22.02.15
ד"ר דני דרבי ויעל לב
אחת הטענות נגד הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה היא הטענה לאבחון יתר, כלומר, שמצבים רגילים ונורמליים "זוכים" לתווית. הנזק שבכך הוא תיוג אנשים כסובלים מהפרעה, דבר שעלול לפגוע בהערכתם ובטחונם העצמי, ובשימוש שלא לצורך בתרופות פסיכיאטריות או הליכה לטיפולים פסיכולוגים שלא לצורך.
אחת הדוגמאות הבולטות לביקורת זו היא המקרה של חרדה חברתית, הפרעה שהוגדרה לראשונה בשנות ה-80. תמיד היו אנשים ביישנים, אבל ממתי ביישנות נחשבת להפרעה פסיכיאטרית שדורשת טיפול?
הקו בין ביישנות לחרדה חברתית אינו חד וברור. מקובל לראות ביישנות כתכונת אופי המלווה את האדם לאורך חייו, אינה פוגעת בהכרח באיכות חייו ואינה מוגדרת כבעיה המצריכה טיפול. חרדה חברתית יכולה להיות ביישנות שהתפתחה לאורך השנים לכדי הפרעה, או הפרעה שנוצרה בשלב מאוחר יותר בחיים (לרוב בגיל ההתבגרות עד תחילת שנות ה-20) אצל אדם שלא היה ביישן מלכתחילה. בניגוד לביישנות, ההגדרה של חרדה חברתית ניתנת כשהחשש ממצבים חברתיים והשהות בהם גורם לאדם מצוקה ניכרת ו/או הגבלה תפקודית.
איך מאבחנים חרדה חברתית?
אבחון חרדה חברתית נערך על ידי ריאיון קליני עם איש מקצוע (פסיכולוג, פסיכיאטר) ו/או באמצעות שאלונים המיועדים לאבחונה של חרדה חברתית.
שאלונים לאבחון חרדה חברתית מתייחסים לחוויה במצבים שונים שאנשים עם חרדה חברתית מרגישים בהם חוסר נוחות או נמנעים מהם (ליבוביץ') או בודקים דפוסי חשיבה והתנהגות כלליים יותר. אנשים שמקבלים ציון גבוה במבחן ליבוביץ' או מראים דפוסי חשיבה שמעידים על חשש מופרז מביקורת וניטור התנהגותם על מנת להימנע מביקורת או דחייה מוגדרים כסובלים מחרדה חברתית. בנוסף למבחני דיווח עצמי אלו יש לפגוש פסיכולוג או פסיכיאטר שמכיר הפרעה זו לעומק על מנת שיוכל לשלול גורמים אחרים ולראות כי אכן מדובר בחרדה חברתית.
רגע, אבל גם ביישנים יכולים להיות מאובחנים כסובלים מחרדה חברתית, לא? אז מה עושים?
מה התועלת בהגדרה?
התועלת הראשונה בהגדרה היא שהיא יכולה לתת תקווה ולשפר את הדימוי העצמי של הסובלים מחרדה חברתית. אנשים רבים עם חרדה חברתית מרגישים הקלה כשהם שומעים על ההפרעה, כאשר הקלה זו אינה נובעת רק מהפתרון הגלום בהגדרה, אלא מעצם ההכרה בקושי ומכך שיש לו שם. רבים מהאנשים עם חרדה חברתית מרגישים חריגים, "חייזרים" או פגומים באופן מהותי, והגדרת מצבם כבעיה מוכרת המצדיקה טיפול ולא כביישנות "רגילה" - מסייעת בהפחתת תחושת החריגות והביקורת העצמית של רבים מהם על כך שאינם מתנהגים בצורה "נורמלית" במצבים חברתיים.
התועלת השנייה הנובעת מההגדרה של חרדה חברתית כנפרדת ושונה מביישנות היא שהגדרה מאפשרת מחקר ופיתוח טיפולים שיתייחסו גם לסיבת פריצת ההפרעה. ביישנות נחשבת תכונת אופי התלויה בעיקר בטמפרמנט הבסיסי של הילד (אם כי היא מושפעת גם מתגובת הסביבה) ואילו חרדה חברתית מתפרצת בגיל מאוחר יותר. כיום לא ידוע מספיק על הסיבות לפריצת חרדה חברתית, אולם ההבנה שהיא מתפרצת בגיל מאוחר יותר ולא תמיד קשורה לביישנות מעידה על כך שיש צורך במחקר שיבדוק את הסיבות להתפתחות ההפרעה כדי לשכלל את הטיפול ולקדם תוכניות מניעה במידת האפשר.
כאשר מתקיימת הגדרה מובנית של בעיה אפשר למצוא לה פתרון ברור. ההגדרה של ביישנות אינה הגדרה קלינית מובחנת, כלומר, אין לה מאפיינים ברורים, כך שחוקרים ומטפלים שירצו לפתח טיפולים מועילים נשארים "באוויר". חרדה חברתית מוגדרת בצורה יותר מובנית ומתייחסת לדפוס ההתנהגות, חשיבה, רגש ותחושות פיזיות של האדם. הגדרה זו מאפשרת לפתח טיפול מקיף המתייחס לכל החלקים של ההפרעה.
מה הנזק בהגדרה?
למרבה הצער לא כל אדם חווה את מתן ההגדרה או האבחנה כהצעה לפתרון. אדם שקיבל אבחנה של חרדה חברתית עלול לראות בה הוכחה נוספת לכך שהוא חריג, פגום, דפוק, לא משתלב, או כל "מחמאה" אחרת שהוא מייחס לעצמו. הדבר עלול לפגוע בהערכתו העצמית, שאינה גבוהה מלכתחילה, להגביר ייאוש ולהביא לתפיסה עצמית כ"חסר תקנה". בתקשורת מול אחרים הוא עלול להרגיש ביתר שאת חריג או "מסומן", כאילו כולם רואים שמשהו לא בסדר איתו ולהרגיש מאוים עוד יותר. במקום לראות בהגדרה אופציה לפתרון, אדם זה עלול לסגת עוד יותר, כאילו ההגדרה נתנה לו לגיטימציה להרים ידיים.
חרדה חברתית או ביישנות - למי זה משנה?
כפי שפירטנו קודם, ההגדרה של חרדה חברתית או ביישנות מועילה לחוקרים בתחום ולאנשים הסובלים מחרדה חברתית על מנת למצוא טיפול מתאים ולהפחית ביקורת עצמית. האם ההגדרה משנה מעבר למטרות קונקרטיות אלו? לעניות דעתנו הגבול בין ביישנות לחרדה חברתית אינו מובחן מספיק, כך שהכותרת חשובה פחות, והחוויה של האדם היא הדבר המהותי. אם את/ה סובלים מפחד או מודעות עצמית מוגברת ומטרידה במצבים חברתיים ברמה שגורמת סבל או פגיעה בתפקוד, אפשר לקרוא לכך ביישנות, חרדה חברתית או כל דבר אחר, השם לא באמת משנה, מה שמשנה זה שאתם סובלים ויש לכך טיפול.
היכנסו לקבלת מידע נוסף אודות חרדה חברתית
על המטפלים - ד"ר דני דרבי ויעל לב
ד"ר דני דרבי ויעל לב, מרכז קוגנטיקה - מרכז לטיפולי CBT בהפרעות חרדה, OCD, דיכאון והפרעות נוספות.