15.04.12
צוות בטיפולנט
כבר הרבה שנים עברו מאז התעוררתם לקול בכי מפוחד ובאתם לוודא שאין מפלצת מתחת למיטה ובכל זאת המתבגר שלכם, שכבר גבוה מכם כמעט בראש ובקיא במחשבים יותר ממה שאתם תהיו אי פעם - מפחד. לפעמים הוא מפחד להישאר לבד בבית ודורש מכם להישאר איתו ולהשאיר אור דולק, לפעמים הוא מפחד להידבק במחלה סופנית ולכן שוטף ידיים באובססיביות ולפעמים הוא מפחד מסיטואציות חברתיות שעד לפני שנה היו מהנות עבורו. מה קרה? ממה הם כל כך מפחדים דווקא בגיל הזה ואיך מבחינים בין חרדה נורמטיבית להפרעת חרדה שמצריכה טיפול רגשי?
חרדות של מתבגרים - ממה הם מפחדים באמת?
להתבגר, כפי שאתם בוודאי זוכרים מגיל ההתבגרות שלכם עצמכם, זה לא פיקניק. הדרישות הלימודיות מתרחבות ומעמיקות, הגוף משתנה ומתחיל להתעניין ב"דברים של גדולים", האינטראקציות החברתיות הופכות מורכבות יותר ויותר - ובמילים אחרות, למתבגר שלכם יש כמה וכמה סיבות טובות להבין שהעולם הוא לא מקום כל כך פשוט. בגיל ההתבגרות המתבגר ניצב בפני משימות של גיבוש זהות עצמית, יצירת נפרדות מההורים ורכישת מיומנויות בין אישיות וזוגיות. משימות אלו מעוררות אצל מתבגרים רבים, במודע או לא במודע, ספקות ותהיות לגבי יכולותיהם וכישוריהם ועל רקע זה מתעוררות לא פעם חרדות של מתבגרים.
חרדות של מתבגרים סביב סוגיות הנוגעות לקבלה חברתית, יכולת אישית והצלחה בעתיד הן טבעיות ובמקרים רבים מעודדות את המתבגר להתבוננות פנימית והתנסויות אשר מסייעות ומקדמות את תהליך גיבוש הזהות. עם זאת, בחלק המקרים חרדות וקונפליקטים מובנים וטבעיים אלו מערערים את המתבגר ומתבטאים בסימפטומים רגשיים והתנהגותיים שונים כדיכאון, הפרעות התנהגות, הפרעות אכילה, שימוש בחומרים ובאופן שכיח ביותר - גם חרדות.
חרדות של מתבגרים עשויות להופיע בצורות שונות, למשל במסגרת התקף פאניקה, פוביות, חרדה חברתית, התנהגות אובסיסית-כפייתית או דאגנות כרונית אשר מבטאות פעמים רבות את הקונפליקטים הפנימיים איתם מתמודד המתבגר, אשר פעמים רבות עדיין אינו מחזיק בכישורים הקוגניטיביים והרגשיים המאפשרים לו לנסח ולהבין את מוקד הקושי. לדוגמא:
טלי, נערה נאה ומקובלת בת 17, הגדירה עצמה תמיד כ"אחת שלא מתעניינת בשטויות של בנים-בנות". בכיתה י"א, היא החלה לחוש כי היא מתרחקת מהחברות הקרובות אשר היו עסוקות יותר ויותר בקשרים זוגיים, אך השינוי המשמעותי חל בהתנהגותה לאחר שהחלה לחוות רגשות של אהבה ואינטימיות לנערה חדשה שהגיעה לכיתתה. טלי חשה פחד, אשמה וגועל אך מאחר ולא יכלה לנסח רגשות אלו בינה לבין עצמה, מצאה עצמה חווה יותר ויותר תחושה של היותה "מלוכלכת" ועל רקע זה התפתחה הפרעה אובססיבית קומפוסליבית אשר התבטאה בהקפדה יתרה על היגיינה ובמקלחות ארוכות אשר באו על חשבון פעילות חברתית ולימודית.
טום, שהיה ילד שמנמן במהלך בית הספר היסודי, עשה דיאטה משמעותית לפני עלייתו לחטיבת הביניים וקיווה ששינוי זה ישפר גם את מעמדו החברתי. עם זאת, כאשר הגיע לכיתה החדשה מצא עצמו מתמודד עם נערים אותם חווה כ"גדולים עליו" בגופם, בגרותם והניסיון שלהם בניהול מערכות יחסים חבריות. טום הרגיש כי קטן ונחות לעומתם והחל להמנע מדיבור בפני הכיתה ובסיטואציות חברתיות. עם הזמן הלך וגבר הפחד וטום חש כי עדיף שלא יפתח את הפה - מאחר וכל מה שיגיד ישמע מטופש וסתמי ביחס למילים האינטלגנטיות והשנונות של חבריו. המנעות זו הלכה והתרחבה עד למצב של חרדה חברתית.
חרדות של מתבגרים עשויות, אם כן, להתעורר כביטוי לתכנים פנימיים שאינם מעובדים דיים. במקרים אחרים, חרדות של מתבגרים יתעורר על רקע אירועים טראומטיים ממשיים: המתבגר חווה אירוע טראומטי כתאונה, פגיעה מינית או תקיפה ולומד כי סיטואציות אשר עד כה נחוו כנייטרליות (נסיעה במכונית, דייט) מהוות סכנה. בהתאם, הוא עשוי לחוות פלשבקים וזכרונות חודרניים של האירוע הטראומטי ולחוות חרדה וצורך בהמנעות מגיוריים המזכירים אותו.
גורם נוסף הקשור במצבי חרדות של מתבגרים הוא הסביבה המשפחתית בה המתבגר חי. חרדות של מתבגרים עשויות להתפתח באופן לא מודע כאמצעי להבעת קושי ביחסים עם דמויות משמעותיות, איתות לבני המשפחה על מצוקה רגשית או סימון של קשיים נוספים במשפחה.
כך לדוגמא, שרון, נערה בת 16, החלה להפגין סימפטומים של חרדת נטישה בכל פעם שהוריה יצאו מהבית, כאשר בטיפול הפסיכולוגי התגלו סימפטומים אלו כמבטאים תגובה למסר הכפול שקיבלה מהוריה: מצד אחד ציפייה להתנהגות בוגרת ובשלה ומצד שני - פגיעה ואכזבה על כל גילוי של עצמאות ואוטנומיה. בדומה, תומר בן ה-14 החל לסבול מהתקפי פאניקה זמן קצר לאחר שהוריו הודיעו על כוונתם להתגרש. ההורים התגייסו לטיפול בתומר ובסיוע לו ותומר התקשה להיפרד מהתקפי הפאניקה אשר להרגשתו - הצילו את המשפחה מהתפרקות.
חרדות של מתבגרים: מתי ואיך מטפלים?
כפי שניתן לראות, חרדות של מתבגרים הן מצד אחד טבעיות ומובנות ומצד שני - עשויות לעכב את התפתחות המתבגר ואת השתלבותו במטלות ההתפתחותיות העומדות בפניו. חרדות של מתבגרים דורשות טיפול כאשר:
• המתבגר מביע מצוקה באופן ישיר ו/או מבקש טיפול פסיכולוגי
• חל שינוי התנהגותי או ירידה תפקודית בתחום הלימודי ו/או החברתי בעקבות החרדות
• החרדה של המתבגר פוגעת בהתנהלות המשפחתית (למשל, ההורים לא יכולים לצאת לבילוי משותף, האחים צריכים לשתף פעולה עם התנהגויוות אובססביות וכן הלאה)
חרדות של מתבגרים ניתנות לטיפול באמצעות שתי שיטות פסיכותרפיה מרכזיות: טיפול קוגניטיבי התנהגותי הממוקד בסימפטומים החרדתיים, נטרול מחשבות והתנהגויות המשמרים אותם וחשיפה הדרגתית לגורם הפחד, או טיפול פסיכודינמי המשלב בין הכוונה להתמודדות עם מושא הפחד לבין חקירה והגברת המודעות לגורמי העומק אשר הביאו לחרדות. בחלק מהמקרים, מצבי חרדות של מתבגרים דורשים גם הדרכת הורים או טיפול משפחתי במקביל לטיפול במתבגר, במטרה לייעל את התמודדות המשפחה עם הסימפטום ולשפר דפוסי תקשורת משפחתיים.
