"לגור איתו": מעבר למגורים משותפים

צוות בטיפולנט

יותם ועינב, בשנות העשרים המאוחרות, נמצאים בקשר זוגי כבר למעלה משנה וחצי. הם אוהבים, נהנים זה מחברתו של זה ולמעשה ישנים זה בדירתו של זו כמעט בכל ימי השבוע. למרות זאת, יותם מסרב בתוקף להצעותיה החוזרות של עינב למגורים משותפים. הוא אינו חווה כל התלבטות לגבי הזוגיות שלו עם עינב ורואה אותה כאם ילדיו בעתיד, אך מרגיש כי מגורים משותפים "פשוט גדולים עליו".

אילן ואפרת, גם הם בסוף שנות העשרים לחייהם, עברו לחיות יחד אחרי חצי שנה של קשר אינטנסיבי והרמוני. למרות זאת, כבר מראשית חייהם המשותפים התגלו פערים משמעותיים בסגנון החיים שלהם ובאופן בו הם תופסים את החיים הזוגיים המשותפים. תוך זמן קצר הלכו המריבות ביניהם והתרבו, ובשלב מסוים החלה אפרת להישאר בעבודה עד שעות הערב המאוחרות, כדי להמנע מהאווירה המתוחה.

המעבר למגורים משותפים נתפס כיום כצעד טבעי בהתפתחותם של קשרים זוגיים שטרם החתונה, ולמרות זאת - לא פעם הוא מלווה בקשיים ואכזבה הדדית אשר עשויים להביא גם לפרידה. מדוע מדובר בשלב משמעותי כל כך וכיצד שומרים על הזוגיות בתוך האתגרים החדשים? צעד צעד בדרך למגורים המשותפים.

צעד ראשון: ההחלטה על מגורים משותפים

המעבר למגורים משותפים נראה למתבונן מהצד כצעד הטבעי בדרך לחתונה, אך עבור חלק מן הזוגות מדובר בהחלטה משמעותית המתקבלת אחרי התלבטות וחשיבה מעמיקה. למרות שרבים מהזוגות מתארים את ההחלטה לעבור לגור יחד כנובעת משיקולים פרקטיים ("גם ככה רב הזמן אנחנו ישנים יחד"; "חבל לשלם על שתי דירות"), עבור רבים אחרים מדובר בהחלטה בעלת ערך סמלי והצהרה על רצינות הקשר וכוונה למסדו עם הזמן. במקביל, עשויים חלק מהצעירים לחוות קשיים והתלבטויות סביב ההחלטה: האם אני באמת מוכן להתחייב באופן זה? האם הזוגיות לא תבוא על חשבון חיי הפרטיים והחברתיים? האם מגורים משותפים משמעם ויתור על אורח החיים אליו התרגלתי, פרידה מהשותפות המהנה עם חבר טוב וכן הלאה?

כיצד, אם כן, מזהים כי באמת בגיע הזמן לעבור לגור ביחד? ההמלצה המרכזית היא לא לקחת את המגורים המשותפים כצעד מובן מאליו. כאשר עולה האפשרות, כדאי לבדוק מי בעצם מעוניין במגורים המשותפים: שני בני הזוג או רק אחד מהם? בני הזוג עצמם או ההורים ("את בת 31, למה את מחכה?!"). כמו כן, כדאי לבדוק כי בבסיס ההחלטה לעבור לגור יחד עומד רצון הנובע מבשלות ומוכנות ולא מגורמים או תקוות לא ריאליות כציפייה שקונפליקטים יפתרו עם המגורים המשותפים, תחושה שמגורים משותפים ימנעו עזיבה של בן זוג וכן הלאה.

• מתי לפנות לטיפול זוגי ומה
  חשוב להצלחת הטיפול?

  
• 5 דברים שתוכלו לעשות על
  מנת לחזק את הזוגיות

  
• על פערים בתשוקה המינית
  בין בני זוג

  

צעד שני: תיאום ציפיות

מי אמור לבשל ולנקות את הבית? האם מי שמרוויח יותר אמור גם לשלם חלק גדול יותר משכר הדירה? אם אנחנו גרים יחד, מתאים לי לראות אותה כל הזמן בטרייניג? האם מגורים משותפים משמעם בילוי כל ערב ביחד? עלייה בתדירות יחסי המין? הבטחה למיסוד הקשר תוך זמן קצר?

שאלות אלו ורבות אחרות אמורות להעסיק בני זוג העומדים לפני מעבר למגורים משותפים אך פעמים רבות אינן זוכות להתייחסות - אם מתוך חשש ואם מתוך הנחה של כל אחד מבני הזוג כי ציפיותיו מובנות מאליו. כך למשל, גבר עשוי לעבור לגור עם בת זוגתו מתוך הנחה ברורה כי היא האחראית על תחזוקת משק הבית בהתאם למודל שהכיר בביתו, בעוד שבת הזוג תדרוש חלוקת עבודה שוויונית. בדומה, עשויות להתעורר מחלוקות קשות סביב פערים בצרכים והציפיות: כמה מרחב צריך כל אחד מבני הזוג? כמה מצופה כל אחד מבני הזוג לשנות את אורח חייו (שעת החזרה מהעבודה, הזמנת חברים) סביב המעבר? לאילו שינויים בקשר הזוגי מצפה כל אחד מבני הזוג עם המעבר לחיים משותפים?

הפתרון להתמודדות עם פערים וציפיות אלו הוא עריכת תיאום ציפיות עוד לפני המעבר, ועריכת משא ומתן בנוגע לנקודות המצויות במחלוקת.

צעד שלישי: שינויים לא קורים ברגע

חשבתם היטב על ההחלטה, ערכתם תיאום ציפיות, ועדיין לא קל לכם לגור ביחד? טבעי. מגורים משותפים מציפים על פני השטח מגוון הרגלים, פערים ודפוסי התנהגות שיותר קל להצניע כאשר גרים בנפרד: היא תמיד מאחרת בתשלום החשבונות; הוא אף פעם לא זוכר לקנות חלב; אמא שלה מתקשרת שלוש פעמים ביום, הוא שומע רדיו בקולי קולות... בנוסף, מגורים משותפים מצריכים לא פעם התמודדות עם אורח חיים שונה: שעת הקימה בבוקר, משך ההתארגנות, הנטייה לסדר מול הנטייה לבלאגן וכן הלאה.

זוגות רבים עוברים לגור יחד עם ציפייה חזקה זה מזה להתחשבות והתפשרות. במרבית המקרים נדרשים שני בני הזוג "להתכוונן" מחדש וללכת זה לקראת זה אך גם כאשר יש מוכנות לשינוי בשני הצדדים - שינויים אלו לוקחים זמן וחשוב להיערך לכך ולהתכונן לקיומה של תקופת הסתגלות.

צעד רביעי: בדק בית

המעבר למגורים משותפים מלווה בציפיות ותקוות רבות ("זה יקרב בינינו", "יהיה לנו יותר סקס") ולכן מומלץ לערוך מידי פעם, במיוחד בשלבים הראשונים, שיחה ובדיקה של מידת שביעות הרצון של כל אחד מבני הזוג בנוגע לחלוקת התפקידים, הציפיות ההדדיות והתחושה הכללית.

במידה והמגורים המשותפים מלווים במריבות תכופות "על שטויות" אשר אינן נפתרות עם הזמן, כדאי לבחון ברצינות, באופן עצמאי או בעזרת איש מקצוע, את גורמי העומק אשר לא פעם עומדים מאחורי מריבות "מטופשות": מריבות חוזרות סביב שעת החזרה שלו מהעבודה עשויות לשקף את הפער במרחב האישי לו זקוק כל אחד מבני הזוג; עימותים סביב "חוסר השקעה בבית החדש שלנו" עשויים לסמל תחושה של אחד הצדדים כי הצד השני פחות מעוניין בו, וכן הלאה.

מקורות