20.08.20
צוות בטיפולנט
אין ספק שאוגוסט מאתגר את יכולותיו של ההורה הממוצע ודורש ממנו לאזן באופן מופלא בין יצירתיות אין סופית, סבלנות בודהיסטית ויכולות ניהול של מנכ"ל ממוצע. נקודת האור היא שאת המירוץ להשגת האיזון המופלא הזה אפשר להתחיל בסביבות תשע בבוקר, לאט ובלי לחץ, בהנחה שהצאצא יתמודד היטב גם אם תגיעו לבריכה חצי שעה מאוחר יותר משתכננתם. החל מה-1.9, לעומת זאת, ההתארגנות בבוקר הופכת למשימה עם דד ליין ברור בה המוטיבציות שלכם – למנוע איחור שלכם או של הילד, ואם אפשר להספיק כוס קפה בדרך למשרד – לא בהכרח מתיישבת עם המוטיבציה של הילד, אותה אפשר לסכם ב"רק עוד חמש דקות!!". מה עושים כדי שההתארגנות בבוקר לא תהפוך לשדה קרב?
למה כל כך קשה בבוקר?
למה? אתם באמת שואלים? לילדים קשה בבוקר בערך מאותן סיבות שלנו קשה: כי נעים מתחת לשמיכה. כי הם הלכו לישון יותר מדי מאוחר וגם, בינינו, כי האלטרנטיבה של יום לימודים קורצת להם בדיוק כמו שלנו קורצת המחשבה על הישיבה המשמימה או עומס הניירת שמחכים לנו במשרד. למרות שזו התשובה השכיחה עבור מרבית הילדים, חשוב לשים לב כי אצל חלק מהילדים ההתמהמהות בבוקר נובעת מגורמים מורכבים יותר.
חלק מהילדים, בעיקר בגילאי הגן, עדיין נמצאים בשלב בו "אני לבד!" הוא המוטו המרכזי. בשלבים אלו הילד עדיין מתענג על התרחבות יכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות ועל עצמאותו הגדלה ולכן טיעונים כמו "אתה תאחר" או "כבר עשרה לשמונה" פשוט לא רלוונטיים עבורו. הוא רוצה לעשות הכל לבד. בחלק ממקרים אלו, ההתארגנות בבוקר עשויה להפוך למאבק כוחות ולזירה בה הילד מנהל מלחמת עצמאות (והתשה...). אלמנטים אלו יופיעו בדרך כלל גם באינטראקציות אחרות עם ההורה, אך בבוקר, כשהשעון מתקתק והאיחור מתקרב, היכולת שלנו לנהל מאבקים כאלו באופן יעיל מצטמצמת משמעותית.
"סרבני בוקר" נוספים יכולים להיות ילדים שבאמת, אבל באמת, לא רוצים ללכת לבית הספר. כאשר הילד מתקשה מבחינה לימודית או חברתית, או חושש ללכת לבית הספר מסיבות אחרות, סרבנות קימה, התארגנות איטית ותלונות גופניות חוזרות יכולים לבטא את קשייו. במקרים אלו כדאי לערוך בירור מעמיק של הקושי ולא להתייחס לקשיי הבוקר כעומדים בפני עצמם.
למרות שקשיי הבוקר עשויים לבטא קשיים או מאבקי כוחות בעלי משמעות, מרבית הילדים המתקשים להתארגן בבוקר מתקשים בכך בעיקר מסיבות טריוויאליות, בהן ניתן לסייע באמצעות התארגנות יעילה מראש.
טיפים לבוקר טוב
• הכר את ילדך: מאחר וכבר יש לך כמה שנות הכרות טובות עם הזאטוט, סביר להניח שאתה מכיר לא רע את ההרגלים שלו – כמה זמן לוקח לו להתעורר באמת? האם ארוחת בוקר היא "סיפור שאינו נגמר" או שאפשר לסכם אותה בכמה דקות? האם הוא מהמזנקים מהמיטה, או זקוק להשכמה הדרגתית? נסו לתכנן את הבוקר בהתאם לאופיו והרגליו של הילד: אם ברור שארוחת בוקר ליד השולחן תכלה את מרבית הבוקר והעצבים שלכם, הכינו סנדוויץ' לאוטו. אם הילד איטי במיוחד בבוקר, הקדימו את שעת ההשכמה או תכננו מראש חמש דקות בהן אתם יושבים ליד מיטתו ומעירים אותו לאט.
• קשה בערב – קל בבוקר: הכינו מראש ילקוט, בגדים וכל גורם אחר שיכול לעכב אתכם בבוקר וניתן להכינו מראש.
• הבוקר מוקדש להתארגנות בלבד: לא למחשב, לא לטלוויזיה ולא להכנת השיעורים מאתמול. הקפידו על כך שלוח הזמנים שלכם בבוקר לא יקבע על פי משך הפרק של דורה או הזמן שלוקח לילדך להיפסל בטטריס.
• העבירו אחריות – אל תגבו: הילד לא התארגן בזמן? אל תגבו את האיחור שלו בפתקים והסברים אלא תנו לו להתמודד עם ההשלכות. סביר להניח שנזיפה מהמורה תעשה את העבודה, במיוחד כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר ובמתבגרים.
• טבלת התארגנות: כן, השיטה הישנה והבנאלית בהחלט עושה את העבודה. הכינו טבלה עם מטלות הבוקר של הילד וסמנו בכוכב כל בוקר בו הוא הצליח לעמוד במטלות. עם צבירת מספר כוכבים מוסכם מראש, תנו לילד פרס קטן.
• שיתוף הצוות החינוכי: במקרים של קשיים משמעותיים בהתארגנות בבוקר ואיחורים חוזרים, שתפו את המורה של הילד ובנו איתה שיתוף פעולה בו גם היא תשבח את הילד או תצ'פר אותו כאשר הוא מגיע בזמן.
• ומה עם הבוקר שלכם? כפי שכולנו יודעים, התנהגות הילד בבוקר מושפעת ביותר מההתנהלות שלנו. אם אנחנו לחוצים, עצבניים וקצרים בזמן – אי אפשר לצפות שילד יהיה זריז ונינוח. לכן, דאגו לעשות כל מה שצריך כדי שהבוקר שלכם יהיה יעיל ונינוח ככל האפשר, כך שתוכלו להעיר את הילד אחרי קפה ובחיוך.
