04.05.16
צוות בטיפולנט
כל הורה מודע לכך שהיכולת השפתית של הילד אינה מופיעה בבת אחת אלא מתפתחת באופן הדרגתי במהלך שנות הינקות והילדות: החל מהמלמול התינוקי הראשוני, דרך הברות ולאחר מכן מילים ראשונות, ועד למשפטים הקצרים הראשונים שהילד מצליח לחבר. ילדים אמנם מגיעים אל העולם עם יכולת מולדת לרכישת שפה, אך תהליך רכישת השפה הוא תהליך ממושך אשר מצריך הפנמה של אוצר המילים, הדקדוק והתחביר של השפה בה דוברים הורי התינוק. בהתאם, טעויות, שיבושים ודיבור לא ברור אופייניים ביותר לילדים ופעוטות. למעשה, עד גיל שנתיים וחצי-שלוש דיבורם של ילדים רבים מובן בעיקר לבני משפחתם הקרובה, כאשר אנשים שאינם מכירים את הילד עשויים להתקשות להבין אותו.
החל מגיל שלוש, לעומת זאת, נצפה כי דיבורו של הילד יהיה מספיק ברור עד שגם אנשים שאינם מכירים אותו יוכלו להבין את דבריו מרבית הזמן. שיבושי מילים נקודתיים, קושי בהגיית צלילים מסוימים (למשל, ש', צ', ס') או גמגום קל בעת התרגשות אמנם יהיו שכיחים גם בגילאים אלו, אך בסך הכל, הילד אמור לדבר באופן ברור יחסית. לצד זאת, חלק מהילדים מתקשים לדבר באופן ברור גם בגילאים מאוחרים יותר, כאשר קשיי הדיבור נובעים בדרך כלל מאחד הגורמים הבאים:
• לחץ - סביב גורמי לחץ משמעותיים (הולדת אח קטן, מתחים בבית, מעבר דירה), חלק מהילדים מפתחים הפרעה זמנית הגורמת לירידה באיכות הדיבור. במצבים אלו הילד אשר דיבורו שוטף וברור בדרך כלל עשוי "לבלוע מילים", לגמגם או לדבר במהירות המקשה על הבנתו. במרבית המקרים, הילד ישוב לדבר באופן תקין ובאופן ספונטני תוך זמן קצר, עם הפחתת הלחץ.
• בעיות שמיעה - באופן טבעי, בעיות שמיעה מגבילות את יכולתו של הילד לקלוט היטב את הצלילים והמילים אליהם הוא נחשף ולחזור עליהם באופן תקין וכתוצאה מכך, דיבורו עשוי להיות לא ברור. במרבית המקרים, דיבור לא ברור יהיה מלווה גם בתגובתיות נמוכה יותר לקולות ולפניות מילוליות, אך אלו לא תמיד בולטים ולכן חשוב לבדוק האם קיים קשר בין דיבורו הלא ברור של הילד לבין קיומה של לקות שמיעה.
• דיבור חטוף - דיבור חטוף הוא הפרעת שפה שכיחה אשר מתבטאת בהיגוי לקוי, השמטת עיצורים, "בליעת" וערבוב מילים, ודיבור מהיר ולא מאורגן אשר הופכים את הדיבור ללא ברור. בניגוד להפרעות בולטות כמו גמגום או עיכוב ברכישת השפה, אשר גם הילד וגם הסביבה ערים להשפעתן, זיהויו של דיבור חטוף עשוי להיות מתעתע יותר. בגילאים צעירים ההורים עשויים לשייך את חוסר המובנות של הילד לגילו הצעיר ואילו בגילאים מאוחרים יותר גם הילד וגם ההורים עשויים להניח כי הוא "פשוט מדבר מהר מדי". קושי מרכזי בזיהוי ההפרעה קשור בכך שגם בגילאי הילדות וגם בגילאי הבגרות, האדם עצמו בדרך כלל אינו ער לדיבורו הבלתי ברור: בניגוד לגמגום, למשל, בו האדם עצמו חש כי הוא נתקע ושומע את הלקות בשטף הדיבור, במצבי דיבור חטוף האדם עצמו אינו חש שהוא מדבר באופן לא ברור.
דיבור לא ברור - כיצד מטפלים?
מאחר ורכישת השפה היא תהליך שלבי בו כל שלב מושתת על קודמו, אבחון וטיפול מוקדמים חיוניים ליכולתו של הילד להמשיך ולבסס שליטה נאותה ביכולות שפה מתקדמות יותר. בהתאם, במידה ודיבורו של הילד אינו ברור בגילאי שנתיים וחצי-שלוש, מומלץ לפנות להתייעצות אצל קלינאי/ת תקשורת. קלינאי/ת תקשורת יוכל להעריך האם מדובר בדיבור לא ברור התואם את גילו של הילד או באיכות דיבור לקויה המצריכה המשך בירור וטיפול. אבחון אצל קלינאי/ת תקשורת יאפשר לקבוע את מקור הקושי, לשייך אותו לבעיה התפתחותית, שמיעתית או שפתית ובהתאם - לבחור תכנית טיפולית מתאימה.
במקרים בהם חוסר המובנות של הילד נובע מדיבור חטוף, טיפול באמצעות קלינאות תקשורת יציע סדרת מפגשים טיפוליים המכוונים לרכישת מיומנויות והרגלי דיבור טובים יותר. בין היתר, הטיפול יכלול תרגילים להאטת קצב הדיבור, תרגילים לשיפור הגייתם של צלילים והברות ספציפיים ושיפור של הדיקציה. מעבר לרכיב המוטורי המכוון לשיפור ההגייה, הטיפול יתמקד גם בהעלאת מודעותו של הילד לאופן הדיבור שלו ובחיזוק יכולתו לעקוב ולווסת את קצב דיבורו. במקרים מסוימים, מלבד לשיפור ההגייה והמודעות לקצב הדיבור, הטיפול יכלול גם סיוע בארגון הדיבור. זאת, מאחר ובחלק מהמקרים, ובפרט בגילאים מאוחרים יותר בהם הילד כבר מצופה לייצר משפטים שלמים ומורכבים יחסית, דיבורו הלא ברור של הילד נובע גם מקושי ביכולת ארגון המשפט באופן קוהרנטי (למשל, שמירה על רצף רעיונות ללא "דילוג" מנושא לנושא בתוך המשפט, קושי בשליפת המילים המתאימות וכן הלאה).
טיפול באמצעות קלינאות תקשורת לילדים שדיבורם אינו ברור מלווה בדרך כלל גם בהדרכת הורים אשר מקנה להורים כלים לליווי התרגול של הילד וחזרה עליו בין המפגשים הטיפוליים, אסטרטגיות לחיזוק והרחבת היכולות השפתיות ומיומנויות הוריות להתמודדות עם קשייו השפתיים של הילד (למשל, באילו מצבים ללחוץ על דיבור תקין ולתקן את ההיגוי של הילד ובאילו מצבים להרפות ממנו כדי לא להפוך את חווית דיבור למלחיצה יתר על המידה).
