לא רוצה ילדים. למה זה כל כך נורא?

צוות בטיפולנט

טלי בת ה-37 גרה עם בן זוגה כבר שלוש שנים ולא, היא לא בהיריון וגם לא במהלכם של טיפולי פוריות קשים ומתמשכים. אז מה לא בסדר איתה? אז זהו, ששום דבר. ובכל זאת, ויתור על הורות מרצון מעורר בנו פעמים רבות שאלות ותמיהות. בכתבה זו ננסה להבין מה גורם לאנשים שלא לרצות להפוך להורים, ולהבחין מתי בחירה זו נובעת ממקום בריא ומודע ומתי היא נובעת מפחדים ועכבות.

פרו ורבו? לא אצלנו

בישראל של שנת 2014 ויתור מרצון על הורות נתפס כבחירה יוצאת דופן וכמעט לא לגיטימית. גם אם אנחנו עצמנו לא דור שלישי לניצולי שואה, מסרים התומכים בחשיבות הילודה והרחבת האוכלוסייה היהודית בישראל מחלחלים אלינו מגיל צעיר. כמו כן, האוכלוסייה היהודית-ישראלית היא אוכלוסייה המדגישה מאוד את ערכי המשפחתיות והאינטימיות המשפחתית, ובכך מטמיעה מסרים עקיפים לגבי הציפייה להרחבת התא המשפחתי. למסרים אלו נלווית גם טכנולוגיית טיפולי הפוריות המתקדמת במיוחד שהתפתחה בישראל אשר מבהירה למי שעדיין לא הבינ/ה שהבאת ילדים היא ערך עליון: בשביל להביא ילד עושים הכל.

גם מעבר להשפעות התרבותיות, קיימת כמעט בכל אחד ואחת מאיתנו הנטייה לחזור למודלים שאנו מכירים. מאחר ורובנו גדלנו במשפחות (במבנה כזה או אחר), כולנו נוטים לגדול עם הידיעה שבבו היום גם אנחנו נקים משפחה עם ילדים. ובכל זאת, חלק מהנשים והאנשים אינם מעוניינים בילדים.

• להיות או לא להיות אמא?
  משמעות המעבר להורות

  
• האם רווקים בעידן המודרני בכלל רוצים מערכות יחסים זוגיות?

  
• פחד מאינטימיות ומחויבות: ממה
  הוא נובע והאם יש סיכוי לשינוי?

  

לא פעם מדובר באנשים אינטליגנטיים, מוכשרים, עמידים כלכלית ובעלי זוגיות יציבה אשר על פניו "לגמרי מתאימים להיות הורים" - ובכל זאת אינם מעוניינים בכך. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות. בעוד שבעבר הודגשו ערכים תרבותיים-חברתיים, כיום גדל הדגש על אינדיבידואליות והגשמה עצמית אישית, ואנשים רבים מרגישים היום שיש להם די חופש לבחור למה הם רוצים (ולא רוצים) להקדיש את חייהם. כמו כן, בעוד שבעבר התא המשפחתי היה המקור המרכזי עליו אנשים, ובפרט נשים, ביססו את זהותם וערכם העצמי, כיום גם היבטי חיים אחרים ובעיקר תחום הקריירה ממלאים תפקיד דומה. בהתאם לכך, אנשים אשר מוקד הזהות והערך העצמי שלהם מצוי בתחום שאינו משפחתי כמו תחום הקריירה - עשויים לבחור שלא להביא ילדים אשר גידולם יפגע באפשרות לפיתוח התחום הנמצא בליבת חייהם וזהותם העצמית.

גם תרבות השפע בה אנו חיים, המדגישה את ההנאה מהחיים כערך מרכזי, עומדת לעיתים בבסיס ההחלטה שלא להביא ילדים. גידול ילדים כרוך בוויתורים רבים ומשמעותיים ויותר אנשים, כיום, אינם מעוניינים לוותר על אורח החיים הספונטני ורווי ההנאות (מסעדות יוקרה, נסיעות לחו"ל, השקעה בתחביבים אישיים) שמאפשרים להם החיים ללא ילדים.
בשורה התחתונה, ניתן לומר כי שילוב בין גורמים חברתיים, תרבותיים ואישיים משפיע על הבחירה שלא להביא ילדים. חלק מהאנשים הבוחרים שלא להפוך להורים הקדישו לנושא מחשבה רבה ובחרו כפי שבחרו מתוך תחושה שאינם רוצים להביא ילד לעולם מכוח האינרציה או הציפיות החברתיות, וכי סגנון החיים בו הם מעוניינים אינו משתלב עם גידול ילד. לעומת זאת, אנשים אחרים עשויים לבחור שלא להביא ילד עקב פחדים ורגשות קשים המתעוררים סביב האפשרות להורות.

ילדים זה שמחה? לא בשביל כולם

אנשים הבוחרים להביא ילד לעולם יוצאים בדרך כלל מהנחה שהורות היא חוויה חיובית בסך הכל, וכי יוכלו להעניק לילדים חיים טובים. אלא שלא לכל האנשים הנחות אלו מובנות מאליהם, ובמקרים אלו המחשבה על הורות יכולה להיות מלווה בפחדים רבים. כך, לדוגמה, אנשים אשר חוו חוויות ילדות קשות או נסיבות חיים טראומטיות עשויים להרגיש כי העולם אינו מקום טוב ובטוח מספיק בכדי שירצו להביא אליו ילד. במקרים אחרים, פחד ממחויבות לקשר רגשי משמעותי וממושך עשוי להשפיע גם הוא על הרצון להביא ילד: אנשים אשר חווים פחד משמעותי מאובדן או נטישה על ידי היקרים להם, למשל, עשויים לחוש כי ההיקשרות העמוקה לילד תעורר פחדים וחרדות קשים מנשוא.
גם חוויות עבר של קושי ביחסי ההורה-ילד עשויים להשפיע באופן משמעותי על הבחירה שלא להביא ילדים. חוויות קשות בקשר עם ההורים מבססות בחלק מהמקרים תפיסה לפיה קשר הורה-ילד (ולפעמים גם קשרים בכלל) הוא קשר בעל איכויות קשות והרסניות. כך, חלק מהאנשים מגיעים לבגרות עם תחושה לפיה ילדים עשויים לפגוע בזוגיות ההורים, להוציא מההורה את הרע שבו ולהיות תובעניים ושתלטניים באופן הרסני.

פחד או החלטה מודעת - איך מבחינים?

באופן טבעי, לא קל להבחין בין החלטה שלא להביא ילד מתוך פחדים וחוויות עבר לבין החלטה הנובעת מהכרה בשלה ובוגרת של אדם בסגנון החיים המתאים לו. פעמים רבות טיעונים רציונליים ואידיאולוגיים מסווים פחדים רגשיים עמוקים מפני היקשרות, התחייבות או שחזור של חוויות עבר קשות ומכאיבות.
כאשר ההחלטה שלא להביא ילד מתקבלת באופן שלם ומתוך תחושה של ביטחון, התמודדות המרכזית הניצבת בפני האדם או בני הזוג היא בדרך כלל עמידה בלחץ הסביבתי ובתגובות הביקורתיות. לצד זאת, במקרים בהם ההחלטה האם להביא או לא להביא ילד מלווה בהתחבטויות קשות, פחד מפני חרטה והחמצה עתידיים או תחושה של אמביולנטיות מייסרת - מומלץ לפנות לסיוע מקצועי שיסייע בהבנת הגורמים להתלבטות ובקבלת החלטה באופן שלם יותר - לכאן או לכאן.