16.06.24
צוות בטיפולנט
שגרת החופש הגדול לרוב מביאה עמה שחרור, רגיעה, כיף והנאה, אך בצל מלחמה מתמשכת בישראל של שנת 2024, נדמה כי משפחות רבות עלולות לחוות קושי להתמסר לאווירת הקיץ והחופש, גם אם אינן חלק ממעגל השכול באופן ישיר או עקורות מביתן.
לצד הקושי המובן, חשוב לזכור כי תחושת חופש הכוללת שחרור, רגיעה והנאה חשובה מאוד לרווחה הנפשית, לחיזוק החוסן הנפשי וכן להתפתחות התקינה של ילדיכם.
דחק כרוני: מה זה אומר?
מצב המלחמה המתמשך במדינה עלול להיחוות אצל רבים מאיתנו כמצב של דחק (סטרס) כרוני. זאת, כיוון שגם כאשר איננו מצויים תחת אש בכל רגע ורגע, בזמן מלחמה ארוכה האפשרות לכך שרירה וקיימת. בפועל, המודעות לאפשרות זו משמרת רמה מסוימת של עוררות ומתח גופני ונפשי באופן ממושך, כלומר דחק כרוני.
למצבי דחק כרוני ישנם מחירים נפשיים וגופניים שעלולים להתבטא בדרכים הבאות:
• הפרעות בשינה
• כאבי ראש
• אי נוחות בבטן
• קשיי אכילה (אכילת יתר או חוסר תאבון)
• פגיעה במערכת החיסונית אשר עשויה להתבטא במחלות עור, דלקות, זיהומים וכדומה
• בעיות בפעילות הלב וכלי הדם
• התפתחות סימפטומים של הפרעות דיכאון וחרדה
• פעלתנות יתר ואימפולסיביות, בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים
• רגרסיה התפתחותית אצל ילדים (למשל, הרטבה או היצמדות וקושי להיפרד מההורה)
למה בכלל לנסות לייצר הנאה ורגיעה בזמן מלחמה?
במצב של מלחמה ממושכת התפתחות של דחק כרוני היא טבעית ונורמטיבית, וגם כמובן לא לגמרי בשליטתנו המלאה. עם זאת, על מנת להפחית השפעות שליליות של דחק כרוני, מומחים מציעים לנסות לייצר רגעים של הפוגה, רגיעה ושחרור. רגעים אלו מסייעים לאגור כוחות, לשאת את הדחק לאורך זמן ומאפשרים לילדים להתפנות למשימות התפתחותיות חשובות כמו חקירה ולמידה רגשית וחברתית.
עבור משפחות רבות האפשרות לזכות ברגעי הנאה, בילוי ונופש במציאות של איום מתמשך נחווית כבלתי לגיטימית או מעוררת תחושת אשמה. עם זאת, נסו להזכיר לעצמכם כי כאשר אתם וילדיכם נהנים, מבלים, צוחקים ולרגעים אף שוכחים את המציאות הקשה, זה לא אומר שליבכם אטום לסבל מסביב – אלא שאתם כרגע דואגים לרווחה הנפשית והגופנית של משפחתכם.
פעילויות מפחיתות דחק עם ילדים: בחופש הגדול ובשגרה
כדי לסייע לכם במשימה המאתגרת, ריכזנו עבורכם רשימת פעילויות אשר מוגדרות על ידי מומחים כתורמות להסתגלות ולהתמודדות במצבי דחק כרוני:
• משחקי דמיון: משחק דמיוני מאפשר לילדים לעבד תכנים ונושאים אשר מעוררים אצלם מתח וחרדה. בשונה מהמציאות הממשית המפחידה, משחק הדמיון מתקיים במרחב בטוח ומוגן אשר נתון לשליטתו של הילד. מטפלים בילדים ממליצים לאפשר ולעודד משחקי דמיון, בשגרה בכלל ובמצבים מעוררי דחק בפרט.
• פעילות גופנית: פעילויות כמו משחק בכדור, תופסת, מחבואים, ריצה, הליכה או ריקוד, נמצאו במחקרים רבים כמפעילות תהליכים בגוף אשר מסייעים בהפחתת חרדה ודחק.
• יצירה ואמנות: פעילויות כמו צביעה, איור, פיסול, קדרות או אפילו צביעת מנדלות, מאפשרות פעמים רבות ביטוי ועיבוד של תכנים רגשיים ונמצאו במחקרים כמפחיתות חרדה.
• שהייה בטבע (אפילו בגינה!): מחקרים מראים כי שהייה בסביבה "ירוקה" משפרת את מצב הרוח. ייתכן כי במצב הביטחוני הנוכחי יהיה קשה יותר להגיע לקצוות הארץ כדי לטייל בטבע, אך כל סביבה ירוקה אשר זמינה לכם בקרבת הבית עשויה לשפר את מצב הרוח ולתרום להפחתת הדחק.
• זמן משותף: לרוב, ככל שהילד צעיר יותר כך הוא זקוק יותר להוריו במצבי דחק. לצד זאת, ככל שהילד גדול יותר, כך הוא זקוק גם לסביבת בני גילו. לכן, הבילוי של זמן משותף שלכם עם ילדיכם או של ילדיכם עם חבריהם תורמים גם הם להתמודדות מיטיבה עם השפעות הדחק. ככל האפשר, מומלץ לקיים פעילויות מפחיתות דחק יחד עם ההורה או עם דמות משמעותית אחרת עמה הילד מרגיש בטוח.
לנווט בין אתגרי התקופה: דגשים להורים
גם אם אתם מבינים כמה חשוב לאפשר רגעי הנאה ושחרור, הורים רבים עשויים לתהות איך ניתן לאפשר זאת בשגרת החופש הגדול העמוסה והשוחקת אשר מתנהלת תחת לחימה? הנה כמה המלצות עליהן מטפלים ממליצים – הן בתקופות מתח וחרדה והן לצורך התנהלות מיטיבה בחופש ארוך ללא מסגרת:
1. שמרו על שגרת הבית במידת האפשר: פעולות יום-יומיות קבועות הנהוגות במשפחה (ארוחת ערב משותפת, הקראת סיפור לפני שינה וכדומה) מסייעות לביסוס תחושת ביטחון והיציבות של בני הבית ומחזקות את יכולת השליטה והניבוי של ילדים, בעיקר בגילים הצעירים. אל מול אי הוודאות והחרדה שבמלחמה, וכן בתוך החופש הגדול בו המסגרות משתנות, שמירה על שגרה מסוימת, חשובה להתמודדות גופנית ונפשית מיטיבה, במיוחד סביב סדירות השינה והאכילה.
2. אל תוותרו על תכנון: המציאות המשתנה ללא הרף עלולה להוביל לתחושת חוסר אונים לגבי היכולת לתכנן חופשות או בילויים. עם זאת, דווקא כעת היכולת לתכנן עשויה לתרום להפחתת הלחץ והדאגות לגבי הפעילויות והמגבלות סביבן. התכנון חשוב במיוחד לילדים במצבי חרדה ואי ודאות, וכן מסייע בהכנה רגשית לפני יציאה מהבית, כאשר במקביל הוא יכול לתרום גם לרגיעה שלכם ההורים ולשקם גם עבורכם את תחושת המסוגלות.
3. דאגו להפוגה ורגיעה גם עבורכם: במצבי דחק וחרדה היכולת לוויסות רגשי אצל הילד מתחילה ביכולת של ההורה לווסת את עצמו. כאשר ההורה מצוי תחת דחק כרוני ושחיקה, הוא עלול להתקשות לסייע לילדו לווסת את עצמו, ולעיתים אף להוסיף למתח ולדחק השוררים בבית. לכן, חשוב מאוד לאפשר גם לכם ההורים, כל אחד לחוד ויחד כזוג, זמן ופנאי לרגיעה ושחרור עד כמה שניתן.
4. התחברו למקורות תמיכה: היכולת להיעזר ולהיתמך בחברים, קהילה ובני משפחה היא חשובה מאוד לחוסן הנפשי ולהפחתת דחק. אל תהססו לפנות ליקיריכם בבקשת עזרה כך שלא תשארו לבד בהתמודדות. כמובן, אם אתם מזהים אצלכם או אצל ילדכם חרדה ומתח רבים אשר אינם משתפרים לאורך זמן ופוגעים בתפקוד היום-יומי, כדאי לעבות את מקורות התמיכה ולפנות להתייעצות עם גורמים מקצועיים בתחום הטיפול.
מקורות
כהן, א׳ (2023). תפקידי המשחק הספונטני וטיפול במשחק: טיפול בילדים בצל מלחמת 'חרבות ברזל'. אתר בטיפולנט.
לביא ת', דקל ר' ושניר, מ' (2023). הורות, הדרכת הורים וטיפול בהורות במציאות טראומטית משותפת. בתוך גרינולד נ׳ [עורכת]. מדריך להתערבויות טיפוליות בילדים, בני נוער ומשפחותיהם במצבי טראומה מורכבת, משותפת ומתמשכת. אתר נט״ל.
פת-הורנצ'יק, ר׳ (2019, 17 בפברואר). טראומה, ויסות רגשות ותפקודים ניהוליים [הרצאה מצולמת]. האוניברסיטה העברית; ירושלים.
https://www.apa.org/topics/stress/tips
https://www.psychologytoday.com/intl/blog/getting-healthy-now/201506/5-ways-sink-summer-stress
https://www.psychologytoday.com/intl/blog/the-authentic-parent/202107/childrens-post-pandemic-summer-anxiety
https://www.psychologytoday.com/us/blog/here-we-are/202008/living-chronic-stress