כיצד נדבר עם נוער ומתבגרים על מגיפת הקורונה?

15.03.20

צוות בטיפולנט

היום לרוב המתבגרים יש גישה קלה ומהירה למידע בטלפונים החכמים ובמחשב הנייד, והחדשות, המאמרים והתמונות בכל הנוגע לקורונה יכולים לגרום להם לחרדה. מה ההורים יכולים לעשות כדי לעזור בהתמודדות?

שמרו על הבריאות

הפסיכולוגית ד"ר ליסה דמור אומרת שהורים יכולים להוריד את רמת החרדה שלהם ושל ילדיהם בכך שילמדו את כל מה שיש לדעת על הקורונה, ואיך לשמור על עצמם מפני הדבקות.

"תחזקו את ההרגלים הבסיסיים שהם כבר יודעים ומבינים: שטיפת ידיים, שינה טובה בלילה, שמירה על המערכת החיסונית. תגידו לילדיכם שאתם יודעים מה לעשות על מנת להפחית את הסיכויים שלהם לחלות."

ההיגיון הפשוט אומר גם להימנע מנגיעה בעיניים, האף או הפה, דרכם וירוסים מועברים, ולשמור מרחק מאנשים שמשתעלים.

העובדה שלילדים יש פחות סיכון להדבק גם מרגיעה.

התמקדו בתמונה הגדולה

דניאלה רקנלו, פסיכולוגית מאוניברסיטת ורונה, איטליה, ישמה בעצמה את עצתה המקצועית מול בנותיה בנות ה-7 ו-10, כשבית הספר שלהם בפדואה נסגר בעקבות הקורונה.

"חשוב לעזור לילדים להמשיך בשגרה עד כמה שאפשר, תוך שמירה על ערנות ומעקב אחרי המתרחש. דאגו שיתמקדו בלימודים והרגיעו אותם שהמצב הנוכחי, כדוגמת סגירת בתי הספר, היא הדרך הטובה ביותר לשמור על ביטחונם ובריאותם של התושבים."

רקנלו היא חלק מארגון בשם Hemot, ארגון בינלאומי שמתמקד במוכנות רגשית בזמן אסונות, שפרסם חוברת שעוזרת להורים לדבר עם הילדים שלהם על הקורונה. היא אומרת שהיא משתמשת במה שלמדה בהכנת החוברת כדי להרגיע את הפחד של הבנות שלה מפני הידבקות שלהן או של מישהו שהן מכירות.

השלימו את החסר

ונדי מוגל, פסיכולוגית קלינית, מציינת שהקורונה מספקת חומר ממנו אפשר להפיק סרט אימה מרתק למתבגרים.
"המקור של הווירוס, ההתפשטות המהירה סביב העולם, המשיכה של המחלה הזאת נמצאת בכל מקום," היא אומרת. "כבו את החדשות ובדקו מה באמת הילדים שלכם יודעים על הווירוס. ענו על השאלות שלהם, ואם אתם לא יודעים את התשובה, תהיו כנים אתם. אתם יכולים לחקור יחד את התשובה."

ד"ר ריצ'רד ברומפלד, פסיכולוג בבית הספר לרפואה הארוורד, ארה"ב, מסכים. "מרוב כל המידע שילדים היום חשופים לו, הם מוצפים בו," הוא אומר. "תשלטו במידע שהילדים רואים ושומעים, אבל וודאו שהם משתפים אתכם במידע שהם נחשפים אליו כדי שתוכלו לדבר עליו. נסו להסתכל על הדברים מנקודת המבט שלהם, תקנו את המידע המוטעה ושימו אותו בקונטקסט הנכון."

ד"ר בומפלד מזהיר מפני שימוש במשפטים כגון "אתה תהיה בסדר" או "כולנו נהיה בסדר". לחילופין, על ההורים לנסות להבין את תחושתם של ילדיהם, במקום מילות נחמה ריקות.

"הורים צריכים לשבת על הגדר בין דאגה לבין עזרה, ניחום והבנה שמדובר בחוויה קשה," הוא אומר.

הוא משווה את הקורונה לאסונות אחרים שהתרחשו לאחרונה, כגון שריפת היערות באוסטרליה.

"להורים קל לדמיין שבן ה-3 או ה-4 שלהם יבכה כשיראה דב קואלה שרוף ובודד," הוא אומר. "אני חושב שאנחנו שוכחים שגם למתבגר בן 17 עוד יש ילד קטן בתוכו, וגם הם פוחדים ורגישים."

עבדו יחד כצוות

ד"ר מוגל מציעה לשתף את הדברים שמתבגרת אמרה לה בשיחה על הקורונה: "היא אמרה שאנשים עם מערכת חיסונית חזקה צריכים לקחת אחריות ולשמור על אלה עם מערכת חיסונית חלשה." היא הוסיפה, "זאת הזדמנות לחזק את ההרגלים שהורים מעודדים ביומיום: לישון שנת לילה טובה, לצאת לשמש, לאכול כמו שצריך ולוודא ששוטפים ידיים."

הת'ר טורג'ון, פסיכותרפיסטית, מציעה להסביר למתבגרים כיצד וירוסים מועברים.

אם אתם מכינים את עצמכם למצב חירום, וקונים ציוד ומצרכים, כדאי להזמין את המתבגר להצטרף אליכם לחנות. סליק של החטיפים האהובים עליהם יכול לתרום לתחושת מוכנות.

תהיו גמישים

עם התקרבותו של החופש, ד"ר דמור מציעה להורים להיות ישירים במצב של ביטול טיול משפחתי.
"הסבירו לילדיכם שהשנה הסיכון בטיול גדול מדי, אבל נמצא דרך אחרת לבלות יחד כמשפחה בחופש."

הגיבו ברוגע

"במקום פשוט להגיב, על ההורים לשקף, לחשוב ולתכנן איך לדבר עם ילדיהם בצורה מתחשבת, רגישה ויציבה," אומר ד"ר ברומפלד. "כך אתם וילדיכם תוכלו לעבור את המצב הנוכחי והם ילמדו איך לגשת למצבים עתידיים. המטרה היא שהם יוכלו בעתיד ליישם, ולהגיב באותה צורה בעצמם."