07.03.20
צוות בטיפולנט
כמו בכל שנה, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים לרגל יום האישה הבינלאומי החל ב-8.3 מצביעים על הפערים הקיימים עדיין בין גברים לנשים בהיבטי חיים שונים: נשים חיות עד גיל מאוחר יותר, שיעור התעסוקה שלהן נמוך מזה של גברים, הן מרוויחות פחות מגברים הן כשכירות והן כעצמאיות ובגיל התבגרות - מצליחות להוציא תעודות בגרות יותר מנערים בני גילן. נתונים סטטיסטיים אלו מצביעים על פערים בהיבטים משמעותיים, אך אינם מצביעים על קיומו/היעדרו של פער בין גברים לנשים באחד מהיבטי החיים המשמעותיים ביותר: האינטליגנציה הרגשית.
אינטליגנציה רגשית והתפתחותה
אינטליגנציה רגשית הפכה למונח פופולרי בשנים האחרונות, ועל אף שאין לה הגדרה מוסכמת וחד משמעית, מרבית העוסקים בתחום רואים אותה כיכולת הקשורה להתמודדות של האדם עם רגשותיו ועם רגשות של אחרים. המודל הבסיסי להגדרת אינטליגנציה רגשית אשר הוצע על ידי החוקרים מאייר וסאלוביי מציע כי אינטליגנציה רגשית מבוססת על חמישה רכיבים מרכזיים:
• מודעות עצמית לרגשות - רכיב המתייחס ליכולתו של האדם לזהות כיצד הוא מרגיש וכיצד מחשבותיו והתנהגותו מושפעים מרגשותיו (למשל: "אני ממש מדוכדכת היום... אולי בגלל זה אני מרגישה שאף אחד לא מחבב אותי").
• ניהול רגשות - רכיב המתייחס ליכולת למתן ולווסת רגשות באופן שמונע מצוקה, "הצפה" או פגיעה בתפקוד (למשל, היכולת לשאת כאב או כעס המתעוררים בתגובה לעלבון).
• מוטיבציה - רכיב המתייחס ליכולת להשתמש ולשלוט ברגשות למען מטרה מסוימת, ומאפשר לגייס רגשות חיוניים לפעולה (התלהבות, אמונה) ולדחות סיפוקים הפוגעים באפשרות להשגת המטרה.
• זיהוי רגשות - רכיב המתייחס ליכולת "לקרא את המפה החברתית" באמצעות הבנת רגשות האחר, זיהוי האווירה, קריאת רמזים וניואנסים חברתיים וכן הלאה.
• ניהול מערכות יחסים - רכיב המתייחס לקיומן של מיומנויות חברתיות כניהול שיחה, השתלבות בקבוצה חברתית, יכולת אמפתית וכן הלאה.
האופן בו אינטליגנציה רגשית מתפתחת שנוי במחלוקת, אך ההנחה הרווחת היא כי רמת האינטליגנציה הרגשית מושפעת הן מגורמים מולדים והן מהסביבה החברתית והבין אישית בה האדם גדל. ילד אשר גדל בסביבה בה ניתן מקום לרגשות שלו ולאלו של האחר, מקבל מהוריו הכוונה וסיוע בזיהוי רגשות וויסות שלהם, ונחשף למודלים חיוביים של קשרים ותקשורת - הוא בעל סיכוי גדול יותר לפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה.
אינטליגנציה רגשית - לנשים בלבד?
הסטריאוטיפ החברתי המוכר מקטלג את המין הנשי כמין הרגיש והאמוציונלי בעוד שהמין הגברי מזוהה כמין ה"טכני" או הפרקטי יותר. אלא שבניגוד למיתוסים אחרים אשר הקשר בינם לבין המציאות רופף ביותר, המחקר מצביע על כך שגברים ונשים אכן שונים ביכולותיהם הרגשיות, וכי אינטליגנציה רגשית של נשים נוטה להיות גבוהה יותר מזו של גברים.
חוקרים מתחומי הביולוגיה והנוירולוגיה הציעו כי הביוכימיה של נשים מותאמת מלכתחילה יותר מזו של גברים להתמודדות עם מצבים וגורמים רגשיים. זאת, לטענתם, מאחר ולאורך שנים של אבולוציה נשים נדרשו להישען על יכולות חברתיות ובין אישיות כאמצעי הישרדותי, ביחס לגברים אשר הישרדותם היתה תלויה בעיקר ביכולות פיסיות וקוגניטיביות. ממצאים העשויים לתמוך בטענה זו הם ממצאים נוירולוגיים אשר מצביעים, למשל, על כך שאזורי המוח המתמחים בטיפול ברגשות נוטים להיות גדולים יותר אצל נשים ביחס לגברים, ועל כך שהתהליכים המוחיים המתרחשים אצל נשים וגברים המתמודדים עם גירויים רגשיים שונים במהותם.
גישה סוציולוגית, לעומת זאת, מציעה כי כבר מגילאי הינקות המוקדמת ילדים וילדות זוכים להכוונה וחינוך שונים בפן הרגשי. בעוד שילדות קטנות מעודדות להקדשת תשומת לב לרגשות, קשרים ואינטראקציות המבוססות על הגשת טיפול וסיוע לאחר, הורים ואנשי חינוך נוטים לעודד בנים להישגיות, תפקוד והתעלמות מרגשות, ובפרט מרגשות "נשיים" כפחד, בושה וכן הלאה. בהתאם, כבר בגיל הרך ילדות לומדות לתפוס ולנהל אינטראקציות חברתיות באופן מורכב יותר מבנים. כך נוצר מעגל בו אינטליגנציה רגשית גבוהה מספקת לבנות יותר התנסויות והזדמנויות להעשרת האינטליגנציה הרגשית וחוזר חלילה, והפער בין אינטליגנציה רגשית של בנים ובנות, ולאחר מכן בין גברים ונשים, הולך וגדל.
החיים עם אינטליגנציה רגשית נשית
כיום אנו רגילים להתייחס אל אינטליגנציה רגשית כאל תכונה חיובית (ובפרט אצל נשים), אשר מאפשרת הסתגלות חברתית טובה ויצירת קשרים בין אישיים משמעותיים המספקים מערכת תמיכה חברתית חזקה. התייחסות זו נכונה במידה רבה, מאחר והיכולת ליצור ולשמר קשרים בין אישיים חיוביים נמצאה במחקרים רבים כמשפיעה לחיוב על הבריאות הפיסית והנפשית ועל תחושת הרווחה הפסיכולוגית הכללית. לצד זאת, אינטליגנציה רגשית נשית גבוהה עשויה גם להקשות לא פעם על חייהן של נשים.
ראשית, חייהן הרגשיים וקשריהן של נשים נוטים לא פעם להיות מורכבים יותר מאלו של גברים, מאחר והן נוטות להקדיש תשומת לב רבה יותר לניואנסים רגשיים שונים. נטייה זו מעשירה את עולמן הפנימי והבין אישי של נשים, ואף מסייעת להן בהתמודדות עם מצבי משבר, אך גם הופכת את חייהן לעמוסים יותר מבחינה רגשית. כמו כן, נשים לא מעטות חוות פער משמעותי בין יכולת הנתינה שלהן לבני זוגן לבין יכולת הנתינה הרגשית של בן הזוג - פער אשר מסביר אינספור אכזבות וחיכוכים בנוסח "איך יכול להיות שאני זוכרת את כל ימי ההולדת של בני המשפחה שלך ואתה לא זוכר את יום הנישואים שלנו" או "למה אתה לא יכול פשוט להקשיב, במקום לתת עצות?". כמו כן, אינטליגנציה רגשית גבוהה מלווה בדרך כלל ביכולת גבוהה לזיהוי רגשות האחר והבנתו, ולכן גם לגיוס אמפתיה אפילו להתנהגויות שליליות ("הוא כל כך לחוץ בעבודה... טבעי שהוא מתפרץ מדי פעם"). נטייה זו, כאשר היא מתקיימת לצד הלחץ החברתי המופעל על נשים לריצוי, נתינה והקרבה עצמית עשויה להביא לאימוץ עמדה כנועה וקורבנית אשר מקשה על הצבת דרישות וגבולות לגיטימיים.
במילים אחרות, אינטליגנציה רגשית היא מקור כוח ועוצמה כל עוד נעשה בה שימוש בונה וחיובי. לצד זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדיין מצביעים על כך שלמרות "עליונותן" של נשים בתחום של אינטליגנציה רגשית - ייתכן והדרך להטמעת כישוריהן ויכולותיהן הייחודיים של נשים בחברה עדיין לוקה בחסר.
מקורות
אינטליגנציה רגשית/ דניאל גולדמן, הוצאת מטר 1997.
Gender differences in emotional intelligence: The mediating effect of age. Fernández-Berrocal, Pablo; Cabello, Rosario; Castillo, Ruth; Extremera, Natalio. Behavioral Psychology / Psicología Conductual: Revista Internacional Clínica y de la Salud, Vol 20(1), 2012, 77-89