חזרה למסגרת החינוכית בעת שגרת חירום: טיפים להורים

רוני זליכוב לסרי

יותר מחודש מאז פרוץ המלחמה והמציאות המורכבת אשר נכפתה עלינו, כאשר בתוכה אנחנו נאלצים להתרגל בעל כורחנו למושג חדש אשר קרוי 'שגרת חירום'. הגנים ובתי הספר חזרו לסדרם וכמו אזרחים רבים, גם אוכלוסיית ההורים, נעה בין הרצון וההבנה שיש להמשיך את שגרת החיים, לבין החששות הרבים. בין שניהם, עולה השאלה – איך נעים בין תמיכה ועידוד הילדים לחזור לשגרת החיים לבין התמודדות עם פחד וחרדה?

למה זה חשוב בכלל לחזור ללימודים?

חזרה הדרגתית למסגרות חשובה לרווחתם הנפשית של ילדים ונוער. במצבי דחק וחירום, פעמים רבות הרציפות היום יומית נקטעת ותחושת השליטה מתערערת. שני אלמנטים אלה, לרוב מפעילים אצלנו את תחושת חוסר האונים, אשר בתורה מעלה את רמת החרדה.

שמירה על רצף ושגרה, כמו הגעה לגן ולבית הספר, היא אחד מהכלים אשר עשויים לסייע לנו להשיב את תחושת השליטה על חיינו ולהפחית את המצוקה הרגשית בה אנו מצויים. בניגוד לסוגיות שאין לנו שליטה עליהן – כמו, מתי תסתיים המלחמה? האם היא תתרחב? מתי ישובו כולם הביתה? – שגרת המסגרת החינוכית מוכרת וידועה יותר.

טיפים לחזרה ללימודים בזמן המלחמה

1. הכנה למפגש עם המציאות בחוץ

אחד מהדברים אשר מטרידים הרבה מההורים כרגע, היא העובדה שהחזרה למסגרת עשויה להגביר את חשיפתם של הילדים למציאות הקשה, בייחוד בקרב הצעירים אשר אינם חשופים באופן עצמאי למידע ובבית נעשה ניסיון לשמור על 'בועה' יחסית שמורה. חשוב להבין כי במקודם או במאוחר, לצערנו, הילדים והנוער יפגשו את המציאות החיצונית ולא באמת ניתן לשמור אותם במרחב הרמטי, למרות הרצון הטבעי שלנו ההורים.

על אף ניסיונות אלו, והמחשבה שאולי אם לא נדבר על מה שקורה הם לא יושפעו ממנו, ילדים, נוער וגם פעוטות חשים את המציאות סביבם גם מבלי שאנחנו מדברים עליה. יתרה מכך, כאשר לא מדברים ולא מתווכים מציאות קשה, הדבר עשוי דווקא להגביר את רמות החרדה בעקבות אי הוודאות והשלמת האינפורמציה מהדמיון. הסבירו להם במילים ומושגים תואמי גיל, ללא מידע מיותר או מעורר בהלה מה קורה כרגע במציאות סביבם. עדיף כי המידע יתווך להם על ידי דמויות קרובות, מאשר שהם ישמעו אותו לראשונה באופן לא מותאם.

2. גמישות לצד שמירה על עוגנים

יציאה בבוקר למסגרת, מפגש עם חברים, למידה ומשחק חשובים כל כך למען בריאותם הנפשית של הילדים והנוער ומהווים עוגן של ממש במציאות הכאוטית. אלו הם אלמנטים מוכרים ויציבים מתוך השגרה הישנה והמוכרת לנו אשר נשמרים ועשויים לנסוך בילדנו ובנו בטחון. לצד זאת, חשוב להיות קשובים ורגישים למצב של כל אחד ואחת מהילדים והילדות.

כמו בסוגיות אחרות, ואולי עכשיו אפילו יותר, כל ילד וילדה יחזרו לשגרה לפי הקצב שלו או שלה. אמנם היינו רוצים שהכול יחזור לקדמותו, אבל ברור שהמצב כרגע מחייב התארגנות מחודשת. חלק מהילדים חוששים ולא מרגישים בטוחים, וחלקם אולי דווקא רוצים מאד לצאת עכשיו ולשדר "עסקים כרגיל". הימנעו מהשוואה בין הילדים – אולי החברה של הילדה יוצאת בקלות בבוקר לבית הספר, אבל לא אומר שגם הילדה שלך צריכה, וחשוב לזכור שזה לא מעיד על מידת החוסן שלה.

3. המשיכו בתיווך המציאות וסדר היום

זה נכון שהם חזרו למסגרות, אך זכרו כי אנו עדיין מצויים במציאות של מלחמה המשתנה משעה לשעה. משכך, לא לשכוח להסביר להם מה קורה היום, מה קרה אתמול ומה עתיד לקרות מחר, עד כמה שידוע לכם ובאופן תואם גיל.

תיווך המציאות הנוכחית וסדר יומה, חשובה במיוחד לצעירים אשר ניזונים בעיקר מהמידע אשר מספקים המבוגרים סביבם, אך גם עבור ילדים גדולים יותר אשר אולי חוששים לשאול ולא תמיד ברור להם (קצת כמו לנו) מה המצב כרגע. למשל, בשלב ההסתגלות חזרה לשגרה, הילדים עוד לא בטוחים עד כמה היא יציבה, לכן אמירה כמו "מחר יהיה גן כרגיל, אני אבוא לאסוף אותך בסוף היום" עשויה לסייע. 

עבור גדולים יותר, ניתן לתת עדכון מפורט יותר בנוגע למציאות סביב, למשל "יש עדיין לחימה בדרום, נראה שאנחנו מתקדמים בכל יום עוד קצת, אנחנו מקווים שהמצב ישתפר ונוכל לחזור לשגרה רגילה לגמרי". ניתן להוסיף ולומר "אם יש לך שאלות או משהו לא ברור לך ביחס למצב, תשאלי וננסה לענות". גם אם אין לכם את כל התשובות, עצם השיח וההזמנה בפני עצמם, כבר נוסכים בטחון ונותנים לגיטימציה לילדים לשתף ולשאול גם כשהדברים לא ברורים להם.

• 'מי מפחד בכלל?' – איך להקל על מתבגרים בעת מלחמה?

  
• כלים ראשוניים להרגעה
  ותמיכה בזמן מלחמה

  
• התמודדות נפשית בזמן מלחמה -
  המדריך המלא

  

4. נסו לשחרר את האשמה

נדמה כי בשעה בה מתנהלת סביבנו מלחמה, חזרה לשגרה – למידה, חברים ומשחק – אלו דברים ששייכים לעולמות אחרים ועשויים להיחשב פריבילגיים או ענייני מותרות. חשוב לזכור כי דווקא ברגעי משבר, על מנת שלא להישאב אל הצפה של רגשות קשים מדי וטורדניים, הפעלתם של אזורים במוח הקשורים ללמידה חשובים להפחתת חרדה והגברת החוסן. כמו כן, חיפוש של משמעות בתוך החושך, כמו גם הסחות דעת, נמצאו גם הם כמגבירי חוסן. לכן, זכרו כי כאשר אתם שולחים את הילד או הילדה לשגרת יומם, למעשה אתם מסייעים להם ומשפרים את רווחתם הנפשית.

5. הבנת הקשיים בתוך הקשר רחב של מלחמה

המציאות השתנתה – לכן חשוב שאנו כהורים (וכמחנכים ואנשי חינוך) נחזיק את העובדה הזאת בראש כל הזמן. זכרו כי אנחנו חיים כרגע במצב לא נורמלי והוא עשוי בדרכו להעצים קשיים אשר כבר היו שם ממילא, או לגרום לרגרסיה פתאומית של תפקודים שהיו יציבים לחלוטין. 

מכאן, חשוב כל העת לשמור על שיח "מנרמל" כזה שנותן תוקף לתחושות ולקשיים שלהם, גם אם נראה כאילו שחזרנו לשגרה. אמירות מחזקות כאלה אשר נותנות תוקף לתחושות, מנרמלות ומפנות את הזרקור דווקא אל הכוחות, עשויות לשחרר את הילדים מתחושת אשמה או בושה ובכך להשיב להם את האמון בעצמם ואת תחושת המסוגלות שלהם. 

למשל, אם קשה להם יותר מבעבר פתאום להיפרד בבוקר בגן, אפשר לחזק על הניסיון על אף הקושי. אם הילד מגלה בהלה או פחד בזמן בית הספר באזעקה, להסביר שהתגובה נורמלית. זאת ועוד, במקרה וכרגע קשה יותר לצאת להיפגש עם חברים כמו בעבר, להסביר גם את זה בהקשר של המצב סביב, אפשר לומר "לא כולם מרגישים בטוח לגמרי להתרחק מהבית לבד כמו בעבר וזה בסדר. בכל יום ננסה עוד קצת".

6. העצימו צעדים קטנים כגדולים

אתמול היה לו קשה להיכנס לגן והיום כבר פחות? נהדר. זה הזמן לעודד ולחזק צעדים קטנים. אין שום אפשרות בעת משבר (ובכלל גם לא בעת משבר) לעבור מ-0 ל-100. בחנו כל יום בפני עצמו, וביחס לתפקוד של הילד או הילדה שלכם וללא השוואות עם אחרים. גישה כזו תסייע להמשיך להתמודד למרות הקושי, יותר מאשר צעדים גדולים וראייה לטווח רחוק אשר עלולים בשלב זה בעיקר להגביר תסכול. 

7. בניית רשת בטחון ומיקוד בכוחות וביכולות

אחד מהדברים אשר עשויים להגביר את החוסן הינה הגברת תחושת המסוגלות והשליטה על מה שכן "בידיים שלי". משכך, עזרו להם לטוות את רשת הבטחון אשר תהיה תפורה למידותיהם. למשל, אם הילד או הילדה עדיין לא מרגישים בטוח ללכת לבד (חשש לגיטימי בימים אלה) או לקבוע עם חברים, בדקו יחד היכן המרחבים המוגנים באזור.

כמו כן, התמקדות וזרקור על הכוחות והיכולות במקום על הקושי, עשוי להעצים אותם ובכך גם בזאת להשיב את תחושת המסוגלות. דרך יעילה לעשות את זה היא לסייע להם לבחור פעילויות יום יומיות, אשר קשורות לחוזקות שלהם ועשויות להעצים אותם. בין אם דרך פעילויות פנאי אשר תורמות לוויסות והסחת דעת ובין אם דרך פעילות קהילתית אשר עשויה לתת תחושה של משמעות ומסוגלות, זאת בהתאם לכוחות וליכולותיו של כל ילד וילדה. למשל, אם הילדה שלכן טובה בלימודים ויכולה לתרום מזמנה עבור מישהו שזקוק בימים אלה לעזרה, זה הזמן. לחלופין, אם הילד שלכם למשל אוהב לבשל, עודדו אותו להכין יחד אוכל לחיילים. העיקר שילווה על ידכם ויעשה בהתאם לכוחות והיכולות שלו או שלה.

8. קיימו שיח ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי

אחד הדברים אשר ידועים כמסייעים לילדים ונוער לשיפור התפקוד במסגרת בעתות שגרה, ובטח ובטח בעתות מלחמה, זה הקשר עם אחר משמעותי, התקשורת והאמון המתקיים בין המבוגרים המשמעותיים סביב הילד או הילדה. שתפו את הצוות, שאלו אותם במידה ודברים לא ברורים לכם, התעדכנו במה שהתרחש במסגרת, והיו מעורבים במידה. מעבר לכך, כמובן, תנו אמון וסמכו על יכולתה של המערכת לסייע לילדים שלכם לצלוח את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר.

על הכותבת – רוני זליכוב לסרי

רוני זליכוב לסרי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית בעלת ניסיון רב בטיפול בהורים ילדים ובגיל הרך במסגרת השירות הציבורי ובקליניקה פרטית. מרצה וכותבת מעת לעת בפלטפורמות השונות בסוגיות של פסיכולוגיה הורות וחינוך.