ילדים, התחלות חדשות ו...שנה טובה!

צוות בטיפולנט

תקופת ראש השנה והחגים אינם רק תחילתה של שנה עברית חדשה אלא גם תקופה של מגוון התחלות עבור ילדים: תחילת הגן או בית הספר, התחלות של חוגים שונים ועוד. באופן טבעי, התחלות אינן מלוות רק בהתרגשות אלא גם בחששות ולעיתים גם בקשיי הסתגלות. מה הופך את ההתחלות לקשות, איך מתכוננים ומה עושים כאשר מופיעים קשיים בהסתגלות?

כל ההתחלות קשות - אבל למה?

התחלה חדשה מהווה כמעט תמיד אתגר מחודש של התמודדות והסתגלות. ילדים, באופן כללי, נוטים להיות גמישים ולהסתגל במהירות רבה לסביבות וסיטואציות חדשות, אך באופן טבעי גם עבורם מלוות התחלות חדשות בחששות וחוסר ביטחון. חלק מהילדים הם מהוססים וביישניים יותר באופיים ולכן עשויים להפגין חששות רבים וחוויה של חוסר ביטחון, לעומת אחרים שירגישו יותר בנוח עם השינוי. עם זאת, מעבר להבדלי האופי ישנה השפעה לשלושה גורמים מרכזיים: החשש מהלא צפוי, תפיסות ואמונות לא ריאליות בנוגע למקום החדש והמסרים המתקבלים מאיתנו, ההורים.

ידע הוא כוח - הכנה להתחלה החדשה

באופן טבעי, רובנו חשים יותר בנוח כאשר אנחנו נמצאים בסביבה ובסיטואציות מוכרים לנו. בסיטואציות אלו אנו יודעים מה צפוי לנו וידע זה מקנה לנו תחושה של שליטה ויכולת השפעה על המצב, בניגוד למצבים חדשים אליהם קשה לנו יותר להיערך. ילדים, באותו האופן, נוטים להרגיש בטוחים יותר בסביבה מוכרת בה הם מכירים את קוד ההתנהגות והדיבור ובה מקומם החברתי ידוע ומובטח. בהתאם, מעברי דירה, כניסה למסגרות חינוכיות חדשות וכן הלאה עשויים לעורר חששות: יהיו לי חברים? מה יהיה אם המורה תהיה רעה? האם החברים מבית הספר הקודם עדיין יהיו חברים שלי?

חששות אלו הם טבעיים ומובנים וניתן לסייע לילד להתמודד איתם באמצעות הכנה מוקדמת - ביקור בבית הספר החדש, ניסיון ליצור קשר עם ילדי השכנים או ילדים שילמדו איתו וכן הלאה. בנוסף, כדאי להדגיש את ההיבטים החיוביים של ההתחלה החדשה (סוף סוף נוכל להביא כלב, תתחיל בית ספר חדש עם שיעורי אמנות) ולהזכיר את יכולות ההסתגלות באירועי עבר ("אתה זוכר איך פחדת מהקייטנה ובסוף לא רצית לעזוב?").

• שני צעדים קדימה, צעד אחורה: התמודדות עם רגרסיה אצל ילדים

  
• למה הילד שלי משקר
  ומה עושים עם זה?

  
• הילד שלי ביישן – איך מפתחים מיומנויות חברתיות?

  

"מורות רק צועקות" - תיקון תפיסות לא ריאליות

בחלק מהמקרים נובעים החששות מציפיות או אמונות לא ריאליות בנוגע למקום החדש. דוגמא קלאסית היא אח צעיר שאחיו הבכורים דאגו לעדכן אותו בכל מגרעה ומגרעה של בית הספר, ובכך גרמו לחששות מוגברים. ציפיות שליליות עלולות להיווצר גם עקב ניסיון עבר שלילי של הילד במסגרת דומה. לכן, חשוב לאפשר לילד לבטא את חששותיו וציפיותיו ובמסגרת השיחה - לתקן אמונות ותפיסות לא ריאליות. חשוב להדגיש כי גם אמונות לא ריאליות לכיוון החיובי עשויות להקשות על הילד להסתגל להתחלה החדשה - ילד שהתמודד עם דחייה חברתית בבית הספר היסודי עשוי לפתח ציפייה ש"בחטיבה הכל ישתנה" וציפייה זו עלולה להקשות עליו להתמקד בצעדים משמעותיים שעליו לבצע כדי לשנות את המצב בפועל (למשל, לנסות להמנע מאלימות כלפי ילדים אחרים).

אז למי באמת קשה - לך או לילד?

ההתחלה החדשה של הילד היא גם התחלה שלנו, ההורים, ובאופן טבעי, האופן בו אנו תופסים את ההתחלה החדשה משפיע על האופן בו הילד חווה אותה. לדוגמא, הורה אשר נושא עמו מטען עבר שלילי בנוגע ללימודים בבית הספר עשוי להעביר מסר זה באופן גלוי או סמוי ובכך להגביר את חששותיו של הילד. בדומה, כאשר הילד נכנס לבית הספר כאשר הוא מוצף בציפיית ההורה להצטיינות, שקדנות והתנהגות מופתית ("לפחות כמו אח שלך!"; "שלא תעשה בעיות כמו בגן!") - הוא עשוי לחוות את הלימודים כמלחיצים במיוחד ולא להיות פנוי לתהליך הטבעי של הסתגלות הדרגתית ויצירת קשרים חברתיים.

ומה עושים כשבכל זאת יש קשיי הסתגלות?

גם הכנה יסודית וטובה של הילד אינה מבטיחה הסתגלות חלקה להתחלה החדשה. חלק מהילדים יביעו את מצוקתם מהשינוי באופן ישיר ("לא רוצה ללכת לבית ספר הזה") וחלקם יבטאו את קשייהם בעקיפין, דרך התנהגות רגרסיבית (חזרה למציצת אצבע או הרטבה), קשיים התנהגות, בכי, חוסר שיתוף פעולה וכן הלאה.

במקרים אלו, חשוב לאפשר לילד לבטא את קשייו ולדובב אותו בנוגע לרגשותיו. העברת מסר של ציפייה להסתגלות מהירה ("מה הסיפור? הרי אתה מכיר חלק מהילדים...") מונע אפשרות לעבד את הקשיים ולשתף בהם, ועלול להביא לביטויים מוחצנים של מצוקה ותסכול. חשוב להבחין בין קשיי הסתגלות טבעיים לבין קשיים הדורשים התערבות מצד הצוות החינוכי (למשל, עולה חדש שנדחה עקב מבטאו והרגליו השונים, ילדה המותקפת ע"י "מלכת הכיתה" אשר חשה מאויימת). במקביל, כדאי לפנות זמן כדי ללוות את הילד בתהליך ההסתגלות. למשל, לדאוג לפעילויות אחר הצהריים משותפות ועידוד מפגשים עם ילדים מהכיתה הקודמת בתקופה בה טרם נרכשו חברים חדשים.

כאשר נראה כי הילד אינו משתלב מבחינה חברתית, ניתן להיעזר בצוות החינוכי ולבקש את עזרת המורה בשילובו - הכוונתו להצטרפות לילדים בהפסקה, "הצמדה" של ילד-חונך מהכיתה, מינוי לתפקיד באחת מועדות הכיתה וכן הלאה.

כאמור, אצל חלק מהילדים יתבטאו קשיי ההסתגלות בהתנהגויות רגרסיביות ובעיות התנהגות. במקרים אלו מומלץ לגלות סבלנות, לא לכעוס על הילד ולעזור לו לנסח במילים את הנושאים שמציקים לו.

במרבית המקרים, ליווי צמוד ותומך תוך עירוב של גורמים חינוכיים במידת הצורך - יקלו על ההסתגלות ויאפשרו לילד להכנס לשנה טובה...