13.01.20
איילת שקד שילוני
גילוי לב אישי: גם מטפלים יכולים להגיע לטיפול שלא מתאים להם
גם היום אני יכולה לזכור עד כמה הייתה חזקה הסטיגמה סביב אדם שבחר או היה צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי בעבר. אפילו בבית שבו גדלתי אני, רווחה התפיסה כי רק אנשים לא מאוזנים צריכים סיוע של איש טיפול מקצועי. באופן אישי, מרדתי ויצאתי נגד תפיסה זו וכבר בשנות העשרים לחיי היה לי מפגש ראשוני עם טיפול נפשי שנמשך כשנתיים.
לפסיכולוגית הראשונה שאליה הלכתי, הגעתי דרך המלצה מחברה שלמדה תואר שני בפסיכולוגיה. היא מסרה לי 3 שמות של פסיכולוגיות שהמליצו לה עליהן והציעה שפשוט אבחר אחת מהרשימה. כך עשיתי, בחירה אקראית מתוך שלושה שמות. באותה העת, הייתי צעירה ולא מנוסה ולכן לא ידעתי מה כדאי שאשאל לפני הטיפול, פשוט קבעתי פגישה והטיפול החל. די מהר הבנתי כי הגישה של אותה הפסיכולוגית, שהיתה פסיכואנליטיקאית בגישה פרוידיאנית קלאסית, לא התאימה לי ולצרכים שלי באותה התקופה. עם זאת, היה לי קשה לקטוע את הטיפול והוא בסוף נקטע רק עקב מעבר למגורים בחו”ל.
היה לי מזל ושנים אחר כך זכיתי לחוות טיפול אצל מספר אנשי טיפול נפלאים שהתאימו לי יותר מבחינת הגישה הטיפולית שלהם והחיבור האישי שנוצר בנינו. חשוב לי לספר על החוויה שלי מלפני 25 שנה, מאחר ואני חושבת שבחירה מדויקת של איש טיפול הינה בעלת חשיבות מכרעת ליכולת לייצר טיפול משמעותי שמניב תוצאות רצויות ומוביל לשינוי בחיי המטופל. לעתים, אנשים מגיעים לטיפול לצורך הקלה על הסבל שלהם ולא בהכרח ממקום של לעשות שינוי בחיים. בכל זאת, לתפיסתי, כאשר חווים טיפול מוצלח, עצם קיומו של התהליך הטיפולי מובילה לשינוי בחייו של המטופל (מיטשל, 1993).
אז מה חשוב בבחירת המטפל וסוג הטיפול?
עד היום אני שומעת מחברים וממטופלים רבים שהיו בעבר בטיפול, שהם לא הרגישו כי הטיפול מסייע להם או שהרגישו כי הוא לא היה נכון להם. למרות זאת, לעתים קשה להם להצביע על המרכיב החסר. באופן דומה, לפעמים גם כשמגיעים לטיפול מלכתחילה יש קושי להגדיר מה בדיוק מטרת הטיפול. אם כן, כיצד ניתן לדעת באיזו שיטת טיפול לבחור מתוך המגוון הרחב שישנו - שיטת טיפול קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), טיפול מבוסס מיינדפולנס, טיפול באומנות, פסיכודרמה או טיפול פסיכואנליטי קלאסי? דרך טובה אחת, היא לקרוא על גישות טיפול שמעניינות אתכם על מנת להבין האם הן מתאימות לכם.
בכל זאת, לפעמים לא תרגישו שיש לכם מספיק מידע בכדי לענות על שאלות אלו לפני התחלת טיפול, אבל יש שאלות חשובות שדווקא כן. למשל, האם חשוב לכם מינו של המטפל. יש לא מעט אנשים שיודעים מראש שירגישו בנוח דווקא עם מטפל ממין מסוים, בין אם זהה למינם ובין אם מן המין השני. זו היא בחירה לגיטימית והיא כבר דרך לנפות 50% מן המטפלים שאולי פחות יתאימו לכם. כמו כן, ודאי תדעו להגיד האם אתם מחפשים טיפול לטווח ארוך או טיפול ממוקד וקצר מועד. מטפלים בגישות שונות, יוכלו להגיד לכם מראש האם הם מטפלים בטכניקה המתאימה לטיפולים ארוכי טווח (כמו טיפול פסיכודינמי למשל) או בגישות המאפיינות יותר טיפולים קצרי מועד (כמו CBT למשל).
הרגשת הנוחות עם המטפל
טיפול הוא תהליך לא פשוט, אשר לעתים מזמן התמודדות עם אתגרים רגשיים. לפיכך, חשוב כי תרגישו שאתם יכולים לסמוך על המטפל שאתו אתם יוצאים לדרך. בטיפול נוצר קשר מאוד אינטימי ולכן חשוב להיות מסוגלים להיות מושקעים בתהליך המשותף, דבר זה קשה לביצוע אם אין סנכרון בתחומים משמעותיים בין המטופל למטפל. אחד הממצאים העקביים ביותר במחקר בתחום הפסיכותרפיה הינו כי איכות הקשר הטיפולי הוא המנבא החזקה ביותר לתוצאות הטיפול, ללא תלות בגישה הטיפולית של המטפל.
אחת הדרכים לבחון את הרגשת הנוחות מול המטפל היא דרך האינטראקציה הראשונית. לכן, כאשר יוצרים קשר עם מטפל או מטפלת טרם הטיפול, כדאי לנהל עמם שיחת טלפון ולא להסתמך רק על התכתבות. באמצעות שיחה טלפונית קל יותר לגבש התרשמות ראשונית מן האדם ולפתח אינטואיציה, גם אם חלקית, למידת ההתאמה ולכימיה בין שני הצדדים. שיחה כזו היא גם הזדמנות לברר נושאים חשובים נוספים כמו שעות קבלה, תשלום, גישה טיפולית.
אז איך יודעים בוודאות?
כמו בכל תחום בחיים, חשוב להדגיש כי אין שיטה אחת או מטפל אחד שמתאימים לכולם. יש מטופלים שלא יכולים לשאת את העובדה שהמטפל שלהם כמעט לא מדבר או מחזיר להם בחזרה את השאלות שלהם, ויש כאלה שדווקא שיטת טיפול כזו מאוד מתאימה להם לצורך התקדמות ופריצת דרך בטיפול. הרבה מטפלים מדברים על "כלל ה-3 פגישות" וסבורים שחשוב כי המטופל יעשה מאמץ לקיים שלוש פגישות ראשונות, לפני שיחליט לגבי התאמת המטפל לצרכיו. מי שדוגלים בכלל זה, טוענים כי זה הוא לרוב פרק הזמן הממוצע והסביר שלוקח לאדם לפתח הרגשת נוחות ראשונית עם המטפל. אין זה אומר כי אחרי שלוש פגישות תרגישו מספיק בנוח לספר דברים אישיים ביותר, אך ניתן לפתח בזמן זה אינדיקציה ראשונית לגבי פוטנציאל החיבור והקשר הטיפולי. אלו כאמור, מהווים ממד קריטי לצורך הצלחת הטיפול.
המלצתי האישית היא – אם אתם לא מרגישים חיבור ותחושת נוחות, אל תישארו בטיפול בכוח, אל תלכו נגד תחושת הבטן שלכם. אני מאמינה כי אם תמשיכו הלאה ותמשיכו לחפש התאמה טובה ונכונה לכם, תוכלו למצוא אותה. לפעמים אנו מקבלים המלצה על איש טיפול מחברים שאנו מאוד מעריכים ושחוו טיפול מאוד טוב עם אותו מטפל ולכן מאוד רוצים לחוות חוויה דומה. כאשר אנו פוגשים את אותו מטפל ולא מתחברים אליו, אנחנו שואלים את עצמנו "איך אותו החבר כל כך התחבר והצליח להשיג תוצאות בטיפול אצל אותו המטפל ואני לא?". על אף הפיתוי, כנראה שאותו מטפל לא רלוונטי עבורכם, ומוטב שתמשיכו הלאה בחיפוש. עם זאת, חשוב לא להתייאש! זה שמטפל מסוים לא התאים לכם, לא אומר כלום על מטפלים אחרים מגישות טיפול אחרות.
על הכותבת - איילת שקד שילוני
איילת שקד שילוני הינה עובדת סוציאלית קלינית (MSW), מטפלת נפשית ורגשית. 052-6863336
מקורות
מיטשל, ס.א. (1993). תקווה ופחד בפיסכואנליזה. ת"א, תולעת ספרים.