חיים בסרט: מתי חלימה בהקיץ מתחילה לשבש את החיים?

פרופ' אלי זומר

נדידת מחשבות היא מעבר של הקשב מן המתרחש או מן המשימה אל מחשבות פנימיות שאינן קשורות אליהם, כגון זיכרון, דאגה או רשימת מטלות. חלימה בהקיץ מתארת בדרך כלל פעילות דמיונית ממוקדת יותר, כגון תרחיש, שיחה או סיפור שאינם מתרחשים כעת. 

כאשר התרחישים נעשים חיים, עלילתיים וסוחפים במיוחד, לעיתים עם דמויות ועולמות חוזרים, מדובר בחלימה בהקיץ משתקעת (Immersive Daydreaming). חלימה מסוג זה היא אינה בעיה כשלעצמה, כל עוד היא רצונית, גמישה ואינה גורמת למצוקה או לפגיעה. כתבה זו עוסקת בחלימה בהקיץ משבשת (Maladaptive Daydreaming), שבה ההשתקעות בדמיון נעשית ממושכת, קשה לשליטה וגובה מחיר בחיים הממשיים.

בכתבה, נבחן היכן עובר הגבול בין דמיון עשיר לבין דפוס משבש, אילו סימנים מצדיקים פנייה לעזרה, ומה אפשר לעשות כדי להשיב בהדרגה את יכולת הבחירה.

לא כל חלום בהקיץ הוא בעיה

חלימה בהקיץ היא פעילות אנושית טבעית, העשויה לתרום לתכנון, לחזרה מנטלית על מצבים, למשחק נפשי, ליצירת רעיונות ולנחמה. חלימה בהקיץ משתקעת (Immersive Daydreaming) מתאפיינת בהיסחפות עמוקה לתרחישים חיים, מפורטים ועלילתיים, לעיתים עם דמויות ועולמות חוזרים. היא יכולה להיות מהנה ומשמעותית ואינה בעיה כשלעצמה.

לעומתה, חלימה בהקיץ משבשת (Maladaptive Daydreaming) מתאפיינת בהשתקעות עמוקה וקושי ממשי בשליטה: החלימה נעשית ממושכת, משתלטת, לעיתים כפייתית, וגורמת למצוקה או לפגיעה בלימודים, בעבודה, בשינה, בקשרים או בטיפול העצמי. הגבול אינו נקבע לפי עושר הדמיון או עצם קיומן של עלילות מורכבות. השאלות הרלבנטיות הן האם נשמרת יכולת בחירה, האם אפשר לעצור, ומה המחיר הרגשי והתפקודי.

המונח “חלימה בהקיץ משבשת” עצמו הוצע בשנת 2002, בעקבות הקשבה לאנשים שתיארו כי הם חיים מעין חיים מקבילים: לצד חייהם הגלויים, התקיים עולם פנימי מפורט שסיפק מפלט מכאב, שעמום או בדידות, אך בהדרגה כרסם בתפקודם. 

מחקר ישראלי העלה כי חלימה בהקיץ משבשת עשויה להופיע אצל כ־2.5% מהאוכלוסייה היהודית בישראל. זהו אומדן ראשוני, המבוסס על סקר קהילתי ועל ראיונות קליניים במדגמים המורכבים מסטודנטים, ולכן יש להיזהר בהחלת מסקנותיו על אוכלוסיות אחרות בישראל או במדינות אחרות.

במצב זה, גירויים חיצוניים ופנימיים כגון מוזיקה, פרטיות, תכני מדיה מסוימים, הליכה הלוך ושוב, תנועות גוף או לחישת דיאלוגים עשויים להעמיק את ההשתקעות. גם כשהרגש הנלווה לדמויות ולעלילות עז מאוד, האדם יודע בדרך כלל שהתכנים מדומיינים ובוחן המציאות נשמר.

שלוש עדשות להבנת המלכודת

אפשר להבין את המלכודת באמצעות שלושה היבטים משלימים, המסייעים לשרטט את הגבול בין חלימה בהקיץ משתקעת לבין חלימה בהקיץ משבשת:

• השתקעות עמוקה: הקשב מתנתק זמנית מן הסביבה ונשאב למציאות מדומיינת.

• ויסות רגשי: הפנטזיה מפחיתה בושה, חרדה, ריקנות או שעמום ומספקת שייכות, אהבה, הצלחה או שליטה.

• הרגל כפייתי המתוחזק באמצעות תגמול: ההקלה והעונג המיידיים מחזקים את הרצון לחזור שוב ושוב.

שלושת התהליכים האלה יוצרים יחד מעגל המזין את עצמו: רגש מכאיב או טריגר מעוררים דחף להיכנס למציאות המדומיינת; הפנטזיה מספקת הקלה; לאחר ההשתקעות נותרות משימות שלא הושלמו, שינה שנדחתה ולעיתים בדידות, אשמה או בושה; המצוקה שנוצרת בעקבות זאת מעוררת מחדש את הדחף לברוח אל הדמיון, וחוזר חלילה.

חשוב לציין שזהו מנגנון נלמד רב עוצמה, ולכן קשה להשתחרר ממנו והתפתחותו אינה מעידה על עצלנות או חולשת אופי. אצל חלק מהאנשים טראומה יכולה להיות אחד הגורמים התורמים לתופעה, אך היא אינה תנאי הכרחי להתפתחותה. לכן, אין להסיק שאדם המתמודד עם חלימה בהקיץ משבשת חווה בהכרח טראומה בעברו.

איך לזהות שייתכן שנחוצה עזרה?

כדאי לשקול פנייה לעזרה מקצועית כאשר החלימה נעשית קשה לשליטה או גובה מחיר בחיי היום-יום. שאלו את עצמכם האם:

• החלימה תופסת זמן רב ברוב הימים.

• ניסיונות לקצר את החלימה נכשלים.

• קיימת העדפה ברורה לעולם הדמיון על פני מפגש, לימוד או משימה.

• קטיעה של החלימה מעוררת כעס או מצוקה.

• השינה, הבריאות, הלימודים, העבודה או היחסים עם אחרים נפגעים.

קיים שאלון מחקר (The 16-item Maladaptive Daydreaming Scale; MDS-16) שמהווה כלי דיווח עצמי המעריך את עוצמתם של מאפייני חלימה בהקיץ משבשת. הוא יכול לסייע בסינון ראשוני ובהערכת חומרת התסמינים, אך תוצאה גבוהה מצביעה על חשד בלבד לקיום התסמונת. השאלון אינו תחליף להערכה קלינית מעמיקה, במיוחד משום שהתופעה עדיין אינה מהווה אבחנה רשמית.

מחקרים מצאו קשרים בין חלימה בהקיץ משבשת לבין תסמינים ואבחנות של דיכאון, חרדה, דיסוציאציה, תסמינים טורדניים-כפייתיים וקשיי קשב. קשרים אלה אינם מאפשרים לקבוע קשר סיבתי. כלומר, האם תופעה אחת גורמת להתפתחות תופעה אחרת.

על אף החפיפה עם מצבים נפשיים אחרים, חלימה בהקיץ משבשת היא דפוס מובחן מבחינה תיאורית ומחקרית. היא אינה זהה לנדידת מחשבות, ל-ADHD או ל-OCD, ותופעות אלה יכולות להופיע לצדה. הערכה מדויקת בוחנת את תוכן הדמיון ומבנהו, את מידת השליטה והפגיעה בתפקוד, וכן את איכות השינה, מצב הרוח, קשב, כפייתיות, דיסוציאציה ואת הרקע האישי.

נכון למועד כתיבת דברים אלה, חלימה בהקיץ משבשת אינה אבחנה רשמית ב-DSM-5-TR או ב-ICD-11. חוקרים הציעו לכלול אותה כתסמונת נפרדת בין ההפרעות הדיסוציאטיביות, אך חוקרים אחרים מדגישים את מאפייניה ההתמכרותיים, כך המיקום האבחוני המדויק עדיין נתון לדיון.

גוף הידע על התופעה עדיין צעיר, ורבים מן המחקרים מבוססים על שאלוני דיווח עצמי ועל מדגמים מקוונים. נדרשים מחקרים נוספים, ובהם מחקרי אוכלוסייה קלינית, ראיונות קליניים ומחקרי טיפול, כמו גם הדמיה מוחית. גם בהיעדר תווית רשמית, המצוקה והפגיעה התפקודית שחווים אנשים עם חלימה בהקיץ משבשת ראויות להתייחסות מקצועית.

מתי ולמי לפנות?

כאשר אובדן הזמן משמעותי, התפקוד נפגע או שקשה לצמצם את הדפוס לבד, פנו לפסיכולוג או פסיכולוגית קלינית, לעובד או עובדת סוציאלית קלינית, לפסיכיאטר או פסיכיאטרית, או למטפל מוסמך אחר בעל היכרות עם דיסוציאציה או דפוסים כפייתיים והתמכרותיים. כדאי לומר במפורש: “אני נשאב/ת לפנטזיות ממושכות שקשה לי לשלוט בהן”. מטרת הטיפול היא להבין מה הדמיון מעניק, לצמצם את המחיר ולבנות חלופות בטוחות ומספקות בעולם הממשי.

אם יש מחשבות על פגיעה עצמית, קושי לשמור על בטיחות, הזנחה חמורה או כל מקרה של סכנה מיידית, יש לפנות מיד לעזרה דחופה.

להחזיר בהדרגה את יכולת הבחירה: מה יכול לעזור בהתמודדות עם חלימה בהקיץ משבשת?

אמנם הצעדים הבאים אינם תחליף לטיפול מקצועי, אך מחקר ראשוני וניסיון קליני מצביעים על כמה פעולות והרגלים שעשויים לסייע בצמצום היקף החלימה ובהשבת השליטה:

1. נהלו במשך שבוע יומן קצר: שעה, משך, טריגר, הרגש שקדם לחלימה והמחיר שבא אחריה. מטרת היומן היא לזהות דפוס, לא לשפוט את עצמכם. את היומן עצמו ניתן ואף מומלץ להביא לטיפול.

2. צרו השהיה של שתי דקות בין הדחף לבין הפעולה: הניחו רגליים על הרצפה, ציינו חמישה דברים שאתם רואים ונשמו באיטיות. לאחר מכן בחרו במודע אם להמשיך במשימה שביצעתם לפני שהתעורר הדחף, לצאת למרחב משותף או לקבוע זמן מוגבל לדמיון.

3. שנו טריגר אחד בכל פעם: אפשר להחליף פלייליסט ״טריגרי״ במוזיקה ניטרלית, לעבוד ליד אדם אחר, להשתמש בטיימר או לבחור הליכה שמכוונת את הקשב לסביבה. שינוי הדרגתי עדיף בדרך כלל על איסור גורף שמותיר חלל רגשי.

4. בנו חלופות מציאותיות לדמיון: שינה סדירה, פעילות גופנית, יצירה, קשר אנושי ומשימות קטנות הקשורות לערכים שלכם. אם הפנטזיה מספקת שייכות או תחושת מסוגלות, בחרו פעולה שהיא גרסה ממשית וצנועה של אותו צורך.

ניסוי אקראי מבוקר מצא שתוכנית מקוונת קצרה שכללה קשיבות (mindfulness) וניטור עצמי הפחיתה תסמינים ושיפרה תפקוד. זהו ממצא מעודד, אך בסיס הראיות הטיפוליות עדיין מוגבל, ואין תרופה ייעודית שהוכחה כיעילה לתופעה. טיפול עשוי לשלב כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, אימוני קשיבות, הפעלה התנהגותית ועבודה דינמית רגשית והתייחסותית. טיפול בטראומה מתאים כאשר קיימת אינדיקציה קלינית ברורה לטראומה.

מאחר שהחלימה עשויה להיות מנחמת ומתגמלת, שינוי של תחום זה או ויתור על החלימה מעוררים לעיתים אמביוולנטיות. טיפול טוב יברר עם האדם מה הוא מרוויח מן החלימה ומה היא גובה ממנו, ינסח מטרות אישיות ויתקדם בהדרגה. כמו כן, בניית המוטיבציה הינה חשובה במיוחד לפני שמתבצע ניסיון לצמצום חד.

לקריאה נוספת: למי שמבקש להבין את החוויה מבפנים

כתבה קצרה זו יכולה להציע מפה ראשונית בלבד. בספרי “שבויים בדמיון: כשחלימה בהקיץ משתלטת על החיים” אני מרחיב את המבט אל הסיפורים, המנגנונים והמשמעויות שמאחורי העולם המדומיין, ומשלב מחקר, ניסיון קליני והשתקפויות מן התרבות.

הספר נועד לקוראים המתמודדים עם התופעה, לבני משפחותיהם ולאנשי טיפול המבקשים להבין כיצד החלימה פוגעת, מדוע היא מושכת ומנחמת כל כך, ואיך אפשר לדבר עליה בלי שיפוט. הבנה זו עשויה לסייע בהשבת קשר, משמעות ובחירה לחיים הממשיים. הספר אינו תחליף להערכה או לטיפול מקצועי.

סיכום

נדידת מחשבות, חלימה בהקיץ וחלימה בהקיץ משתקעת הן צורות שונות של פעילות מנטאלית אנושית. בהקשר זה, גם דמיון שהוא עשיר וסוחף אינו נחשב לתופעה בעייתית כשלעצמו. הבעיה מתחילה רק כשהחלימה בהקיץ נעשית קשה לשליטה, גורמת למצוקה, פוגעת בתפקוד ומצמצמת את חופש הבחירה. אם אתם או אדם קרוב מזהים דפוס כזה, הערכה וטיפול מקצועיים עשויים לסייע.

על הכותב - פרופ׳ אלי זומר

פסיכולוג קליני ומדריך מוסמך, פרופסור אמריטוס בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה וחוקר טראומה ודיסוציאציה. בשנת 2002 טבע את המונח maladaptive daydreaming והוביל מחקר, פיתוח כלי מדידה וחשיבה קלינית בתחום. בעבר כיהן כנשיא החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה וכנשיא החברה האירופית לטראומה ודיסוציאציה. ספרו “שבויים בדמיון: כשחלימה בהקיץ משתלטת על החיים” ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2026.

מקורות

זומר, א. (2026). שבויים בדמיון: כשחלימה בהקיץ משתלטת על החיים. הוצאת פרדס

Somer, E. (2002). Maladaptive daydreaming: A qualitative inquiry. Journal of Contemporary Psychotherapy, 32, 197–212

Bigelsen, J., Lehrfeld, J. M., Jopp, D. S., & Somer, E. (2016). Maladaptive daydreaming: Evidence for an under-researched mental health disorder. Consciousness and Cognition, 42, 254–266

Somer, E., Lehrfeld, J., Bigelsen, J., & Jopp, D. S. (2016). Development and validation of the Maladaptive Daydreaming Scale (MDS). Consciousness and Cognition, 39, 77–91

Somer, E., Soffer-Dudek, N., Ross, C. A., & Halpern, N. (2017). Maladaptive daydreaming: Proposed diagnostic criteria and their assessment with a structured clinical interview. Psychology of Consciousness: Theory, Research, and Practice, 4(2), 176–189

Marcusson-Clavertz, D., West, M., Kjell, O. N. E., & Somer, E. (2019). A daily diary study on maladaptive daydreaming, mind wandering, and sleep disturbances: Examining within-person and between-person relations. PLoS ONE, 14(11), e0225529

West, M. J., & Somer, E. (2020). Empathy, emotion regulation, and creativity in immersive and maladaptive daydreaming. Imagination, Cognition and Personality, 39(4), 358–373

Soffer-Dudek, N., & Theodor-Katz, N. (2022). Maladaptive daydreaming: Epidemiological data on a newly identified syndrome. Frontiers in Psychiatry, 13, 871041

Herscu, O., Somer, E., Federman, A., & Soffer-Dudek, N. (2023). Mindfulness meditation and self-monitoring reduced maladaptive daydreaming symptoms: A randomized controlled trial of a brief self-guided web-based program. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 91(5), 285–300

Mansuklal, S. A., Pascoal, P. M., Somer, E., Costa, I. B., & Andersson, G. (2025). What is known about maladaptive daydreaming? A scoping review. Clinical Psychology & Psychotherapy, 32(4), e70104

Soffer-Dudek, N., Somer, E., Spiegel, D., Chefetz, R., O’Neil, J., Dorahy, M. J., Cardeña, E., Mamah, D., Schimmenti, E., Musetti, A., Boon, S., Van Dijke, A., Ross, C., Nijenhuis, E., Krause-Utz, A., Dell, P., Gold, S.N., Pietkiewicz, I., Silberg, J., … Middleton, W. (2025). Maladaptive daydreaming should be included as a dissociative disorder in psychiatric manuals: Position paper. The British Journal of Psychiatry, 226(4), 238–242

Somer, E., Herscu, O., Samara, M., & Abu-Rayya, H. M. (2025). Maladaptive daydreaming and psychopathology: A meta-analysis. International Journal of Psychology, 60(2), e70027

Theodor-Katz, N., & Soffer-Dudek, N. (2025). Where is my mind? The Daydreaming Characteristics Questionnaire, a new tool to differentiate absorptive daydreaming from mind-wandering. Journal of Attention Disorders, 29(7), 515–528