוקה מינית. לדוגמא, ילדה שתזכה למבט מזועזע ונגעל בתגובה לשאלות הנוגעות ליחסי מין או איברי המין, עשויה לפתח עמדה לפיה כל מה שנוגע למין הוא 'מחוץ לתחום' ולהתקשות בבגרותה להשתוקק למין.

לדבריו של עידן מיליצ'ר, פגיעה בתשוקה המינית עשויה להתרחש גם בהתאם לנסיבות חיים מסוימות: תקופות של משבר, חרדה או דיכאון, למשל, עשויות להביא למגוון תסמינים אשר ביניהם גם ירידה בחשק המיני. גם אירועים משמחים כחתונה וקידום בעבודה עשויים להשפיע באופן דומה, עקב העומס והלחץ הנלווים להם.

כמו כן, קשיים בתחום הזוגי עשויים להביא לירידה משמעותית בחשק המיני: שינויים קיצוניים כבגידה או לידה, למשל, מטלטלים את הקשר, משפיעים על הדינמיקה הזוגית ועשויים בהתאם להביא לירידה בתשוקה. גם קשיים זוגיים דרמטיים פחות מביאים לא פעם לירידה בחשק המיני - שחיקה זוגית, קונפליקטים לא פתורים ורגשות תסכול ואכזבה אינם הפור פליי המועדף על רובנו.

לא רק ויאגרה, סיאליס או לויטרה: טיפול מיני באובדן תשוקה מינית

פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הגדיר בריאות נפשית כיכולת לעבוד ולאהוב ובין השאר - לנהל יחסי מין בוגרים ומספקים. ואכן, פגיעה בחשק המיני עשויה להביא לסבל ופגיעה משמעותית במערכת היחסים וטיפולים מיניים מספקים מענה לקשיים בתחום זה.

"הטיפול המיני", מסביר עידן מיליצ'ר, "הוא טיפול הנובע מגישה רב תחומית. ההתבוננות על מיניות האדם היא כעל חלק ממכלול אישיותו ובהתאם יש התייחסות לכל ההיבטים שעשויה להיות להם השפעה על התחום המיני. הטיפול מתחיל בתשאול מקיף המתייחס לגורמים פיסיולוגיים (גיל, מצב רפואי, משקל, פעילות גופנית, פרופיל הורמונלי), אישיותיים וזוגיים, ובהתאם למידע שנאסף נקבע אופי הטיפול".

בהתאם לאופיו הרב תחומי של הטיפול המיני, מטפלים מיניים משתמשים במגוון טכניקות טיפוליות. במידת הצורך נעזרים בטיפול תרופתי אך דגש רב מושם על זיהוי והבנת הגורמים לאובדן החשק המיני - האם הקושי המיני נובע מקושי ביצירת אינטימיות זוגית? מדימוי עצמי נמוך? מקושי לתמרן בין הורות, קריירה וזוגיות? בהתאם לגורמים שזוהו נעשה שימוש בטכניקות קוגניטיביות המתמקדות באמונות ותפיסות הנוגעות למיניות (למשל, "אם בן זוגי מאונן סימן שאינו נמשך אלי"), טכניקות התנהגותיות המפחיתות את החרדה מהמגע המיני וכן הלאה.

כאשר הפונה לטיפול נמצא בקשר זוגי קבוע, ממליץ עידן מיליצ'ר על טיפול מיני זוגי: "גם אם הבעיה היא רק של אחד מבני הזוג, חשוב לזכור שהיא מופיעה גם בהקשר הזוגי. בהתאם, הטיפול מתמקד גם בגורמים הזוגיים הנוגעים לחוסר החשק ושני בני הזוג רוכשים מיומנויות של חשיפה הדרגתית ליחסי המין, בהתאם לצרכים, המגבלות והכוחות החיוביים שקיימים בכל אחד מבני הזוג ובמערכת הזוגית".

"בהקשר זה", מוסיף עידן מיליצ'ר, "גם אם מחליטים שלא לפנות לטיפול מיני מאוד חשוב לזכור שכבוד הדדי, חיזור, רגישות ויצירת אינטימיטימיות רגשית הם קריטיים לתפקוד מיני טוב. כאשר מרכיבים אלו קיימים, התשוקה המינית בדרך כלל תבוא מעצמה".

על המטפל - עידן מיליצ'ר

עידן מיליצ'ר הוא מטפל מיני מוסמך, מטפל זוגי ומשפחתי ומטפל קוגניטיבי התנהגותי. אחראי מרפאת סקסולוגיה גברים במרכז הרפואי איכילוב, תל-אביב ויו"ר וועדת ההסמכה של האגודה הישראלית לטיפול מיני (איט"ם).

איט"ם - האגודה הישראלית לטיפול מיני: www.itam.org.il
היל"ם - החברה הישראלית לבריאות מינית: hilam.mednet.co.il