08.05.19
צוות בטיפולנט
אנחנו שומרים עליהם מכל משמר, רוצים להגן עליהם ולתת להם אך לא פחות מכך - רוצים שיגדלו להיות ילדים, מתבגרים ובוגרים עצמאיים. בכתבה זו נתאר כיצד מתפתחת עצמאות של ילדים ומה יכול להשתבש בדרך אל העצמאות, ונציע טיפים לעידוד עצמאות בריאה.
עצמאיים בשטח: ילדים מפתחים עצמאות
התנועה לעבר ביסוס עצמאות היא תנועה טבעית בהתפתחותו של כל ילד בריא. פעולות בסיסיות שתינוקות בריאים מבצעים בחודשי חייהם הראשונים, כמו הבאת חפץ לפיהם, הזזת המובייל או אחיזת חפץ שתופס את תשומת ליבם - הן פעולות המעידות על כך שהילד מתחיל להבנות דימוי של עצמו כ"סוכן עצמאי" המסוגל להשפיע על גופו ועל ההתרחשות סביבו. מיומנויות בסיסיות אלו ילכו וישתכללו עם התפתחותו המוטורית, הקוגניטיבית והרגשית ויאפשרו לפעוט לרכוש שליטה ביותר ויותר פעולות ותפקודים עצמאיים: החל מלחיצה מכוונת על כפתור ה'אוניברסיטה' שיפיק צליל, דרך אחיזה בבקבוק ועד לאכילה והלבשה עצמאיות.
כמובן, עצמאותו של הפעוט והילד הצעיר אינה נמדדת רק במידה בה הוא עצמאי מבחינה תפקודית אלא גם מבחינה פסיכולוגית, אם כי פעמים רבות היבטים אלו שלובים זה בזה. עצמאות פסיכולוגית מתייחסת ליכולתו של הפעוט לתפוס את עצמו כנפרד מהדמויות המשמעותיות בחייו וכבעל יכולת לתפקד גם ללא נוכחותם הצמודה, בהתאם לגילו ולנסיבות החיצוניות. כך, למשל, ילד בן שלוש עדיין תלוי בהוריו במרבית תחומי החיים, אך עצמאותו תבוא לידי ביטוי ביכולת לשחק לבד ולהעסיק את עצמו, וביכולתו ליהנות ממשחק עם ילד אחר שאינו משתייך למעגל החברתי המצומצם. בדומה, ילד בן שתיים עשרה עשוי להיות מסוגל, מבחינה טכנית, לתפקודים עצמאיים רבים אך מידת העצמאות שלו תוטל בספק במידה והוא חווה חרדה עז בכל פעם שהוא נדרש לקבל החלטה מינורית מבלי להתייעץ עם הוריו או מתקשה להישאר לבדו בבית.
כלומר, עצמאותו של הילד מבוססת על רכישת כישורים תפקודיים ופסיכולוגיים המאפשרים לו לתפקד מבלי שיהיה תלוי באנשים אחרים, ביחס לדרישות התואמות את גילו. כדי שעצמאות זו תלך ותתבסס אמנם יש צורך בהבשלתן של יכולות מוטוריות וקוגניטיביות תואמות גיל, וכך גם בהתנסויות ותרגולים, אך ההיבט הרגשי הוא קריטי לא פחות. כדי שהילד יפתח את עצמאותו הוא זקוק להורים אשר מאזנים באופן מוצלח בין עמדה המעודדת את הילד לעצמאות ומביעה אמון ביכולותיו, לבין עמדה נוכחת ומגוננת. איזון זה מאפשר לילד להרגיש כי יש לו "בסיס בטוח" ממנו הוא יכול לצאת ואליו הוא יכול לחזור: בסיס אשר לא יעלם ברגע שהילד יהיה מעט עצמאי יותר, אך גם לא "יחנוק" את הילד בניסיונותיו לגונן עליו מפני העולם החיצוני.
התנועה לעבר עצמאות: מה יכול להשתבש?
כולנו רוצים להגן על ילדינו וכולנו רוצים לגדל ילדים עצמאיים ובעלי ביטחון ביכולותיהם. אז מה כבר יכול להשתבש בדרך? מה כל כך מסובך ביצירת אותו איזון בין עמדה נוכחת ותומכת לבין עמדה מעודדת עצמאות? למרבה הצער, הרבה מאוד יכול להשתבש בשלבים אלו.
ויניקוט, תיאורטיקן ואנליטיקאי, תיאר כי תינוקות רכים תלויים באופן מוחלט בהוריהם ובהתאם - בחודשי החיים הראשונים ההורים מנסים להיענות לצורכיהם באופן הקרוב ביותר שאפשר למושלם. ככל שהתינוק מתפתח ההורה מרפה מעט מעמדה זו ומאפשר לתינוק להיפגש באופן הדרגתי ומותאם עם תסכולים. בכך, הוא מסייע לתינוק לבסס את נפרדותו מההורה ולהתחיל להישען יותר ויותר על תפקודיו העצמיים העצמאיים. כך, למשל, אם לתינוק בן חודש תניק אותו עם הישמע הבכי הראשון, בעוד שאם לתינוק בן תשעה חודשים עשויה לדבר אליו ולהרגיע אותו בזמן שהיא מחממת לו את המזון. כך, היא מתחילה לסייע לו בביסוס יכולות של וויסות עצמי ודחיית סיפוקים, החיוניות לפיתוח עצמאות אישית. ככל שהילד גדל, ההורים דורשים ממנו להישען יותר ויותר על יכולותיו ההולכות ומתפתחות, ומעודדים אותו לשכלל ולהעצים יכולות אלו.
אלא שתהליכים אלו עשויים להשתבש בדרכים שונות.
חלק מההורים, למשל, מתקשים להכיר בכך שהילד הוא אדם בפני עצמו וחווים את הילד כילד שהוא שלהם לא רק מבחינה ביולוגית אלא גם כילד שמהווה שלוחה שלהם. הורים אלו משליכים על הילד ציפיות, תקוות ודרישות אשר אינם הולמים בהכרח את אופיו, יכולותיו ו/או השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא וכך מעבירים לו מסר נוגד-התפתחות. במקרים אלו, הילד עשוי לפתח יכולות תפקודיות עצמאיות למדי אך לא לחוות את עצמו כאדם בפני עצמו ועל כן להתקשות לתפקד ללא תמיכה ונוכחות קונקרטיים של ההורים. הורים אחרים עשויים לחוות את הנפרדות והעצמאות של הילד כמאיימים: העובדה שהתינוק המתרפק הופך לילד תזזיתי ותאב משחק ופעילות נחווית על ידם כדחייה ("מה, זהו, הוא כבר לא אוהב אותי? לא צריך אותי?") כך שכל אקט עצמאי הופך לעלבון ופגיעה בהורה. לחלופין, חלק מההורים חווים חרדה עזה כל כך סביב האפשרות שעצמאותו של הילד תחשוף אותו לכישלון או פגיעה - עד שהם מעדיפים "לעטוף אותו בצמר גפן" ולמנוע ממנו כל מפגש עם העולם החיצוני.
"תסריטים" אלו ודומיהם עשויים להביא להיווצרות משוואה לא מודעת בה הילד נאלץ לבחור בין עצמאות לבין הקשר וההיענות לדרישות ההורה ומטעמים הישרדותיים - בוחר פעמים רבות בקשר עם ההורה על חשבון התפתחותו וצמיחתו האישית. כתוצאה מכך, נוצרים לא פעם סימפטומים רגשיים כמו הפרעות חרדה בהן הילד אינו מסוגל לתפקד ללא ההורה או הפרעות אכילה בהן הילדה/המתבגרת מבססת את עצמאותה ונפרדותה מההורים דרך הפרעת האכילה - אך בו זמנית מחזקת את תלותה הטוטלית בהם מאחר והם נדרשים לטיפול אינטנסיבי בה.
אז איך עושים את זה? טיפים לעידוד עצמאות של ילדים
כפי שניתן להבין, היכולת לגדל ילדים עצמאיים תלויה במידה רבה בעמדה הפנימית של ההורים, וביכולתם להכיר בנפרדותו של הילד ולא לפחד יותר מדי מההשלכות של עצמאותו ההולכת ומתגבשת. על אף שהדגש הוא על עמדה פנימית אותה לא ניתן ליצור במטה קסם, מספר טיפים יכולים לסייע לכם לעודד את עצמאותו של הילד.
• בונים קשר טוב עם הילד: ילד יכול לפתח עצמאות רק כאשר הוא מרגיש שיש לו "גב" תומך ואוהב. הילד מפנים את האהבה והביטחון ההוריים ו"לוקח אותם איתו" וכך יכול לתפקד גם ללא נוכחותם ותמיכתם הפיסית של ההורים בכל רגע נתון. בהתאם, הקפידו לבנות עם הילד קשר טוב, תומך וחיובי אשר יאפשר לו להרגיש אהוב, מוגן ורצוי גם כשהוא לא נמצא אתכם פיסית.
• חזקו התנהגויות עצמאיות: הישגיהם העצמאיים הראשוניים של תינוקות ופעוטות הם הישגים פעוטים וכביכול מובנים מאליהם. עם זאת, חשוב לא לשכוח לשבח אותם ולהביע התפעלות מהאופן בו הילד הולך, קופץ, מחזיק כף, שותה בעצמו מכוס וכן הלאה.
• מפתחים ביטחון עצמי: עזרו לילד לפתח ביטחון עצמי גבוה שיאפשר לו לצאת את העולם מתוך תחושה שהוא בעל ערך ויכולת.
• לא נבהלים מנפילות: כמה פעמים הילד שלכם נפל על הישבן כאשר התחיל ללכת? לא מעט, נכון? באופן דומה, עליכם לקחת בחשבון שכמעט כל אקט עצמאי בו הילד יתחיל להתנסות ילווה ב"נפילות" מסוגים שונים - כישלונות, אכזבות וטעויות. בהתאם, חשוב שתמנעו מהדחף לעשות במקום הילד רק כדי למנוע ממנו "נפילות" אלו - תנו לו לנסות, להתנסות וללמוד מהטעויות, והיו שם בשבילו בכל תהליך הלמידה.
• מעודדים קשרים עם אנשים אחרים: נכון, אתם האנשים המשמעותיים ביותר בחייו של הילד אך אם תתנו לו, כבר מגיל צעיר, להתקרב לאנשים אחרים ולבסס גם איתם קשרים משמעותיים - תעזרו לו לפתח את התחושה שהוא אהוב, רצוי ובעל ערך גם מחוץ לקשר אתכם וכך תסייעו לו לפתח גם עצמאות.
• אל תגזימו! שימו לב שכחלק מהניסיון לפתח עצמאות, אינכם עוברים לקוטב הנגדי ודוחקים בילד לתפקד מעבר ליכולותיו. ילדים אינטליגנטיים ורגישים פגיעים במיוחד למלכודת זו מאחר והם קולטים את הציפיות ההוריות וממהרים לעמוד בהן גם אם אינן תואמות את צורכיהם. לחלופין, הדחיקה לתפקוד עצמאי מכפי שהילד מוכן לו נפשית עשויה להביא דווקא לרגרסיה ולחזרה לדפוסי התנהגות תלותיים יותר.
• בדקו את עצמכם: הילד לא עצמאי? מלבד מקרים מיוחדים, סביר להניח שהתנהלותכם כהורים תרמה באופנים מסוימים למצב. לכן, בדקו את עצמכם בכוחות עצמכם, זה עם זה או באמצעות הדרכת הורים ונסו לזהות האם ואילו קשיים מתעוררים בכם סביב עצמאותו ההולכת ומתפתחת של הילד.
