12.02.23
איריס פינק-קרוננברג
יונתן בן ה-5, אשר בדרך כלל מפחד לישון לבד, מדמיין כי מיטתו היא סירה בלב ים סוער, והוא רב חובל דגול אשר נלחם בגבורה ללא כל פחד. ויניקוט התייחס למשחק כאל "מרחב ביניים", הילד מכיר במציאות אבל "חי" את העולם הדמיוני אשר יצר מתוך עולמו הפנימי כאילו מדובר במציאות אמיתית. במקרה זה, ייתכן כי משחקו של יונתן מסייע לו לחקור את תחושת הפחד אשר מתעוררת בשעת השינה, וכן להתנסות בתחושה מעצימה של חוזק וביטחון. הורים רבים מכירים בחשיבותו של המשחק עבור ילדם, אך לא מבינים עד הסוף – מדוע הוא חשוב כל כך? וכיצד הם יכולים לעודד אותו ולהשתתף בו?
חשיבותו של משחק הדמיון
בסביבות גיל 3 שנים הילדים נעשים בשלים מבחינה קוגניטיבית להתחיל להבין את מושג ה"כאילו" אשר הכרחי לצורך משחק דמיוני. בגיל זה מתחיל להופיע משחק סימבולי אשר דורש רמת הפשטה גבוהה יותר, ובה חפץ או אדם יכולים לייצג דבר אחר, למשל להעמיד פנים שבננה היא טלפון או להבין כי אמא יכולה לשחק את תפקיד התינוקת.
המשחק הדמיוני חשוב ביותר להתפתחותם של ילדים וילדות – מבחינה רגשית, חברתית, קוגניטיבית ושפתית. הילד יכול לשחק משחק מסוג זה לבדו, אך חשוב שלפחות חלק מהזמן המשחק יתקיים בתוך קשר עם חבר או הורה. באופן זה, משחק דמיוני תורם לילד בדרכים הבאות:
א. עיבוד וביטוי של חוויות ורגשות שונים – לרוב ילדים חווים את רגשותיהם בעוצמה גבוהה, אך לא יודעים כיצד לבטא זאת דרך מילים. משחק דמיוני מאפשר, בסיטואציה בטוחה ונעימה, לבטא את כל טווח הרגשות שלהם ולהתנסות בתפקידים שונים. במשחק הילדה יכולה לבטא רגשות כמו שנאה, קנאה, תחרותיות, אשר בחיי היומיום היא מרגישה שעליה לנסות ולשלוט בהם בכדי להתאים את עצמה לנורמות החברתיות.
ב. התנסות בתפקידים שונים – ניתן לראות משחק דמיוני כסוג של אימון שילדים עושים כאשר הם מעמידים פנים שהם מישהו אחר. באופן הזה, הם מתנסים בתחושה של איך זה מרגיש להיות החזק במשחק, הפיה העדינה, המלך הכול יכול ולשאוב כוחות ותחושת מסוגלות וביטחון. כמו כן, כאשר הילד מזדהה עם דמויות במשחק, הוא רוכש תכונות, כישורים, רגשות, מחשבות ומיומנויות של דמויות אלו.
ג. פיתוח ושכלול של אמפטיה ותיאוריה של התודעה (TOM) – כאשר הילד משחק ומתנסה בדמויות ובתפקידים שונים, הוא מזדהה עמן ומתנסה בנקודות מבט שונות, דבר אשר מסייע לו ללמוד ולהכיר ברגשותיהם ומחשבותיהם של האחרים. למשל כשהילדה משחקת שהיא הגננת שנוזפת בילדים אשר משתוללים בגן, היא יכולה להבין טוב יותר את עמדת הגננת ואת הסיבות שעומדות מאחורי התנהגותה.
ד. שיפור המיומנויות וההבנה החברתית – כאשר משחק דמיוני מתקיים עם שותפים (ילדים, מבוגרים), המשחק מאפשר לילד להפנים נורמות חברתיות ולשפר את מיומנויותיו החברתיות. תוך כדי המשחק עם אחרים, יכולים לבוא לידי ביטוי נושאים חברתיים רבים, כמו ניצחון והפסד, קבלת החלטות, תחרות והתחשבות באחר, אשר בהם הילדים מתנסים תוך כדי המשחק ובכך משכללים את מיומנויותיהם.
ה. למידה של מיומנויות קוגניטיביות ושפתיות בדרך יעילה ומהנה – ילדים לומדים הכי טוב כאשר הם נהנים ומלאי מוטיבציה. כך למשל, במשחק דמיוני שבו הילדה מעמידה פנים שהיא בעלת מסעדה, היא מתנסה בספירת המלאי, במתן עודף ללקוחות, במתן הסברים מילוליים למנות השונות שהיא מכינה, בסידור וארגון כלי המטבח לפי סוגיהם ועוד. כך הם מתרגלים מיומנויות קוגניטיביות באופן טבעי וספונטני דרך משחק דמיוני.
כיצד ניתן לעודד משחק דמיון?
קודם כל והכי חשוב – לאפשר לילדים לשחק משחקי דמיון עם עצמם או עם אחרים ככל שהם מעוניינים בכך. הורים יכולים לפעמים לחשוב ש"הילד רק משחק" ועדיף שיעסוק בפעילות יותר לימודית או יותר מאתגרת, כמו פאזל או משחק קופסה. עם זאת, כפי שנאמר קודם, המשחק הדמיוני הוא כלי יעיל ביותר להתפתחותו הרגשית, חברתית, קוגניטיבית ושפתית של הילד ועל כן חשוב כי ילדים ישחקו כמה שיותר.
ישנם מספר פריטי משחק אשר יכולים לעודד ילדים לשחק משחקי דמיון וכדאי שחלקם יהיו בבית. ילדים נמשכים לסוגי משחק דמיון שונים, לכן כדאי לחשוף אותם לכמה אפשרויות ולראות ממה הם הכי מתלהבים. הפריטים יכולים להיות – אביזרי תחפושת שונים, כלי מטבח, תיק רופא, דמויות פליימוביל, דמויות של חיות ועוד. מצד שני, אין צורך להרבות בפריטי משחק כיוון שמשחק דמיוני עשיר ומרתק יכול להתרחש גם בלעדיהם. למשל, כאשר מעמידים פנים שאנחנו נמצאים במחנה ומותחים שמיכה מספה לספה או כאשר מעמידים פנים שהשטיח הוא ים והכרית היא האי.
המלצה: שחקו יחד עם הילד
במחקרים שונים נמצא שזמן משחק משותף של הורים וילדיהם הוא אחד הכלים הטובים ביותר להתפתחות רגשית של ילדים, לרווחתם הנפשית ולקשר חיובי ומבוסס בין ההורה לילדו. מומלץ כי ההורה יצטרף למשחק הדמיוני של ילדו לפחות פעם בשבוע. עם זאת, חשוב כי המלצה זו לא תהפוך למטלה מחייבת ומעוררת אשמה, אלא תיושם כאשר ההורה בעל פניות רגשית, בזמן ובמצב אשר מתאים ונוח לו.
לפניכם כמה דגשים להצטרפות ההורה למשחק דמיוני עם הילד:
1. השתתפו באופן פעיל ומלא – כאשר ההורה מצטרף למשחק, רצוי שהוא ישב ביחד עם הילד על השטיח או הרצפה, וכי ישתתף במשחק כאחת מהדמויות במשחק ולא כצופה מן הצד. הפעילות המשותפת יכולה להימשך כחצי שעה עד שעה, ולא חייבת להימשך זמן רב, אך עליה להיות איכותית. השתתפות 'איכותית' משמעותה כי ההורה יקדיש את מלוא תשומת ליבו למשחק עם ילדו וללא מסיחים כמו ניידים או אימיילים מהעבודה.
2. הצטרפו להנאה מן המשחק – הדבר החשוב ביותר כאשר רוצים לעודד משחק דמיוני אצל ילדים הוא ההנאה. להורה שמצטרף למשחק של הילד, יהיה קל יותר אם המשחק יעניין גם אותו, לכן כדאי לנסות למצוא משחקים אשר מעניינים ומהנים עבור שניהם. כך, גם ההורה וגם הילד יוכלו להנות ביחד מזמן המשחק המשותף, להיות פעילים ולשתף פעולה האחד עם השני. מובן כי על מנת לאפשר הנאה מן המשחק, על ההורה להיות במצב רוח נינוח וכאשר הוא בעל פניות לצלול אל מרחב משחקי.
3. עזרו לילד להרחיב ולהעשיר את המשחק – רצוי שההורה ינסה להוסיף גיוון ורעיונות למשחק של הילד, אשר ירחיבו ויעשירו את המשחק ובכך יעודדו את פיתוח המשחק הדמיוני. למשל אם הילד משחק בנסיעה במכונית, ההורה יכול להוסיף דמות שרוצה להצטרף לנסיעה, מחסום שמפריע בנסיעה וכדומה. ההורה אמנם יכול להוסיף רעיונות, אבל עדיין נותן לילד להוביל את המשחק. אם ההורה מציע רעיון והילד לא מגיב אליו, מומלץ שלא להתעקש על הכיוון הזה, אלא להציע רעיון אחר.
4. הימנעו מפגיעה במרחב המשחקי של הילד – כאשר ההורה מצטרף למשחק של הילד, עליו לעשות זאת ברגישות, וכן להימנע מן התנהגויות אשר פוגעות במרחב המשחקי שלו. נסו שלא להשתלט על המשחק, לא להמשיך להתעקש על רעיון שהילד לא מתחבר אליו, לא להסיט לכיוון אחר, אלא לאפשר לילד להמשיך את מה שהתחיל. בנוסף, נסו שלא להרבות בהערות מילוליות או שאלות, אשר לעיתים פוגעות ברצף המשחק.
המרחב המשחקי הוא מקור להנאה וחיזוק הקשר בין ההורה לילד. עם זאת, ישנם מצבים בהם ההורה חש קושי לעודד את ילדו לשחק יחד איתו באופן הדדי, למשל כאשר מתקיים 'משחק מקביל' אשר בו הילד וההורה משחקים ואין קשר בין הדמויות שלהם או בין העלילות המשחקיות. בנוסף, ישנם מצבים בהם המשחק הסימבולי נראה מצומצם, לצד תחומים נוספים אשר נראים מעוכבים (כמו שפה). כאשר דאגות אלו עולים בקרב ההורה, ניתן לפנות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הטיפול בילדים.
על הכותבת – איריס פינק-קרוננברג
פסיכולוגית התפתחותית מומחית, מבצעת אבחונים פסיכולוגיים, טיפולים והדרכות הורים בגיל הרך בקליניקה בהוד השרון.
