10.12.19
צוות בטיפולנט
האכילה מעץ הדעת היתה הצעד הראשון לעבר קץ עידן התמימות של אדם וחווה: עם אכילת הפרי באה המודעות העצמית ואיתה גם הבושה והכאב. מודעות עצמית אכן עשויה להיות מכאיבה, אך עובדה זאת אינה מונעת מאיתנו לחוש - ובצדק - כי מודעות עצמית היא המפתח להשגת הבנה טובה יותר של התנהגותנו ושליטה גבוהה יותר במהלך חיינו.
לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי: מהי מודעות עצמית ומדוע קשה לפתח אותה?
אסף, איש מחשבים מבריק, פוטר זו הפעם השלישית למרות ההערכה המקצועית הרבה לה הוא זוכה. גם הפעם, נאמר לו כי פוטר על רקע קשייו בקבלת סמכות, אך הוא בטוח שמדובר בתירוץ בלבד - מנהליו הבינו עד כמה הוא מוכשר וחוששים כי יקדמו אותו על חשבונם; יערה, סטודנטית לאומנות נאה ואינטליגנטית בת 27, מתקשה להבין איך קרה שכל חברותיה נמצאות בקשרים זוגיים יציבים בעוד שהיא מוצאת עצמה שוב ושוב עם גברים נשואים, בוגדניים או מרוחקים.
המשותף לאסף ויערה, השונים כל כך באישיותם, הוא התחושה הבסיסית כי אינם מודעים לגורמים המשפיעים באופן משמעותי כל כך על חייהם: אסף מתבצר בעמדה אשר אינה מאפשרת לו לזהות את חלקו בפיטוריו ולקחת אחריות על התנהגותו, ואילו יערה אינה מצליחה לבחור בני זוג מתאימים יותר למרות הבנתה כי בחירותיה הנוכחיות אינן תואמות את שאיפותיה להקמת זוגיות יציבה ותא משפחתי. יכולתם של אסף ויערה לשבור את הדפוסים החוזרים ולהביא לשינוי בחייהם תלויה ביכולתם לפתח מודעות עצמית: היכולת להכיר את מאפייניהם האישיים ודפוסי התנהגותם, ולהבין כיצד אלו משפיעים על חייהם ועל הסובבים אותם.
• היכולת למודעות עצמית אינה יכולת מולדת: התינוק המגיע לעולם מתחיל להכיר את עצמו דרך התנסויות בסביבתו ודרך הפידבקים אשר הוא מקבל מהוריו. בתהליך זה מתפתחת הכרותו עם מאפייניו ויכולותיו ועם האופן בו אלו מתקבלים על ידי הסביבה. כדי שתהליך זה אכן יביא ליכולת למודעות עצמית גם בבגרות, נדרשת הכוונה של ההורים אשר תסייע לילד לזהות את רגשותיו ("עצוב לך כי סבתא נוסעת?"), לחבר בין דפוסי התנהגות לתוצאותיהם ("אולי הוא לא רוצה לשחק איתך כי חטפת לו את הצעצוע?") ולפתח הכרות עם מאפייניו האישיים.
• כמעט כולנו מסכימים כי מודעות עצמית היא הדרך לשינוי: ללא מודעות להתנהגותנו ותכונותינו ולאופן בו הם משפיעים על חיינו - לא נוכל לערוך בחירות טובות יותר ולהביא לשינוי בחיינו. ולמרות זאת, לא קל להחזיק במודעות עצמית.
• מודעות עצמית משמעה לקיחת אחריות על חיינו והכרה בכך שיש לנו חלק בנסיבות חיינו: הילד לא מציק לאחותו רק בגלל ש"הדור של היום נורא אלים" אלא בגלל שאנו מתקשים לשים לו גבולות; זוגיות מלאת מריבות אינה רק "חוסר מזל" אלא תוצאה של דפוס תקשורת בעייתי שאנו אחראים לפחות לחלקו. בהתאם, מודעות עצמית לדפוסים בעיתיים שלנו עצמנו משמעה כי עלינו לערוך שינוי בנו ולא בסביבתנו. גם כאן, קל הרבה יותר לקוות לשינוי חיצוני ("הוא בסוף יבין שאני צודקת"; "כשהוא יתחיל חטיבה הם כבר ירגיעו אותו") מאשר לקחת על עצמנו את האחריות לשינוי.
מתכון מנצח: כיצד מפתחים מודעות עצמית?
"נמאס לי לעשות שוב ושוב את אותה הטעות"
"אני חייב לצאת מהתקיעות הזאת"
"אני אעשה הכל כדי שזה לא יקרה לי שוב"
למרות הכאב שמביאה איתה לא פעם המודעות לטעויות ומגבלות שלנו, אנשים רבים חשים כי אינם מוכנית עוד לשאת את מצבם. כיצד, אם כן, מפתחים מודעות עצמית?
טעות לעולם חוזרת - זיהוי דפוסים חוזרים
מי מאיתנו לא מכיר את האמרות לפיהן "לומדים מטעויות" ו"אין חכם כבעל ניסיון"? ובכל זאת, רבים מאיתנו חוזרים שוב ושוב על אותן בחירות שגויות, נכנסים לאותן דרכים ללא מוצא או מוצאים את עצמנו שוב בקשרים הרסניים ומתסכלים. זיהוי דפוסים בעייתיים חוזרים בחיינו עשוי להיות הצעד הראשון לעבר מודעות עצמית: עזבת את בת הזוג הראשונה יום אחרי שהצהירה על אהבתה, ואת בת הזוג השניה והשלישית מיד לאחר שהרגשת כי אתה מתאהב בהן? אולי הגיע הזמן לבדוק מדוע קשה לך עם מחוייבות. הסתבכת בבית ספר, בצבא ועם הבוסים בשני מקומות העבודה האחרונים? ייתכן ומדובר בקושי התמודדות עם סמכות ולאו דווקא ב"אנשים שלא יודעים לנהל צוות".
צריך שניים לטנגו - לקיחת אחריות אישית
נכון שהיה קל יותר אם בעלך היה רגיש ומתחשב, ולא וורקוהוליק שכל מה שמעניין אותו זה המחשב. ייתכן שגם הכל היה נראה אחרת אילו החברות שלך לא היו כל כך עסוקות בעצמן, והיו מקדישות לך יותר זמן ותשומת לב. ובכל זאת - איפה החלק שלך במריבות החוזרות והיעדר האינטימיות? כאמור, קל הרבה יותר להטיל את האחריות על קשיים בחיינו על הסביבה: המשפחה, בן הזוג, מערכת החינוך והמדינה. ובכל זאת, בכל אינטראקציה בין אישית וכמעט בכל נסיבות חיינו, להתנהגותנו יש השפעה על המצב, וללא זיהוי חלקנו בסיטואציה ("אני מגיבה מאוד חזק כשהצד השני לא פנוי אלי במאה אחוז") - קשה מאוד להביא לשינוי.
50 דקות של מודעות עצמית: פסיכותרפיה ככלי להגברת מודעות עצמית
כבר בימיה הראשונים של הפסיכואנליזה הבין פרויד כי הניסיון לטפל בסימפטומים רגשיים באמצעות היפנוזה מדלג על התהליך המשמעותי של בניית מודעות המטופל לקשייו והגורמים להם. ואכן, טיפולים פסיכותרפיים אשר התפתחו מאז מדגישים את חשיבות המודעות העצמית ככלי להתמודדות עם קשיים רגשיים, התנהגותיים ובין אישיים. פסיכותרפיה מציעה מרחב בו יכול המטופל לחקור את הגורמים לקשייו ואת האופן בו הם משפיעים על חייו. במקביל, מקנה הטיפול כלים ומיומנויות לשימוש במודעות העצמית כמנוף לשינוי.
מודעות עצמית זה הרבה, אבל לא הכל
מודעות עצמית היא אולי הצעד המשמעותי הראשון בדרך לשינוי, אך בהחלט לא היחיד. לאחר שזיהינו את הגורמים המגבילים אותנו עלינו לפעול לשנותם - משימה אשר בדרך כלל מתגלה כמורכבת ומאתגרת. עריכת שינוי בהתאם למודעות שנרכשה עשויה לאלץ אותנו להסתכן ("הילד לא ישנא אותי אם אגביל את שעות השימוש במחשב?"), להיאבק בהתנהגויות אוטומטיות ולהתנסות בדפוסים זרים לנו ("מה זה יעזור אם אני אגיד? היא גם ככה לא מקשיבה!").
כאמור, טיפול פסיכותרפי יכול לסייע בשימוש במודעות העצמית כבסיס לשינוי, אך ניתן להיעזר גם בסביבה הקרובה. למשל, ניתן לבקש ממכר בעבודה להסב את תשומת ליבך בכל פעם שאתה מתחיל להרים את קולך. כמו כן, לקיחת אחריות בפני בן/בת הזוג על מגבלות שאתה מודע להן יכולה לפתוח ערוץ תקשורת חיובי ואפקטיבי יותר: אנשים פנויים יותר לבדוק את עצמם כאשר גם הצד השני לוקח אחריות על תרומתו לקשיים באינטראקציה, ושיחה פתוחה יכולה לגייס את בן/בת הזוג לאמץ להקל עליך בהתמודדות עם מגבלותיך - "נכון שאני מתעצבן מהר, אבל קשה לי עוד יותר להרגע כאשר את מתייחסת בביטול לדברים שמפריעים לי".