10.07.13
יגאל שרון - מטפל CBT
מפעם לפעם אני מקבל שיחת טלפון שנשמעת כך: "הבן שלנו מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז, יש לנו בעיה קשה, הוא מתקשה בלימודים, יש לו בעיות חברתיות, הוא אימפולסיבי חסר שקט - אנחנו מיואשים" אומרים לי, "ניסינו הכל - אבל באמת הכל" הם לוחשים לאוזני. "לקחנו אותו למאמן אישי, לקחנו אותו לטיפול באומנות, אפילו ניסינו רכיבה על סוסים" הם אומרים. "המליצו לנו על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)" הם מוסיפים, אבל איך נדע שזה באמת יעזור לו". "איך נדע שאנחנו לא גורמים לו שוב עוגמת נפש וזורקים את הכסף שלנו לפח?".
החלטתי לעשות מעשה ולכתוב מאמר שיסביר "לכולם" כיצד טיפול CBT עובד ומהם המאפיינים המאפשרים לו לסייע באופן ייחודי.
חשוב לי שתדעו: מכלל הילדים ובני הנוער, כ-10% הם בעלי הפרעות קשב וריכוז כאשר התופעה שכיחה אצל בנים פי 3 או 4 יותר מאשר אצל בנות. דהיינו בבית ספר ממוצע של כ-650 תלמידים יש כ-65 ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז.
מניסיוני מצאתי שילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז חווים בכישלונות ותת הישגיות באופן קבוע. הם נכשלים באופן תדיר במקצוע הראשי שלהם - "תלמידאות" - דבר המוביל פעמים רבות למצב של ערך עצמי נמוך ולשחיקת המוטיבציה.
מחקרים מצאו שכ-35% מהילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז לא מסיימים בית ספר תיכון, למרות שיש להם יכולות שכליות למעלה מהממוצע. אצל מחציתם הקשרים החברתיים לקויים. 60% הם בעלי התנהגות אימפולסיבית וקושי בתיעול כעס, דבר המוביל אותם להסתבכויות נשנות עם מורים, הורים חברים ועוד.
מדוע העסק תקוע? מדוע טיפולים רבים אינם עוזרים? האם באמת אפשר לעזור לילדים אלו?
אחת הסיבות לקושי בטיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז היא שהטיפול דורש עבודה רבה: ראשית עבודה מול הילד, שנית עבודה מול הוריו ושלישית עבודה מול בית הספר. במידה ולא מטפלים בכל הגורמים קשה להצליח.
מניסיוני אני יודע שהדבר הכי קשה בטיפול בילדים ובנערים עם הפרעת קשב וריכוז היא שפעמים רבות הם מגיעים לטיפול לאחר שאיבדו אמון בעצמם וביכולותיהם עקב חוויות הכישלון החוזרות: הם נכשלים בלמידה, הם נכשלים במבחנים, הם נכשלים ביצירת קשרים חברתיים, הם נכשלים בהתנהגות בבית. כולם כל הזמן - אבל כל הזמן! - כועסים עליהם.
אכן העבודה היא קשה, מורכבת ומאתגרת. אך הסיפוק הוא אדיר כאשר הילד מצליח לתפקד ובעיקר, חוזר להאמין בעצמו.
חשוב לי לשתף בכך שגם אני סובל מהפרעת קשב וריכוז, וגם אני שילמתי מחירים גבוהים. בחיפושים אחרי פתרונות מצאתי והתמחיתי בגישה הקוגניטיבית התנהגותית בה אני רואה גישה יעילה לאורך זמן.
מה אנחנו עושים בטיפול CBT?
מה עושים פסיכולוגים מומחי טיפול קוגניטיבי התנהגותי:
• מטפלים באמונות של המטופל - עוזרים לו לחזור ולהאמין בעצמו וביכולותיו.
• מטפלים בחשיבה של המטופל - עוזרים לו לזהות את עיוותי החשיבה שלו, את החשיבה האוטומטית המעוותת שמייצרת לו פרשנות שלילית לגבי עצמו , לגבי יכולותיו ולגבי העולם (למשל: "אני בחיים לא אצליח להגיע לאן-שהוא"; "אני לא שווה עם הפרעת הקשב הזאת"), ומביאה פעמים רבות למצב של דימוי עצמי נמוך.
• שינוי הרגלים על ידי התערבות התנהגותית - עוזרים למטופל לאמץ הרגלים יותר אפקטיביים על מנת להגשים את מטרותיו (תכנון זמן, טיפול בהימנעויות, מיומנויות חברתיות ועוד).
• במחקרים רבים נמצא שאצל ונערים הסובלים מ-ADHD מערכת העיבוד והתפיסה של גירויים רגשיים (emotional stimuli) כגון הבעות פנים, טון דיבור ולעיתים תכנים לעיתים לא מספיק טובה. הם אינם מקדישים את הקשב הדרוש ומפספסים לעיתים מידע חשוב שמקשה עליהם מאד בקריאת מצבים בין אישיים, בפירושם ובמתן בתגובה הולמת. אנחנו מלמדים את המטופלים לזהות את אותם רמזים ולהפנות את הקשב הדרוש בכדי לשפר את הפרשנות והתגובה.
• יצירת מוטיבציה לשינוי וטיפול באמביוולנטיות. התפיסה היא שמטופלים נוטים להיות אמביוולנטיים ביחס לשינוי ובאופן מסורתי הגישות הקיימות התייחסו פחות מידי לנושא זה וכיוונו את המטופלים מהר מידי לכיוון של שינוי. אנחנו גורסים שלמטופלים פעמים רבות יש רגשות סותרים לגבי שינוי ולחץ על הנער המטופל מעורר התנגדות ולעיתים מביא לעזיבה מוקדמת מידי של הטיפול. בנוסף יש חשיבות לעידוד הנער להתעלמות מגורמים פנימיים וחיצוניים אשר עלולים לגרום לחזרה על ההתנהגות הראשונית גם אחרי שכבר הושג שינוי.
• יצירת אג'נדה טיפולית מקובלת על המטופל והוריו.
• ויסות רגשי - מתן כלים שמטרתם לזהות רגשות שליליים ולייצר עליהם שליטה באמצעים קוגניטיביים והתנהגותיים (טיפול באימפולסיביות, התקף זעם או אגרסיביות, דכדוך, ייאוש, תחושת חוסר ערך, חרדות ועוד).
• הדרכת הורים - מתן כלים להורים לליווי המטופל והאתגרים הניצבים לפניו לאורך זמן.
• יצירת קשר עם המערכת הבית ספרית (יועצת, מורה , פסיכולוג בית ספר) וגיוסם לצורך מעורבותם בתהליך הטיפולי על ידי מתן שיעורים פרטניים, השלמת חומרי למידה חסרים, מתן הקלות במבחנים על פי אבחון, בחירת מקום ישיבה מתאים בכיתה, שילוב המטופל בכיתה המתאימה, קבלת פידבק לגבי תפקוד המטופל בבית הספר. שימת דגש רב על יצירות חווית הצלחה הן בפן הלימודי והן בפן החברתי. בנוסף המטופל מקבל תמיכה בנושאים כגון אסטרטגיות למידה, שיפור הזיכרון, הרגלי למידה, הוראה מתקנת ועוד.
• ליווי טיפול תרופתי (רטלין, קונצרטה, LA, אדרל , ,סטרטרה, אדרונקס, וולבוטרין). הניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי על ידי רופא מומחה. התהליך כולל את מציאת המינון הנכון, סיוע בדרכים להתמודדות עם תופעות הלוואי ועוד.
• בניית תכנית אימון גופני סדירה ווידוא הביצוע שלה. זאת מפני שאימון גופני משחרר מספר כימיקלים מאד חשובים כגון אנדורפינים אשר מסייעים בויסות מצב רוח. האימון הגופני מעלה את רמות הדופאמין, הנוראפינפרין והסרטונין במוח, והעלאת רמות של כימיקלים אילו מסיעים במיקוד הקשב, ובהורדת הרגישות לקליטת גירויים חדשים. עיסוק בספורט קבוצתי מסייע גם בתחום המיומנויות והכישורים החברתיים. במחקרים רבים נמצא שעיסוק בבלט, התעמלות קרקע ואומנויות לחימה מסייע מאד במיקוד קשב לתנועות הגוף ולשיפור משמעותי במערכת הקשב אצל ילדים ומתבגרים הסובלים מ-ADHD.
• במידת הצורך שילוב של טיפולים אלטרנטיביים כגון דיקור, קרניו סקרל , הידרותרפיה, רכיבה על סוסים ועוד.
מניסיוני, כאשר הילד מטופל באופן מערכתי ומקיף, סיכויי ההצלחה גדולים. כל התערבות שלא מכסה בצורה יעילה את כל הגורמים היא בדרך כלל פחות אפקטיבית.
על המטפל - יגאל שרון
יגאל שרון הוא מטפל CBT עם ניסיון רב בטיפול בילדים ובני נוער עובד בתל-אביב ובכפר סבא.
ליצירת קשר: 054-7465321, [email protected]
למאמרים נוספים על הפרעות קשב וריכוז
