עודף משקל: מחשבות, רגשות והקשבה לגוף

01.08.24

צוות בטיפולנט

בחברה המערבית, רזון נחשב בהכללה ל"בריא" יותר, על אף שהדבר אינו תמיד נכון. תפיסה זו מובילה רבים להתנסות בדיאטות שונות, להשקיע מאמצים בהפחתת משקלם ואף עלולה לעורר מצוקה נפשית. בכתבה הבאה נכיר את ההגדרות למשקל תקין ועודף, גורמים אפשריים לרצון לרדת במשקל, והיבטים אשר כדאי לשים לב אליהם בתהליכי ירידה במשקל.

האם המשקל שלי בריא עבורי?

ההבחנה הרווחת בין משקל תקין ובין משקל עודף מתבססת על מדד ה-BMI, המחושב באמצעות הגובה והמשקל שלנו. מדד זה מספק תמונה חלקית בלבד מבחינה בריאותית, אך באופן כללי BMI אשר נע בין 18.5 ל-25 מוגדר כמעיד על משקל תקין, מעל 25 מוגדר כמעיד על "עודף-משקל", ומעל 30 מוגדר כמעיד על מצב של "השמנת-יתר". על מנת לקבוע האם משקל מסוים בריא עבורנו, יש לפנות להתייעצות עם אנשי מקצוע רלוונטיים בתחום כגון רופא/ת משפחה או דיאטן/ית קליני/ת.

הביטויים "עודף-משקל" ו"השמנת-יתר" מתארים מצב של עודף רקמות שומן בגוף, כאשר הגורמים לכך מגוונים וכוללים בתוכם מרכיבים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים. עם זאת, חשוב מאוד לזכור כי העובדה שמשקל גופנו אינו המשקל בו היינו רוצים להיות אינה מעידה בהכרח כי אנו עונים לקריטריון של עודף-משקל או של השמנת-יתר, או כי משקלנו כרוך בסכנה בריאותית.

זה הוא המקום להדגיש כי למרות שהעיסוק במשקל, מראה ואכילה הינם נפוצים בחברה של ימינו, קיימים מצבים בהם עיסוק זה הופך התמודדות נפשית אשר עונה לקריטריון של הפרעת אכילה ומצריכה טיפול בהפרעות אכילה באופן ספציפי. למשל, לעיתים קיים בלבול בין מצב של השמנת-יתר לבין האבחנה הפסיכיאטרית של הפרעת אכילה כפייתית – בעוד המונח השמנת-יתר מציין רק את כמות השומן בגוף, הפרעת אכילה כפייתית מוגדרת על פי מאפיינים ספציפיים של דפוסי אכילה ותחושות הקשורות בהם.

עודף משקל ודימוי עצמי

ישנן דרכים שונות לתפוס עודף משקל ולהתייחס אליו. כך, בעוד שחלק מהאנשים יחושו בנוח עם משקלם גם אם הוא מעל לטווח BMI תקין, אחרים יהיו מוטרדים מכך ויחפשו דרכים לרדת במשקל באופן אקטיבי. בתוך כך, המניעים לרצון לרדת במשקל מגוונים ויכולים לנבוע מסיבות בריאותיות, רגשיות, חברתיות ועוד.

בחלק מן המקרים, הרצון לרדת במשקל יושפע מתפיסות חברתיות לגבי משקל או אידיאל היופי, ומההשפעה שלהן על הדימוי העצמי. תפיסות אלו עלולות להוביל אדם להערכה נמוכה יותר של המראה והיכולות שלו, להאשמה עצמית סביב משקל הגוף, לייחוס קשיים שונים למשקל בלבד, וכן לתחושות כגון עצב, בושה וחרדה.

כדאי לזכור כי במקרים בהם הרצון לרדת במשקל מלווה בשאיפה להפחתת מצוקה נפשית או קשור בצורה הדוקה לסוגיות של דימוי עצמי, ניתן וכדאי להיעזר בטיפול פסיכולוגי בהתמודדות עם היבטים אלו.

כיצד לשמור על רווחה נפשית וגופנית בתהליכי ירידה במשקל?

בראש ובראשונה, על מנת לשמור על בריאות נפשית וגופנית בתהליכי ירידה במשקל, מומלץ לעשותם בליווי של דיאטן/ית קליני/ת. בלווי כזה ניתן לבחון מה הם יעדים ריאליים עבורנו להשגה ושמירה לאורך זמן, וכן כיצד ניתן להתמודד עם הפער, המתסכל לעיתים, בין הרצוי למצוי.

מעבר לדגש זה, אחת הגישות הרלוונטיות להתמודדות עם משקל עודף בלתי רצוי באופן "בריא" יותר, מציעה להרחיב את המבט מעבר לניסיון להגיע ליעד משקלי ספציפי, כך שיכלול בתוכו גם יעדים כמו הגברת רווחה גופנית ונפשית.

הגברת מודעות גוף-נפש בעבודה על הרגלי אכילה

עודף-משקל והשמנת-יתר יכולים להיות מובנים כסימן לכך שהרגלי האכילה אינם בהלימה עם הצרכים התזונתיים של הגוף. כמענה למצב של חוסר הלימה, ניתן לנסות להגביר את המודעות הן לצרכים של הגוף והן לאופן בו אנחנו מגיבים אליהם.

הגברת מודעות שכזו צריכה להיעשות באמצעות שילוב בין מודעות עצמית מחד לחמלה עצמית מאידך. כלומר, תוך ניסיון להתבונן באופן לא שיפוטי בדפוסי האכילה במטרה לכוון את המחשבות והפעולות שלנו לעבר שמירה על בריאות הגוף והרגלי אכילה שמיטיבים עם גופנו ונפשנו.

ניתן לעשות זאת דרך שני ערוצים:

• מודעות להיבטים פיזיולוגיים – נשאף להגביר את המודעות לזמנים בהם מתעורר רעב, לדרך בה אנחנו נענים לרעב זה, לרמות הרעב והשובע שלנו לאורך היום, ועוד. זאת, במטרה לפתח הרגלי אכילה שקשובים לגוף (למשל לאכול כאשר אני רעב, או להפסיק לאכול כאשר אני שבעה). נזכור כי הישענות על הגבלה תזונתית בלבד עלולה להתעלם מסימני הרעב של הגוף ולהוביל לפעולה ההפוכה.

• מודעות להיבטים רגשיים – באמצעות הפניית הקשב לרגשות שלנו לפני ואחרי אכילה נוכל לנסות להבין האם האכילה מתרחשת כתגובה לרגשות באופן כללי (כמו עצב, חרדה או כעס), וכתגובה לרגשות הנחווים בעצימות גבוהה בפרט. במקרים אלו, ניתן להגיד כי האכילה הופכת ל"אכילה רגשית" ואינה בהכרח קשורה בצורך התזונתי של הגוף. נזכור כי אם תשומת הלב להיבטים אלו מעוררת מצוקה נפשית, כדאי לפנות לליווי מקצועי במטרה לסייע בהתמודדות.

לסיום, חשוב לזכור כי המלצות אלו אינן מתאימות לכולם, ובמקרים של השמנת-יתר אשר מהווה סכנה בריאותית או במצבים של הפרעות אכילה, חשוב לפנות לאנשי מקצוע המומחים בתחומים אלו לקבלת ייעוץ והכוונה.