13.10.09
ד"ר דניאל גוטליב
מאות אם לא אלפי מחקרים עסקו בהשפעות הגירושין על התפתחותם, תפקודם והסתגלותם של ילדים. בעבר, האמינו הורים רבים כי 'טובת הילד' היא שמירה על המסגרת המשפחתית בכל מחיר. כיום, גדלה המודעות להשפעות השליליות הנלוות לגדילה עם הורים הנמצאים בסכסוך תמידי, וילדים רבים חווים כבר בגיל צעיר יחסית פירוק של התא המשפחתי.
גירושין הם אירוע דרמטי ומטלטל עבור ילדים, אך התנהלות הורית נכונה ושיתוף פעולה בין ההורים מצמצמים באופן משמעותי את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות. ד"ר דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי וזוגי, מציע כיצד ליצור שיתוף פעולה הורי גם לאחר הגירושין.
גרושים ועדיין הורים: הורות לאחר הגירושין
"משמעות הגירושין עבור הילד", מסביר ד"ר גוטליב, "תלויה בגורמים רבים אשר אחד המשמעותיים בהם הוא גיל הילד. ילדים צעירים מאוד יהיו מוטרדים בעיקר מהמשמעויות הקונקרטיות והיומיומיות של הגירושין – מי יקח אותי מהגן? מי יקנה לי? איפה אני אשן? ילדים גדולים יותר יהיו מודעים גם להשפעות לטווח הרחוק – האם שני ההורים יוכלו להגיע למסיבת יום ההולדת שלי? ילדים בוגרים ובני נוער יהיו מוטרדים מהמשמעות הרחבה יותר של הגירושין ועשויים לחוות בושה, אשמה וחשש מנישואין שניים של ההורים".
דבריו של ד״ר גוטליב מלמדים כי גירושין עשויים להתפס כאיום על בטחונו וצרכיו הבסיסיים של הילד, ללא קשר לגילו. בהקשר לכך, הוא מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה ההורי כדרך לשמירה על תחושת היציבות של הילד: "מרבית ההורים רוצים את טובת ילדיהם ומבינים באופן רציונלי כי חילוקי דעות, עימותים והסתה הדדית אינם משרתים את צרכי הילד, הזקוק לתחושת יציבות ובטחון. אלא שהשבר המשמעותי והשינוי הדרמטי המתרחש בחיי ההורה מקשה לעיתים על יישום ההבנה הרציונלית. כך, דווקא כשהילד זקוק להורה יותר מכל – ההורה מוצף באשמה, פחד, כעס ורגשות נקם אשר מקשים עליו לקיים שיתוף פעולה יעיל עם ההורה השני".
לדבריו של ד"ר גוטליב, שיתוף הפעולה בין ההורים אינו חיוני רק לשמירה על תחושת הבטחון של הילד, אלא גם להתפתחותו התקינה וערכו העצמי: "כאשר הילד מתמודד עם הנחיות ומסרים סותרים ועם הצורך "לבחור" בין ההורים, הוא למעשה מצוי בקונפליקט תמידי המקשה עליו להתנהל באופן ספונטני ונינוח. כאשר הקונפליקט מחמיר ומביא גם להסתה נגד ההורה השני, עשוי להפגע גם דימויו וערכו העצמי של הילד: תפיסתם של ילדים את עצמם נשענת על הזדהותם עם ההורה וכאשר הילד מקבל מסרים שליליים על ההורה, נפגעת גם תפיסתו העצמית החיובית ("מה זה אומר עליי אם אבא שלי עצלן וקמצן?")".
כלומר, השפעות הגירושין על הילד נקבעות במידה רבה מאופי הגירושין, כאשר שיתוף הפעולה בין ההורים הוא בעל חשיבות רבה עבור התפתחותו התקינה של הילד ושמירה על תחושת הביטחון והדימוי העצמי שלו.
כיצד יוצרים שיתוף פעולה הורי לאחר הגירושין?
כדי להקל על הפרידה, אין ספק שהייתם מעדיפים שלא לראות אחד את השני לפחות בחודשים הראשונים. אלא שבמקום להתרחק ולהתאושש, אתם מוצאים את עצמכם מתעדכנים מדי שבוע מהילדים ("איזה יפה הבית החדש של אבא"), נפגשים במסיבת חנוכה בגן ומזדעזעים לשמוע שוב ושוב את הילד אומר "אבל אמא מרשה לנו שלושה ממתקים!".
שיתוף פעולה הורי נדרש כמעט בכל היבט בחייהם של ילדים צעירים – החל מהחלטות יומיומיות ועד לנושאים מהותיים כמחלוקות חינוכיות והשתלבותם במשפחה החדשה של בן/בת הזוג. יחד עם זאת, שיתוף פעולה לאחר פרידה, על אחת כמה וכמה אם היא קשה, עשוי להיות מורכב ולעורר רגשות רבים. על כן, ד"ר גוטליב מציע מספר עקרונות ששמירה עליהם עשויה לסייע ביצירת שיתוף פעולה הורי:
• גיוס תמיכה – אבל לא מהילד: הגירושין הם אירוע קשה עבור ההורה, ובאופן טבעי מעורר צורך בתמיכה רבה. למרות זמינותו של הילד, חשוב שלא הוא יהפוך לתומך של ההורה ולשם כך יש לדאוג למערכת תמיכה מספקת כמו משפחה או חברים, אשר תאפשר לילד שלא למלא תפקיד שאינו לפי כוחותיו.
• ילד צריך את שני הוריו: למרות הכעסים וחילוקי הדעות, ילדכם קשור לשני הוריו וזקוק להם, ואובדן של כל אחד מההורים יפגע בו בטווח הרחוק. לכן, חשוב להמנע מהסתות והעברת מסרים שליליים על ההורה השני; ילדים נבונים דיים לזהות בעצמם האם וכמה ההורה מסור להם ומשקיע בהם.
• לאפשר לילד לבטא את רגשותיו: באופן טבעי, גירושין מעוררים בילדים רגשות רבים שאת חלקם לא קל לנו לשמוע. למרות זאת, חשוב לאפשר לילד לבטא את רגשותיו גם אם אלו כוללים רגשות חיוביים להורה שפירק את הנישואין ולבן/בת זוגו החדשה/ה...
• איזון בין צרכי ההורה לצרכי הילד: הורים רבים חשים צורך לפצות את הילד על הגירושין ואף "להוכיח" לו כי הם ההורים הטובים יותר. עם זאת, מאחר והגירושין מהווים התמודדות מורכבת גם עבור ההורה, חשוב שכל הורה יציב גבולות אשר יאפשרו לו לשמר את כוחותיו ומשאבי ההתמודדות שלו לאורך זמן.
מתי כדאי להיעזר באיש מקצוע?
גירושין הם מהלך משמעותי הן בחיי הילד והן בחיי ההורה, וטבעי שיעוררו קשיים ותחושות קשות. עם זאת, לדבריו של ד"ר גוטליב, אין סיבה לפנות לטיפול עבור הילד באופן אוטומטי: "התפרקות התא המשפחתי היא התמודדות מורכבת, אך פעמים רבות ההורים וסביבתו של הילד מספקים סביבה תומכת דיה המאפשרת לילד להתמודד עם השינוי בכוחות עצמו. יש לפנות לטיפול רק כאשר נראה כי חל שיבוש משמעותי בזרימה הנורמטיבית של תפקוד הילד, אשר מתבטאת בדכדוך, פחדים, קשיים לימודיים וחברתיים וכן הלאה. כמו כן, כאשר הילד עד לסכסוך קשה בין ההורים, להסתה ולמאבק – טיפול יכול לספק לו מרחב שקט ופנוי בו יוכל להביע באופן חופשי את רגשותיו ולעבד את הקשיים באופן "נקי", ללא חשש מכעסו או אכזבתו של ההורה".
לעומת זאת, ד"ר גוטליב מדגיש כי פנייה לאיש מקצוע עבור ההורים היא חשובה ולעיתים אף הכרחית: ״פנייה משותפת לייעוץ מקצועי מאפשרת להורים לתאם היבטים שונים הנוגעים לגידול הילד וקביעת סדר יומו, ומאפשרת להגביל את יישוב הסכסוכים והמחלוקות לחדר הטיפולים ולא לחייו של הילד. כמו כן, כאשר הורה מרגיש כי יכולתו ההורית נפגעת עקב משבר הפרידה – עשוי טיפול או ייעוץ לסייע הן בהתמודדות האישית והן בהתמודדות ההורית״.
על המטפל - ד"ר דניאל גוטליב
ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי, מנהל קליני של מכון שינוי בהרצליה העוסק בטיפול זוגי, משפחתי ולילדים.
ליצירת קשר: 09-9551973 או [email protected]
