02.06.19
צוות בטיפולנט
ילד ראשון במשפחה הוא מקור לשמחה והתרגשות אך גם לאתגרים ייחודיים. עם לידתו של הילד הראשון במשפחה לא נולד רק ילד בכור אלא גם הורה שזו התנסות ה"ביכורים" שלו בהורות. על המעבר מזוגיות להורות נכתב כבר לא מעט, אך במאמר הנוכחי נתמקד בחווית הביכורים הייחודית לאנשים שזה עתה הפכו להורים בפעם הראשונה בחייהם.
הורה נולד: מה קורה לנו עם הכניסה להורות
לאורך החיים אנחנו משנים סטטוסים רבים: מתלמידים לעובדים, מרווקים לנשואים, מעובדי צוות לבוסים. המעבר להורות הוא אחד משינויי הסטטוס הגדולים ביותר בחייו של אדם ובהתאם, ההפיכה להורה בפעם הראשונה מייצרת התמודדות פסיכולוגית הנוגעת להיבטים רגשיים שונים.
"לא חשבתי שאני אהיה ככה...": שבירת מיתוס ההורות
במהלך חודשי ההיריון ההורים שבדרך מפנטזים ומתחילים לדמיין את עצמם כהורים. "אני אהיה אבא מעורב שמטפל בתינוק בדיוק כמו האמא", "אני בחיים לא אהיה לחוצה כמו אמא שלי" הם רק חלק מהמשפטים שמבטאים את האופן בו ההורים שבדרך מתחילים לבנות את דימויים העצמי כהורים. הולדת התינוק והטיפול בו בחודשים הראשונים מהווה פעמים רבות מפגש מטלטל עם הציפיות וההנחות לגבי ההורה שהאם/אב חשבו שהם עומדים להיות: לפעמים החוויה היא של הפתעה לטובה ("בחיים לא חשבתי שאני אתחבר כל כך מהר") אך במקרים אחרים מתעוררים קשיים סביב אכזבות עצמיות, תסכולים או שבירה של מיתוסים. למשל, אימהות רבות מצפות להתאהבות מיידית בתינוק וחוות אשמה, בושה וכאב כאשר הן מגלות שלוקח זמן להתחבר לתינוק ושהטיפול בו מלווה גם בתסכול, כעס, התשה ועייפות.
פנוי לקשר? יצירת קשר עם התינוק
הפיכה להורה היא גם התמודדות עם כניסה של קשר רגשי משמעותי נוסף לחייו של ההורה הטרי. במרבית המקרים זוהי חוויה טובה ומרגשת, אך בו זמנית היא מציפה על פני השטח פחדים, "צלקות" וכאבים מקשרי עבר: כל אחד מאיתנו נושא עמו גם "מזכרות" פחות חיוביות מקשרי והתנסויות עבר, וההבנה כי הולדת הילד משמעה כניסה למחויבות רגשית נוספת מציפה גם את התקווה והציפיות החיוביות אך גם חוויות רגשיות נעימות פחות. כך, למשל, אדם שחווה בילדותו הורות חונקת ומשתלטת עשוי לחוות את התינוק כמשתלט על חייו ואדם שחווה נטישות רבות עשוי להיות מוצף בחרדה לשלומו של התינוק.
מי הזיז את החיים שלי? דחיקת החיים הפרטיים
באופן טבעי, עד להולדת התינוק הצרכים, השאיפות וההעדפות האישיות של כל אחד הם שעומדים במרכז חייו. נכון שהחיים עם בן/בת זוג מצריכים גם הם פשרות וויתורים, אך בסופו של דבר מדובר בשני אנשים בוגרים אשר במרבית המקרים מסוגלים לבסס מערכת יחסים המאפשרת לכל אחד מבני הזוג לספק את צרכיו האישיים, הקרייריסטיים, החברתיים וכן הלאה.
הטיפול האינטנסיבי בתינוק, ובפרט בגילאים הצעירים, דוחק במידה רבה את האפשרות להתנהלות הממוקדת בעיקר בצרכי האדם או הזוג: קשה יותר להישאר במשרד עד שעת ערב מאוחרת גם כשיש פרוייקט חשוב, המפגשים החברתיים הופכים גמישים פחות והספונטניות מפנה את מקומה לתכנון והתארגנות מקדימים. שינוי משמעותי זה מלווה לא פעם בפחדים ותחושת אובדן: "מה, זהו, נגמרו החיים שלי? מעכשיו רק הוא חשוב?".
אמא ואבא קופצים להגיד שלום: מפגש עם ההורה שהיה לי
ההפיכה הראשונה להורה מפגישה את ההורים הטריים גם עם חווית ההורות לה הם עצמם זכו. האופן בו הסבים והסבתות מתנהלים מול הנכד מעורר לא פעם תהיות לגבי התנהלותם כהורים ("איך איתי הוא היה כל כך קשה וממנה הוא פשוט נמס...?"), ועצם ההתנסות בחווית ההורות מעוררת זיכרונות, שאלות ותהיות לגבי החוויות וההתנסויות של ההורה הטרי עם הוריו. למשל, רגשות אהבה עזים לתינוק עלולים לעורר כעס על האב שנעדר שעות רבות מהבית ("...איך הוא יכל? הוא לא התגעגע אלי?") וקושי בהשהיית החיים והצרכים האישיים יכול להיות מלווה בתחושות הערכה, קנאה או אשמה כלפי האם שויתרה על קריירה לטובת גידול הילדים.
משניים יוצאים שלושה: המעבר מזוג לשלישייה
המעבר מחיים כזוג לחיים כהורים עם ילד מציב אתגר משמעותי בפני המערכת הזוגית, אך יכול להוות אתגר משמעותי גם ברמה הפנימית-רגשית. לאורך החיים אנחנו מתמודדים עם מצבים בהם אנחנו לא "אחד על אחד" (תינוק ואמא) אלא מצויים בקשר "משולש" בו לוקחים חלק לא רק אנחנו והאדם האהוב אלא גם "צד שלישי" (אח, ילדה חדשה בכיתה שמתחברת עם החברה הכי טובה וכן הלאה). לא תמיד קל להתמודד עם מצבים אלו ופעמים רבות הם מותירים בנפשנו רישום של דחייה, בושה ואשמה (למשל, בושה על שהאב העדיף אח אחר ואשמה על התוקפנות שהעדפה זו עוררה). בחלק מהמקרים הולדת התינוק מציפה חוויות אלו ומלווה בתחושות לא פשוטות: האם כניסת התינוק תהפוך אותי למיותר? האם העובדה שאני כל כך מתגעגעת לפעמים לחיים שלפני התינוק אומרת משמעה שאני אמא גרועה?
לסיכום, "חווית הביכורים" של ההפיכה להורה מהווה אתגר פסיכולוגי משמעותי - לטוב ולרע. ההפיכה להורה בפעם הראשונה הופכת את סדרי העולם ומטלטלת את חווית החיים הבסיסית וככזאת - יכולה להוות מקור לקושי אבל גם לצמיחה אישית ולתיקון חוויות עבר שליליות.
