מחיר האושר: האם חיפוש אחר אושר יכול להביא לאי-אושר?

צוות בטיפולנט

זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, החזיק בזווית ראייה פסימית למדי. בוינה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ניסח פרויד תורת נפש חדשנית ומהפכנית אשר במרכזה עומדת תפיסה דטרמיניסטית: תפיסה הרואה את נפש האדם כנקרעת בין דחפים מיניים ותוקפניים לבין דרישות והגבלות החברה והמצפון. החיים בתקופה של שתי מלחמות עולם אכזריות אשר החריבו את אירופה בוודאי לא הביאו לשינוי בעמדתו הפסימית של פרויד, והוא החזיק בעמדה סקפטית למדי לגבי האפשרות לאושר אנושי. פרויד האמין בכל ליבו ביכולתה של הפסיכואנליזה להגביר את המודעות העצמית ולשחרר את המטופל מסימפטומים, אך הניח כי לכל היותר הטיפול יוכל להביא את המטופל לעמדה של אי-אושר מצוי, נסבל. במובן זה, סביר להניח כי פרויד היה מופתע ביותר אילו היה עד לנהירה העכשווית אחרי האושר.

מי אמר אושר ולא קיבל?

החיפוש האינטנסיבי אחר האושר נשמע לנו אולי טבעי ואוניברסאלי, אך למעשה מדובר בתופעה המאפיינת את התרבות המערבית בעשורים האחרונים. התעוררותה והתחזקותה של נטייה זו אינה מפתיעה לאורם של שני שינויים מרכזיים אשר חלו בעשורים אלו.

שינוי אחד נוגע לשיפור הכלכלי והשפע ממנו נהנה אחוז ניכר מהאוכלוסיה המערבית. תיאורטיקנים מתחום הפסיכולוגיה אשר עסקו בצרכים ובהנעה האנושית זיהו כבר לפני שנים רבות כי חיפוש אחר סיפוק, הגשמה ואושר מתאפשר בדרך כלל רק אחרי שצרכים בסיסיים יותר כצרכי ביטחון, חום, הגנה והזנה מסופקים. יש הקוראים תיגר על תפיסה זו מאחר וישנן עדויות לא מעטות לחיפוש אחר צרכים "גבוהים" גם בעיתות של מצוקה (למשל, עיסוק באומנות גם בגיטאות ומחנות הריכוז במלחה"ע השניה), אך באופן כללי מוסכם כי רווחה כלכלית היא הבסיס לחיפוש אחר "מותרות" כסיפוק נפשי ואושר.

היבט משמעותי לא פחות נוגע לאופיה האינדיווידואלי של החברה המערבית בעשורים האחרונים. התפוררותן של מסגרות חברתיות-תרבותיות והתהוותה של תרבות בה מוערכת האינדיווידואליות, הפיתוח וההתקדמות העצמית מהווים זרז לחיפוש האישי אחר חוויות רגשיות חיוביות, וביניהן האושר האישי.

• כיצד לשלב חשיבה חיובית ביומיום?

  
• הכירו את גישת החמלה העצמית

  
• שאלות ותשובות על חוסן נפשי

  

ומה קורה לנו בדרך אל האושר?

האושר והשגתו מעסיקים בעשורים האחרונים פסיכולוגים וחוקרים רבים אשר הוכיחו באופן אמפירי את ההנחה (הצפויה למדי...) כי אושר תורם לרווחה הנפשית והפיסית. אבל מה קורה לנו בדרך אל האושר המיוחל? מחקר שפורסם באוגוסט 2011 בכתב העת 'Emotion' ניסה לבחון האם התקווה לאושר והחיפוש אחריו עלולים להביא לאפקט הפוך. החוקרים הניחו כי אנשים אשר השגת האושר מהווה מטרה משמעותית ומרכזית עבורם עשויים להתקשות לעמוד ברף האושר שהציבו ובתגובה לכך לחוות תסכול ואכזבה אשר לא רק שאינם מקדמים אושר, אלא אף מעכבים ומגבילים אותו! כך, לדוגמא, החוקרים מתארים מחקר שפורסם ב-2003 ובו התבקשו חלק מהמשתתפים "לחוש מאושרים ככל האפשר" בשעת ההאזנה למוסיקה. כאשר דירגו המשתתפים את תחושותיהם, נמצא כי אלו שהתבקשו לחוש מאושרים חוו רגשות פחות חיוביים מהמשתתפים שלא התבקשו לחוש כך.

כדי לבחון האם אנשים המעריכים אושר עשויים להיות מאושרים פחות מאנשים אשר הערכתם את האושר נמוכה יותר, השתמשו החוקרים בשתי פרוצדורות מחקריות, אשר התבררו כתומכות בהשערתם. במחקר הראשון מצאו החוקרים כי נשים אשר מעריכות את האושר נוטות מדווחות על מידת אושר פחותה בסיטוציות חיים מלחיצות במידה מתונה, בהשוואה לנשים אשר הערכתן את האושר נמוכה יותר . במחקר השני, אשר נערך בתנאי מעבדה, החוקרים נתנו למחצית ממשתתפי המחקר לקרא טקסט המדגיש את השפעותיו החיוביות של האושר על היבטי חיים שונים. לאחר מכן התבקשו המשתתפים לדרג את תחושותיהם לאחר שצפו בסרטון בעל גוון חיובי ומשמח או עצוב. החוקרים מצאו כי אנשים אשר קראו את הטקסט המדגיש את רווחי האושר דיווחו על תחושות חיוביות פחות בתגובה לסרטון המשמח, ביחס למשתתפים שלא קראו טקסט זה!

כלומר, תוצאות המחקרים מעידות על כך שבאופן פרדוקסלי, דווקא הערכת האושר והחיפוש אחריו עשויים להביא לאכזבה ותסכול המפחיתים אותו. זאת, במיוחד בסיטואציות אשר מעוררות ציפייה מיוחדת להנאה ואושר (ע.ע חגיגות יום הולדת, בהן חלקינו תוהים מדוע איננו חשים מאושרים כפי שהיינו אמורים להיות).

מה משמעותן של תוצאות אלו עבורך, שבסך הכל רוצה להתעורר בבוקר קצת יותר שמח? התוצאות, כמובן, אינן מצביעות על חוסר חשיבותו של האושר או על היעדר הלגיטימיות לחיפושו. עם זאת, החוקרים מציעים שעיסוק קצת פחות אובססיבי בחיפוש אחר האושר עשוי דווקא להגביר אותו. למשל, החוקרים מעלים שאלה לגבי טיב השפעתם של ספרי עזרה עצמית המכוונים להשגת אושר, ומציעים כי במקרים מסוימים הם עשויים דווקא להגביר את התסכול והיעדר האושר. במקביל, הם מציעים כי הפניית החיפוש אחר האושר לא רק לשינוי התחושה האישית אלא להיבטי חיים רחבים יותר (למשל, מעורבות חברתית), יכולה לקדם תחושת אושר ללא האכזה והתסכול הנובעים מהמפגש עם תחושות שאינן מאושרות. באופן דומה, הם מציעים כי טכניקות טיפוליות המבוססות על הרחבת היכולת לשאת מגוון רגשות, כולל רגשות שליליים, יכולות לסייע לאפשרות לחוש אושר.

מקורות