הלילות לא נותנים מנוחה? למה זה קורה ואיך להתמודד עם סיוטים

צוות בטיפולנט

כולנו סובלים מדי פעם מסיוטים, חלומות רעים אשר גורמים לנו לקום שטופי זיעה ומבוהלים. מה קורה כאשר זה קורה תכופות? מה ההבדל בין סיוטים "רגילים" לבין כאלו המופיעים לאחר חשיפה לאירוע טראומטי? כיצד סיוטים עלולים להשפיע על התפקוד היום יומי ומה ניתן לעשות בנידון?

כיום, ידוע כי שינה איכותית, רציפה וארוכה הינה קריטית עבור איכות חיים טובה ובריאות נפשית. כמו כן, חלימה היא אחת התופעות המעניינות ותפקידיה הפסיכולוגיים עוררו את סקרנותם של אנשי מקצוע מזה שנים רבות, ואף כבר מיוסף התנ"כי. כיוון שידוע כי חלימה מאפשרת עיבוד רגשי וקוגניטיבי של מידע ואף מציעה הצצה לחלקים לא מודעים של הנפש, כיצד יש להתייחס לחלומות בעלי תוכן שלילי ולסיוטים? בכתבה זו נבין מה עלול לגרום לסיוטים, האם זה קורה לכולם, מתי זה "עובר את הגבול" ויש לפנות לסיוע או טיפול מקצועי?

חלומות רעים: למה זה קורה לי?

חלומות שליליים וסיוטי לילה הינם תופעה טבעית אשר עשויה לסייע בעיבוד של חוויות טראומטיות ותכנים שליליים המעסיקים אותנו. כ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחת על סיוטים מדי פעם, ולאחר התמודדות עם אירועים קשים, פעמים רבות תדירות הסיוטים גוברת אך אנשים רבים מתארים כי גם כאשר חולמים על האירוע, בחלום הם מצליחים למנוע אותו או להציל אנשים אחרים. לעיתים, סיוטים מאפשרים התבוננות או התמודדות עם תכנים נפשיים לא נגישים, אשר צפים ועולים.

על פי ספר האבחנות הנפשיות, ה-DSM, סיוטים לרוב נגרמים כתוצאה מלחץ נפשי, דיכאון, חרדה, אירוע טראומטי, הפרעות שינה, מניעת שינה או שימוש בתרופות או חומרים פסיכו-אקטיביים אחרים. כאשר מדובר בהפרעה משמעותית, הסיוטים הם תכופים וגורמים למצוקה משמעותית או פוגעים בתפקוד היום יומי בתחומי חיים משמעותיים, כמו התחום החברתי או התעסוקתי. קיימים 2 סוגים מרכזיים של הפרעות הקשורות בסיוטים:

(1) הפרעת סיוטי לילה המאופיינת בסיוטים חוזרים מהם מתעורר החולם כאשר הוא זוכר היטב את פרטי החלום המאיים ומצליח להתמצא בסביבתו תוך זמן קצר. ההתעוררות מתרחשת בדרך כלל במחצית השנייה של מהלך השינה, במהלך שנת ה-REM (שנת חלום, המאופיינת בתנועות עיניים מהירות).

(2) הפרעת חלומות בעתה המאופיינת בהתעוררות חוזרת באמצע השינה בצעקה, לרוב בשליש הראשון של הלילה, כאשר החולם אינו זוכר את תוכן החלום אך חווה תסמינים גופניים של בהלה כנשימה מהירה והזעה. לאחר ביעותי לילה, החולם מפגין בלבול וקושי לתקשר, ולעיתים אף לא יתעורר או יפתח הפרעת הליכה מתוך שינה. בבוקר, החולם לא יזכור דבר מהאפיזודה הלילית.

• צפו עכשיו: התמודדות עם
  הפרעות שינה

  
• סובלים מהפרעות בשינה? 8
  טיפים שיסייעו לכם להירדם

  
• שמש נצחית בחלום צלול – על
  חלימה מודעת וחלומות צלולים

  

פירוש חלומות: מה הסיוט שלי אומר?

במרבית המקרים, תוכן הסיוטים נוגע למצבי סכנה לקיומו, בטחונו או ערכו העצמי של האדם החולם. בדומה לפירוש חלומות "נייטרלים", כך גם בסיוטים – יש הרואים בתכנים העולים בהם כאוניברסליים כך שניתן לנסות ולפרש אותם על פי התמות השונות המאפיינות אותם. פעמים רבות, סיוטים נוגעים לאלימות ואגרסיביות פיזית, לקונפליקטים בין אישיים ולתחושות חוסר אונים וחוסר שליטה.

כמו כן, אנשים רבים מדווחים על סיוטים העוסקים באסונות בקנה מידה גדול, כמו אסונות טבע או מלחמה. רגשות אשר נוטים לאפיין סיוטים הם פחד, אשמה, גועל ועצב. לעיתים, הידיעה כי מאפייני ותכני הסיוטים הם אוניברסליים, עשויה לנרמל ולהקל על אלו הסובלים מסיוטים חוזרים ואף להפחית את עוצמתם או תדירותם.

סיוטים אחרי חשיפה לאירוע טראומטי

פעמים רבות, סיוטים מופיעים או מחמירים במקביל להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). אחד הסימפטומים הפוסט-טראומטיים אשר עלולים להופיע לאחר חשיפה לאירוע טראומטי נוגע ל"חוויה מחדש" של האירוע, או "פלאשבקים". סימפטום זה עלול לבוא לידי ביטוי גם במהלך הלילה, כסיוטים חוזרים ונשנים, בהם האירוע הטראומטי נחווה שוב ושוב, באופן חי ומוחשי.

בניגוד לסיוטי לילה "רגילים", אלו הסובלים מפוסט-טראומה נוטים לדווח על סיוטים יותר עוצמתיים, מפורטים ותדירים. כ-50% מהסובלים מפוסט-טראומה מדווחים על סיוטים, חלקם כוללים פלאשבקים מהאירוע עצמו ואף מהווים שחזור מדויק של האירוע הטראומתי, ואילו אחרים מדווחים על סיוטים וחלומות מפחידים, אשר אינם בהכרח נוגעים לתוכן הטראומתי באופן ישיר.

חוויה מחדש של האירוע הטראומטי במהלך הלילה, כסיוטים חוזרים, נמצא כמקושר להפרעת דחק פוסט-טראומטית קשה יותר, ולכן ישנה חשיבות מכרעת לפנות לטיפול מקצועי בקרב אנשי מקצוע המומחים לכך. על מנת להתמודד עם סימפטום זה, יש לפנות לטיפול מקיף בכלל הסימפטומים הפוסט-טראומטיים.

יחד עם זאת, על מנת להתמודד עם סיוטי לילה, פעמים רבות מטפלים ישתמשו בטכניקות של "תרפיית דמיון חזרתי" (Imagery Rehearsal Therapy; IRT), בהם מתאמנים על סיום אחר לסיוט, ניטרלי, רגוע או שטותי. כמו כן, שימוש בטכניקות ויזואליזציה, אשר מסייעות להתבונן בסיוט כמו על סרט או הצגה, מבחוץ, בשחור-לבן או בהילוך איטי, עשויות לסייע להתמודדות עם סיוטי לילה חוזרים לאחר אירוע טראומתי.

שינה רציפה וטובה – איך עושים את זה?

טכניקות שונות פותחו בכדי לסייע בהתמודדות עם הפרעת סיוטי לילה, הנעות בין עזרה עצמית (למשל, האזנה למדיטציה או טכניקות רגיעה ונשימה לפני השינה), הגברת "הגיינת השינה" ועד טיפול פסיכולוגי. כאשר הסיוטים מתרחשים ללא לחץ נפשי, מצוקה או הפרעות נפשיות אחרות, יש להתייעץ עם רופא שכן קיימים מספר מצבים רפואיים, כמו למשל דום נשימה בשינה, אשר עלולים להוביל לסיוטי לילה.

הפרעת סיוטי לילה פוגעת באיכות השינה וגורמות למצוקה משמעותית. בחלק מן המקרים הסיוטים נעלמים באופן ספונטני עם הירידה בלחץ והמצוקה הנפשית. במקרים אחרים, ניתן להיעזר בתרופות פסיכיאטריות הניתנות במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי. הטיפול התרופתי נעשה באמצעות תרופות הרגעה מסוימות ואילו הטיפול הפסיכולוגי מכוון להפחתת חווית המתח והלחץ באופן כללי, ולהגברת המודעות לתכני החלום באופן אשר עשוי להקטין את הצורך הלא מודע בעיסוק בתכני החלום. לדוגמא, אדם אשר נמצא בתקופת משבר ומצליח לעבד את החוויה בטיפול עשוי שלא "להזדקק" עוד לעיבוד התכנים המאיימים בחלומותיו.

מקורות

Chirita, V., & Untu, I. (2016). Kaplan and Sadock's synopsis of psychiatry: Behavioural Sciences/Clinical Psychiatry. Bulletin of Integrative Psychiatry, 22(1), 119-123

Blagrove, M., & Fisher, S. (2009). Trait–state interactions in the etiology of nightmares. Dreaming, 19(2), 65

https://www.psychologytoday.com/intl/blog/dream-factory/201603/nightmares-after-trauma

https://www.psychologytoday.com/intl/basics/sleep/understanding-treating-nightmares