לא רק כאב ראש: על ההיבטים הרגשיים והנפשיים של מיגרנה

יואב בר יוסף

מיגרנה היא אחת מתופעות הכאב הנפוצות והמתישות ביותר, אשר פוגעת בכ-10-15% מהאוכלוסייה. זוהי תופעה שאינה מהווה רק אתגר פיזי, אלא משפיעה כמעט על כל תחומי החיים. הכאב, שיכול להופיע גם ללא התראה, עלול להשפיע על היכולת לעבוד, לבלות עם משפחה וחברים ולהנות מהרגעים הפשוטים של השגרה.

מלבד השפעותיה הפיזיות, למיגרנה יש קשר עמוק להיבטים נפשיים, אשר מהווים חלק בלתי נפרד מההתמודדות. אז מהי מיגרנה? מה ההיבטים הנפשיים של כאבי ראש? וכיצד ניתן לטפל, ולשפר את איכות החיים? על כך, בכתבה הבאה.

מהי מיגרנה?

מיגרנה היא תופעה נוירולוגית המאופיינת בכאבי ראש חזקים, פועמים, שלרוב מלווים בתסמינים נוספים כמו בחילות, הקאות, ורגישות לאור או לרעש. בהשוואה לכאב ראש רגיל, מיגרנה נוטה להיות חמורה יותר ולהשפיע באופן משמעותי יותר על התפקוד היום-יומי.

ניתן לחלק מיגרנה ל-2 סוגים עיקריים:

1. מיגרנה ללא אאורה: זהו הסוג הנפוץ ביותר, המאופיין בכאב ראש פתאומי ללא תסמינים מקדימים, אשר עלול להימשך שעות ואף ימים.

2. מיגרנה עם אאורה: מלווה בתסמינים נוירולוגיים זמניים, כמו הפרעות ראייה, תחושת נימול או חולשה בגוף, ולעיתים קשיים בדיבור.

לרב, מיגרנה מתפתחת בשלבים:

• פרודרום (Prodrome): זהו השלב המקדים להתקף. יום-יומיים לפני שמופיע כאב, עלולים להופיע סימנים מקדימים כמו שינויים במצב הרוח, נוקשות בצוואר, חשק למזון ופיהוקים תכופים.

• אאורה (Aura): במקרים מסוימים, תסמינים נוירולוגיים עלולים להופיע לפני או במהלך ההתקף. למשל, הבהובי אור, אובדן ראייה זמני או תחושת עקצוץ.

• שלב ההתקף: שלב זה נמשך 4-72 שעות, וכולל כאב עז (לרב בצד אחד של הראש), רגישות לאור ורעש, בחילות והקאות.

• פוסט-דרום (Post-drome): לאחר ההתקף, רבים מדווחים על עייפות, בלבול ולעיתים אף תחושת אופוריה.

מה ההיבטים הנפשיים של מיגרנה?

מיגרנות וכאבי ראש לא משפיעים רק על הגוף, הם עלולים להשפיע גם על הרגש, הקוגניציה וההתנהגות של המתמודדים עימה:

רגש

לרב, כאבי ראש מלווים בהשפעות רגשיות שליליות. מחקרים מצביעים על קשר בין תסמינים קלים של חרדה או דיכאון לבין מיגרנה, במיוחד בקרב אנשים שתפקודם מוגבל בשל הכאב. בנוסף, אנשים רבים שסובלים ממיגרנה חווים גם הפרעות חרדה ודיכאון. אולם, קשר זה אינו מובן במלואו.

אחת האפשרויות העולה במחקר, היא קשר הדדי מורכב בין תסמיני דיכאון וחרדה לבין מיגרנה. כלומר, ייתכן כי מיגרנה מחמירה את הדיכאון והחרדה, ולהיפך – הפרעות אלה עשויות להחמיר את התקפי המיגרנה. לכן, אוכלוסיית חולי המיגרנה נמצאת בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה והיבטים רגשיים אחרים.

קוגניציה

לעיתים, מיגרנה יכולה להעלות מחשבות שליליות מוגזמות ביחס לכאב (כגון, "הכאב לא יעבור לעולם", או "לא אצליח להתמודד עם הכאב הזה"). הנטייה למחשבות שליליות כמו אלה, מכונה קטסטרופיזציה של כאב, ועלולה להוביל להגברת עוצמת הכאב, למוגבלות פיזית ולמצוקה נפשית. מנגד, תחושת מסוגלות עצמית, כלומר אמונה ביכולת לשלוט בכאב, נמצאה כמפחיתה את ההשפעות השליליות של מתח על מיגרנה.

התנהגות

מודל ההימנעות-סבילות (Avoidance-Endurance Model) מדגיש את חשיבות אופן ההתמודדות של אנשים עם כאב כרוני. המודל מציע שהימנעות מפעילות פיזית וחברתית, לצד התנהגות סבילות (כמו התעלמות מהכאב), עלולות להחמיר את הכאב.

כשמדובר במיגרנה, נמצא כי הימנעות, בעיקר מפעילות חברתית, קשורה למוגבלות פיזית כתוצאה ממיגרנה. עם זאת, לא נמצאו השפעות שליליות של התנהגות סבילות בהקשר הזה. אם כך, התאמת דרכי ההתמודדות בין ההתקפים ובמהלכם מהווה חלק חשוב בטיפול פסיכולוגי של אנשים הסובלים ממיגרנה.

• מחלה כרונית - כיצד להתמודד עם השלכותיה הנפשיות?

  
• צפו עכשיו: איך נוכל להתמודד עם מחלות כרוניות?

  
• פיברומיאלגיה - התמודדות נפשית ודרכי טיפול

  

אז איך מטפלים במיגרנה?

מיגרנה היא תופעה מורכבת המשלבת בין כאב פיזי להשפעות רגשיות ונפשיות. טיפולים תרופתיים בשילוב גישות משלימות ומענה רגשי יכולים לספק פתרון מקיף, שמקל על הנטל הפיזי והנפשי ומסייע בשיפור איכות החיים.

טיפול רפואי

ישנם מספר טיפולים רפואיים ותרופתיים למיגרנה, אותם ניתן לחלק לטיפול בהתקף ולטיפול מניעתי:

• טיפול תרופתי אקוטי: בזמן התקף, מלבד משככי כאב רגילים, ניתן להשתמש בתרופות ספציפיות למיגרנה, כמו תרופות ממשפחת הטריפטנים. תרופות אלה מקלות על הכאב על ידי מניעת התרחבות כלי הדם, שמתרחשת במיגרנה.

• טיפול מניעתי: קיימות תרופות שונות המסייעות בהפחתת תדירות התקפי המיגרנה ועוצמתם, כגון חוסמי בטא, תרופות נוגדות דיכאון ונוגדי אפילפסיה. בנוסף, בשנים האחרונות נוספו טיפולים מונעים חדשים ויעילים, כמו תרופות המנטרלות את חלבון CGRP (המופרש באופן מוגבר במיגרנה).

טיפול גוף-נפש

בשל ההשפעות הפסיכולוגיות של המיגרנה, עולה כיום החשיבות של גישות טיפול משולבות, המערבות את הגוף והנפש. גישות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טכניקות לוויסות והרגעה, טכניקות מעולם המיינדפולנס וגישות מעולם הגוף-נפש (Mind-body medicine) מסייעות לא רק בהקלה על הכאב אלא גם בהתמודדות עם תחושת חוסר האונים שמלווה את המחלה. בנוסף, טיפולים משלימים כמו יוגה, דיקור וטכניקות לניהול סטרס מסייעים בהשלמת הטיפול התרופתי. התייחסות להיבטים הרגשיים כחלק מהטיפול היא חיונית, ויכולה לשפר משמעותית את איכות החיים של הסובלים ממיגרנה ומכאבי ראש.

על הכותב – יואב בר יוסף

יואב בר יוסף הוא מתמחה בפסיכולוגיה רפואית. בעבר פסיכולוג מרפאת הכאב בבית החולים אסותא רמת החייל וחבר ועד באגודה הישראלית לפסיכוסומטיקה. בוגר הכשרת Pain Reprocessing Therapy במרכז הבינלאומי להכשרות PRT. כיום, פסיכולוג מתמחה בבית החולים איכילוב, מטפל-שותף במכון תל אביב לפסיכוסומטיקה, מעביר סדנאות וקבוצות בנושאי כאב כרוני, חרדה ומתח פיזיולוגי ומטפל בקליניקה פרטית בתל אביב.

מקורות

Klonowski, T., Kropp, P., Straube, A., & Ruscheweyh, R. (2022). Psychological factors associated with headache frequency, intensity, and headache-related disability in migraine patients. Neurological sciences, 1-12

Lucas, C. (2021). Migraine with aura. Revue neurologique, 177(7), 779-784

Sebastianelli, G., Atalar, A. Ç., Cetta, I., Farham, F., Fitzek, M., Karatas-Kursun, H., ... & International Headache Academy of the International Headache Society (IHS-iHEAD)(2024). Insights from triggers and prodromal symptoms on how migraine attacks start: The threshold hypothesis. Cephalalgia, 44(10), 03331024241287224

Severeijns, R., Vlaeyen, J. W., van den Hout, M. A., & Weber, W. E. (2001). Pain catastrophizing predicts pain intensity, disability, and psychological distress independent of the level of physical impairment. The Clinical journal of pain, 17(2), 165-172

Mínguez‐Olaondo, A., Días, P. A., de Munáin, E. L., Grozeva, V., Laspra‐Solís, C., Villalba, I. M., ... & Bengoetxea, A. (2024). Behavioral therapy in migraine: Expanding the therapeutic arsenal. European journal of neurology, e16414

Ruscheweyh, R., Pereira, D., Hasenbring, M. I., & Straube, A. (2019). Pain-related avoidance and endurance behaviour in migraine: an observational study. The Journal of Headache and Pain, 20, 1-9

Meise, R., Schwarz, A., & Luedtke, K. (2022). Effectiveness of patient education and cognitive behavioural treatment as a non-pharmacological intervention for migraine in adults–a systematic review. SN Comprehensive Clinical Medicine, 4(1), 197

Sullivan, A., Cousins, S., & Ridsdale, L. (2016). Psychological interventions for migraine: a systematic review. Journal of neurology, 263, 2369-2377

Wells, R. E., O’Connell, N., Pierce, C. R., Estave, P., Penzien, D. B., Loder, E., ... & Houle, T. T. (2021). Effectiveness of mindfulness meditation vs headache education for adults with migraine: a randomized clinical trial. JAMA internal medicine, 181(3), 317-328

Ziadni, M. S., You, D. S., Johnson, L., Lumley, M. A., & Darnall, B. D. (2020). Emotions matter: The role of emotional approach coping in chronic pain. European Journal of Pain, 24(9), 1775-1784