מה עושים כשטיפול מרגיש תקוע ואיך יודעים שהגיע הזמן לסיים?

צוות בטיפולנט

תחושות של תקיעות או אי שביעות רצון מהתהליך הטיפולי או מהמטפל עצמו עשויות לעלות בשלבים שונים של טיפול נפשי. לעיתים, תחושות אלו מתכתבות עם המטרות הטיפוליות או עם התכנים המרכזיים המעסיקים את המטופל, ושיח פתוח עליהן עם המטפל עשוי לתרום לתהליך הטיפולי ולהביא להתקדמות. לעומת זאת, כאשר תחושות אלו לא מרפות לאורך זמן ואינן מקבלות מענה מתאים מצד המטפל, הן עלולות להפריע לתהליך הטיפולי, וייתכן כי הן מצביעות על כך שהגיע הזמן לשקול לסיים את הטיפול. אז איך נדע להבחין האם הטיפול רק מרגיש לנו תקוע או שבאמת הגיע הזמן לסיים?

מתי כדאי לתת לטיפול צ'אנס לפני שחותכים?

לפני שמדברים על הרגע בו טיפול כבר לא עוזר לנו וכדאי לשקול לסיים אותו, שווה לנסות להבין מתי הטיפול כן עוזר לנו, גם אם זה לא מרגיש כך. כלומר, מתי שווה להתאזר בסבלנות לפני שמוותרים מהר מדי. כמה נקודות למחשבה:

• לעיתים עצם הפנייה לטיפול יכולה להביא לתחושת הקלה, כך שכבר אחרי הפגישה הראשונה עם איש מקצוע, נחוש תקווה ושיפור ראשוני. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים תחילת הטיפול עשויה להיות מלווה בחששות, ספקות ותחושת ייאוש, שאינם מעידים בהכרח על המשך הדרך. התחושות הקשות עשויות לבטא ניסיון שלנו להגן על עצמנו מפני מפגש עם רגשות קשים שיעלו במסגרת הטיפול או לחסום את ההתקדמות הטיפולית מתוך התנגדות לא מודעת לשינוי.

• לעיתים קרובות חלק נורמלי ותקין מן התהליך הטיפולי כולל הופעה של תחושות תקיעות או אכזבה אשר מעידות דווקא שהטיפול עובד! הרי בקשר ובתהליך הטיפולי אנו משחזרים במידה מסוימת קשיים שונים שיש לנו בחיים בכלל ובמערכות יחסים בפרט. כך, לעיתים תחושת תסכול מן המטפל או ספקנות ביחס ליכולת של הטיפול לעזור, עשויות לייצג דפוס התנהגות שלנו שמופיע גם בקשרים והקשרים אחרים בחיינו. במצבים כאלו התחושות הקשות עשויות לעמוד בשירות העבודה הטיפולית ומומלץ לדבר עליהן עם המטפל.

• עוד נקודה שחשוב לזכור היא כי התשובה לשאלה האם הטיפול עוזר לנו וכמה זמן לוקח לראות שיפור, תלויה גם בסיבה שהביאה אותנו לטיפול מלכתחילה. לרוב, תלונה ממוקדת שמקורה ברור (למשל הכחדה של פוביה מכלבים) מאפשרת תהליך טיפולי מהיר יותר, בעוד פנייה לטיפול בעקבות קונפליקטים עמוקים (כמו עבודה על ערך עצמי נמוך) תצריך תהליך טיפולי ארוך יותר, הדורש סבלנות ועבודה הדרגתית של המטפל והמטופל.

• כיצד לבחור מטפל שמתאים לכם?

  
• צפו עכשיו: אתיקה של מטפלים

  
• מהי גישת הטיפול המתאימה לי?

  

מתי, איך ובאילו נסיבות כדאי להפסיק טיפול?

בראש ובראשונה כדאי להגיד כי אין אורך זמן אחד נכון לטיפול ולעיתים קשה לזהות במדויק מתי הגיע הרגע לסיים. לצד זאת, ניתן להצביע על שני מצבים עיקריים בהם נבחר לסיים את הטיפול שלא משיקולים לוגיסטיים או כלכליים: (1) מיצוי של התהליך הטיפולי ו-(2) הטיפול "לא עובד".

1. מיצוי התהליך הטיפולי

במרבית הטיפולים, מגיע הרגע בו ניתן להרגיש כי הטיפול כבר אינו נחוץ או שההתקדמות אל עבר המטרות הטיפוליות הגיעה לנקודת המקסימום האפשרית כרגע. במצבים אלו, לרוב יהיה זה המטופל אשר יבחר לסיים את הטיפול, אך לעיתים יהיה זה מתפקידו של המטפל לזהות כי הטיפולי הגיע למיצוי. זאת, במיוחד אם הוא חש שהוא אינו איש המקצוע המתאים ביותר לטיפול במקרה וכי שיטת טיפול אחרת תתאים יותר למטופל שעומד לפניו.

סימן טוב שהטיפולי הגיע למיצוי, הוא אם המטופל מרגיש שהשיג חלק ניכר מן השינוי שקיווה לו כאשר פנה לטיפול. למשל, אם מטופל הגיע עם רצון לעבוד על כעס והתקפי זעם, נקודה בה הוא מזהה כי פיתח אסטרטגיות התמודדות מיטיבות יותר, תהיה נקודה טובה לסיים. גם אם מדי פעם כעס ממשיך לאתגר אותו, וגם אם ישנם עוד נושאים רבים עליהם אפשר היה להמשיך ולדבר עם המטפל.

בסיום הנובע ממיצוי, לעיתים הטיפול מסתיים בתחושה חיובית, כאשר ישנה תחושה של סיפוק והשלמה, אך לעיתים המחשבה על סיום ופרידה היא לא פשוטה. עצם העובדה שאנחנו מתלבטים וחוששים מהסיום, לא בהכרח מסמנת שהטיפול לא הגיע למיצוי. סיומים ופרידות הם התמודדות הקשה לרובנו, ודיון פתוח על הלבטים עם המטפל, עשוי לעזור לנו לעבד את תחושות האובדן שהסיום מעלה, ולייצר "סגירת מעגל" מוצלחת.

2. הטיפול לא עובד

במקרים מסוימים, קשה להבחין האם וכיצד הטיפול מסייע. המטופל עלול להרגיש שהגיע למבוי סתום, שחלה האטה בשיפור במצבו, או כי הוא לא מרוצה מהמטפל או משיטת הטיפול. במצבים אלו, קודם כל כדאי לשתף את המטפל בתחושות שלנו וחשוב לזכור כי התחושות הללו תמיד לגיטימיות. מטפל טוב ומקצועי יתייחס לכך בכובד ראש וברגישות, כך שתתאפשר התבוננות ובחינה משותפת של העניין.

אם המטפל מגיב בהתעניינות, מפגין רצון להבין טוב יותר את תחושותיכם ומציע לקחת עוד זמן כדי לבחון את הדברים יחד, כדאי לשקול להישאר בטיפול ולא לוותר מהר מדי. לצד זאת, המטפל אינו אמור ללחוץ עלינו להישאר בטיפול או להפגין כעס וטינה בתגובה למחשבות שלנו על סיום. לכן, אם המטפל מסרב לדון בתהליך או בקשר הטיפולי, או מגיב להבעת ביקורת או ספקות מצד המטופל בצורה מבטלת, כנראה שיהיה נכון עבור המטופל לסיים את הטיפול.

זכרו, שיח פתוח עם המטפל יכול להביא לפריצת דרך בטיפול, אך הוא גם ללא ספק יכול להוביל להחלטה כי לאור ההתקדמות שנעשתה עד כה, סיום הטיפול יהיה ההחלטה הנכונה ביותר עבור המטופל.

נורות אזהרה

גם מטפלים טובים אף פעם אינם מושלמים, וגם טיפול המועיל לנו לא יסב לנו רק תחושות נעימות, אבל כמו בכל מקצוע אחר, ישנם מטפלים שאינם מוכשרים או טובים בעבודתם. בנוסף לכך, כיום ישנם מגוון של תחומי טיפול בהם אין כל פיקוח או אכיפה בנוגע לשאלה מי מוסמך לטפל. אם אתם מזהים את נורות האזהרה הבאות, כדאי לשקול ברצינות את סיום הטיפול:

• מטפל שאינו מוסמך בתחום טיפול המוכר על ידי המדינה
• מטפל המפגין שיפוטיות או ביקורתיות לגבי בחירותיכם או אורח חייכם
• מטפל הנראה משועמם או שדעתו מוסחת בזמן פגישות
• מטפל המתייחס אליכם כנחותים מבחינה אינטלקטואלית או רגשית
• מטפל המדבר באופן מופרז על עצמו

מקורות

Knox, S., Adrians, N., Everson, E., Hess, S., Hill, C., & Crook-Lyon, R. (2011). Clients' perspectives on therapy termination. Psychotherapy Research, 21(2), 154-167

Vasquez, M. J., Bingham, R. P., & Barnett, J. E. (2008). Psychotherapy termination: Clinical and ethical responsibilities. Journal of Clinical Psychology, 64(5), 653-665

https://www.mako.co.il/health-wellness/mental-health/Article-61ea71f193d5771026.htm

https://www.psychologytoday.com/us/basics/therapy/ending-therapy

https://www.psychologytoday.com/us/basics/therapy/boundaries-and-red-flags-in-therapy#what-are-warning-signs-of-a-bad-therapist-