ספר? זה לא כל הסיפור. על הקריאה, ולא רק בשבוע הספר

צוות בטיפולנט

פעם, לפני שנים רבות בארץ רחוקה, הטלוויזיה והמחשב היו רק שמועה רחוקה ומרגשת. ומאחר ורעיון האינטרנט לא עלה אפילו על דעתו של הילד הפרוע ביותר, ילדים נאלצו, מדי פעם, פשוט לקרא. היום, כשכמעט לכל ספר יש עיבוד טלוויזיוני ובשעת צפייה אפשר לזפזפ בין עשרות ערוצים, קשה לתפוס כיצד שרד מוסד כמו שבוע הספר. ובכל זאת, מסתבר שלא סתם אנחנו חוגגים את שבוע הספר ולא את שבוע הטלוויזיה.

"תעזוב כבר את המחשב ותקרא משהו": תרומתה הקוגניטיבית והפסיכולוגית של הקריאה

מרבית ההורים שמחים לראות את ילדיהם קוראים, ובצדק: מחקרים רבים תומכים בעובדה שקריאה מעשירה את אוצר המילים ותורמת להתפתחות האוריינית. כמו כן, נמצא כי הקראה לילדים בגיל הרך וכמות הקריאה של הילד מחוץ למסגרת בית הספר קשורים בעלייה בהישגים הלימודיים.

על אף שהקראה בגילאי הילדות תורמת להתפתחות מילולית וקוגניטיבית, הקראה פאסיבית לילד אינה מספיקה. ההקראה הופכת למשמעותית רק כאשר היא מלווה באינטראקציה אקטיבית עם הילד הכוללת שאילת שאלות וניהול שיחה על ההתרחשות. בהקשר זה, נמצא כי גם הקראה לילדים אשר כבר שולטים בקריאה היא בעלת ערך ומפתחת את יכולות הקריאה ואת המוטיבציה של הילד להמשיך ולקרא באופן עצמאי.

מעבר לתרומתה הקוגניטיבית של הקריאה, ספרים רבים הם בעלי ערך פסיכולוגי המתעצם בעת הקריאה המשותפת עם ההורה. בין אם מדובר באגדות ילדים ובין אם מדובר בספרות מודרנית, ספרי ילדים רבים עוסקים באופן ישיר או עקיף בסוגיות ונושאים רגשיים המעסיקים את מרבית הילדים. ספרים אלו עשויים לעסוק בשלבים התפתחותיים ומעברים איתם מתמודדים ילדים (גמילה מחיתול, פרידה מהמוצץ, מעבר דירה), ברגשות ופחדים המאפיינים ילדים רבים (כעס על ההורה, קנאה באח חדש) ואף בנושאים מורכבים כמוות של הורה, גירושין וכד'.

המפגש עם נושאים אלו דרך ספרים מאפשר לילד להיחשף למגוון מצבי חיים ורגשות באופן עקיף ולא מאיים מדי: הילד הוא שבוחר, באופן לא מודע, עם מי מהדמויות להזדהות, לאיזה ספר להתחבר ואילו חלקים מן הסיפור לזכור לאחר הקריאה. כך, באפשרותו של הילד לבחור ולווסת את המידע הרגשי אותו הוא מעבד, כאשר המבוגר המקריא מלווה ומכוון אותו בתהליך זה, בהתאם לצרכיו.

"הילד קורא אבל רק קומיקס"- צרות של עשירים?

בעוד שהורים רבים מתלוננים על כך שהילד לא ממש מכיר בהיותו חלק מ'עם הספר', הורים אחרים מתלוננים על כך שהילד דווקא קורא- אבל רק קומיקס או ספרות 'קלילה' ולא ממש איכותית. למרות ערכם הספרותי/חינוכי המוטל בספק של רבים מרבי המכר לילדים ונוער, חשוב להדגיש כי גם קריאה של חומר באיכות נמוכה יחסית היא בעלת ערך. פעמים רבות מהווה הקריאה הקלילה נקודת פתיחה לקריאה מעמיקה יותר, ומיומנויות שליטה בקריאה נרכשות באופן תקין גם באמצעות קריאה של קומיקס, עיתונים וספרות שאינה 'ספרות יפה'.

על אף שמומלץ לחשוף ילדים למגוון סוגי ספרים וסגנונות כתיבה, אפשרותו של הילד לבחור בעצמו את הספרים שיקרא (או ישמע) היא משמעותית ביותר.

כבר בגילאי הילדות המוקדמים פעוטות מפגינים באופן ברור את העדפתם או רתיעתם מספרים מסוימים. העדפות אלו נקבעות ומשתנות בהתאם לצרכיו הפסיכולוגיים של הילד ולהתרחשויות בחייו. כך, למשל, ילד שסיפור על קנאה בין אחים נחווה כמאיים מדי עבורו בגיל מסוים, עשוי 'להתאהב' באותו הסיפור מספר חודשים לאחר מכן, כאשר יהיה בשל דיו להתמודד עם הנושא.

הצרכים הפסיכולוגיים אותם ממלאים ספרי ילדים הם שעומדים, פעמים רבות, בבסיס הפיכתם של ספרים מסוימים לרבי מכר. דוגמא בולטת ועכשווית היא סדרת ספרי 'הארי פוטר' אשר הפכו את המחברת, רולינג, לסופרת העשירה ביותר בעולם.

הארי היתום, הנלחם בנציג הרשע עלי אדמות (הלורד וולדמורט, למי שאינו בקיא) עורר את סקרנותם של חוקרים מתחום פסיכולוגיה אשר תהו על קסם הצלחתו. הארי, מסתבר, אינו נושא איתו רק שרביט קסמים אלא גם מטען מרשים של נושאים אשר מעסיקים- במודע או שלא במודע- רבים מהילדים ובני הנוער: השתייכות והשתלבות בקבוצה חברתית? כמעט מתחילת הסדרה זהותו של הארי מתעצבת על פי השתייכותו ל'בית גריפינדור'- קבוצת המכשפים אליה הוא נבחר. התמודדות עם אבל ופחד מאובדן ההורים? יתמותו של הארי וגעגועיו להורים עוברים כחוט השני לאורך הסדרה כולה. היכולת להבחין בין טוב לרע? הארי וחבריו עוסקים בסוגיה זו לאורך הסדרה, כאשר יכולתם הולכת ונעשית מורכבת ומדויקת עם התבגרותם.

הקסם היחיד בו נכשל הארי הוא העלאת המוטיבציה לקריאה בקרב ילדים ונוער: למרות שהורים רבים נדהמו לראות את ילדם מתנתק מהאינטרנט לטובת ספרי הארי פוטר, במרבית המקרים אפקט זה לא נשמר ולא השפיע על הרגלי הקריאה מעבר לסדרה. לשם כך נדרשים, כנראה, כשפים יומיומייים הרבה יותר כהקראה מגיל צעיר, מתן דוגמא אישית על ידי ההורים ועידוד לקריאה.

ביבליוגרפיה