22.02.21
עליזה רוזן
זוגיות נולדת מחיבור בין שניים. חיבור יצירתי בין שניים מוליד שלישי. כמו הורים שיוצרים תינוק. הזוגיות היא היצירה המשותפת, היא השלישי, האובייקט הייחודי ששניים יוצרים.
זוגיות נוצרת בגלל צרכים שונים אך בעיקר בגלל צרכים ומשאלות לא מודעים. הצורך האנושי בהמשכיות, הרצון לקשר קרוב, החשש מבדידות, הצורך באחר לקיום יחסי מין ובעיקר עונה על המשאלה לאהבה.
מפגש ראשוני עם בן/ת זוג פוטנציאלי, מעורר תקוה ומשותפת ויכול להתפתח לזוגיות. צרכי האהבה והקרבה בזוגיות הם מהות הקשר הזוגי והם מועצמים יותר ככל שהקשר מתפתח. הצורך באהבה וקרבה מקבלים תצורות שונות אצל בני הזוג. כשאין את היכולת להכיר בשונות, הקשר הופך מקשר של אוהבים לקשר של יריבים. תסכול ואכזבה מתמשכים מתפתחים למריבות, לעוינות, להימנעות והתרחקות. בקליניקה ניתן לזהות איך הצורך הבסיסי בקרבה ואינטימיות שונה מאדם לאדם ומיתרגם בדרך שונה אצל כל אחד מהשותפים.
דוגמא קלינית: רוני ואלה הכירו במסיבת חוף. רוני לא רוקד, מתבייש, מתקשה להשתחרר, עומד בצד עם בקבוק בירה ומתבונן בבנות הרוקדות. אחת מהן צדה את מבטו: 'היא רקדה כמו ציפור כלואה שמבקשת להשתחרר. רוקדת ללא הפסקה וללא מעצורים'. הוא מתבייש להתקרב אך מצליח לצוד את מבטה. אלה מגיבה למבט הגברי, מרגישה נשית ורצויה, מחייכת אליו מרחוק. נפשו של רוני יוצאת אליה אך רגליו לא נענות. הוא נשאר לעמוד בצד מחכה לה. אלה מתקרבת אליו. המשיכה בין השניים מידית וחזקה. מפגש אקראי במסיבת חוף מוליד אהבה, נוצרת זוגיות ממנה נולדו שני ילדים.
רוני ואלה פונים לטיפול זוגי עקב מריבות קולניות ומרות מלוות במילים קשות. שניהם פגועים וחבולים. מבקשים עזרה.
תהליך הטיפול מגלה את דפוס היחסים, את המשאלות וההגנות שרוני ואלה יוצרים ואלה נחשפים בפני הזוג: לרוני 'אין צורך בקרבה דביקה, גלויי אהבה פומביים מרתיעים אותו. בעיקרון הוא זקוק למרחב אישי, זקוק להרבה שעות שינה ומנוחה מאחר ועבודתו דורשת ריכוז רב. נוח לו כשהוא לבד מול המשימה והמחשב. לדבריו אין לו צורך רב בקרבה ואינטימיות רגשית.
אלה, זקוקה לקרבה וחום, מחפשת מגע, מילה טובה, גילויי חיבה ולא רק סקס. כשאלה מתקרבת ללא התרעה, רוני נסוג אינסטינקטיבית. הנסיגה פוגעת בה, חשה דחויה ולא רצויה, העלבון מוציא ממנה תוקפנות והיא פוגעת בחזרה.
רוני לא מבין את הצורך התמידי שלה בקרבה ומגע. הוא מוכן לאהוב אותה כל לילה במיטה שלהם, בפרטיות ולא ליד זרים. מבחינתו אלה לא רוצה אהבה אלא מנסה להשתלט 'עושה דרמה מכלום, החצנת רגשות מיותרת, צורכי שליטה ותו לא' הוא משתף אותנו: 'גם כילד לא אהבתי נשיקות בציבור, זה מגעיל אותי, אימא וסבתא שלי הביאו את המנהג מרוסיה, שם זה היה מקובל, לא כאן. כפו עלי נשיקות ואני תמיד ברחתי, לא סבלתי הפגנות אהבה אז ולא סובל אותן היום'.
אלה מתקוממת 'כל מה שאני מבקשת זה להרגיש אותך איתי, שאנחנו יחד, שאני לא לבד. זה מתסכל כל כך, מרגישה שאתה מוותר עלי' . רוני מתחלחל: ' איך את יכולה לחשוב כך, כל פעם שאני מתקרב אליך את דוחה אותי, את זאת שמוותרת עלי' הוא צועק בכאב. אלה בוכה: ' אני צריכה שתראה את כולי, אני לא רק ואגינה'.
רוני ואלה חולקים משאלה משותפת לקרבה אך הביטוי שלה שונה ואפילו הפוך. אלה, בת להורים גרושים, גדלה ללא השגחה, מתעופפת בין אימא לאבא כמו אותה ציפור פצועה שרוני זיהה, מחפשת קן, מחפשת ביטחון. רוני נתן לה בית ומשפחה, מבחינתו זאת האהבה הכי גדולה שאפשר לתת אך לאלה זה לא מספיק, היא רוצה יותר, רוצה להרגיש אוהבת ונאהבת ולא רק נחשקת, לא רק סקס. מבחינתו היא חיה בסרט, רוצה תמיד את מה שאין, תמיד תהיה לא מרוצה.
הביטוי השונה של הצורך המשותף, לא היה ברור להם מספיק ותורגם לדחייה. רוני המרוחק רגשית עורג וממתין לסימן מאלה. כמו בפגישה הראשונה. הוא קפוא והיא השמש המחממת והוא תלוי באורה. התלות הלא מודעת בה הופכת אותו לפגיע, כועס ונקמן.
התלות של רוני ואלה זה בזו מזכירה את התינוק של מלני קליין שנושך את השד לו הוא זקוק, כך רוני ואלה כועסים ופוגעים זה בזו כהכחשת התלות המתסכלת. מנגנון ההגנה המשותף שיצרו הוא של fight – flight . הכעס משלהב, השנאה מרגשת.
הטיפול חשף את צורכי התלות, הקרבה והפגיעות, את המשאלה המשותפת בהכרה וביטחון, את המשאלות, ההגנות והדפוסים שכל אחד מביא לזוגיות.
הבנה עמוקה והכלה של צרכי התלות והקרבה המשותפים אך השונים פותחת ערוץ של חמלה לתקשורת זוגית, יצירה של שניים.
על המטפלת - עליזה רוזן
עליזה רוזן M.A, מומחית ובעלת ניסיון בפסיכותרפיה אישית, זוגית וקבוצתית. מדריכה אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ומלמדת במכללות בתוכניות טיפול שונות. קליניקה פרטית ברמת השרון, בשנים האחרונות מטפלת, חוקרת וכותבת על זוגיות, חשיבותה, הבעייתיות המובנית בה וכן על חשיבות הטיפול הזוגי הפסיכואנליטי לטובת ההתפתחות של הזוג והזוגיות.
