איך מדברים על פוליטיקה כשלא מסכימים? על הבדלים פוליטיים בקשר זוגי

טל מרום

כאשר אנו בוחרות ובוחרים בני זוג, אנו מצד אחד בשאיפה למצוא נקודות דמיון וממשקים מרובים, ומצד שני נהנים מהגיוון והעניין שהשוני מביא עימו. הרי משעמם לחיות עם מישהו שהוא בדיוק כמוני ולפעמים ניתן לקבל מן האחר משהו שחסר לנו בעצמנו. אבל מה קורה כאשר השוני מתבטא דווקא סביב דעה פוליטית במדינה כמו ישראל?

האם הכרחי להיות בהסכמה על דעות פוליטיות עם הקרובים אלינו ביותר?

דעות פוליטיות, במדינה כמו שלנו, הינן חלק בלתי נפרד מהעולם הערכי שלנו. בדרך כלל, אנו מפתחים עמדה פוליטית בהתאם לבית בו גדלנו, כמו גם את היחסים שלנו עם עולם הדת, דרכי החינוך וצירים מרכזיים נוספים המגדירים את זהותנו. לא פעם, אנו גם אוחזים בדעה שאנו הצד הצודק, היודע והמבין, כיוון שגדלנו בסביבה אשר חשבה כמונו וטיפחה קווים אלה בתפיסת עולמנו.

זוגיות עם אדם בעל דעות פוליטיות שונות משלנו יכולה לאתגר, אך היא אינה בלתי אפשרית. בפועל, אין צורך להסכים עם הצד השני על כל עמדה ועמדה או לבחור באותן מפלגות בקלפי. זוגיות אינה מושתתת על זהות בחשיבה או באמונה.

עם זאת, מתוך הפנטזיה הטבעית להיות דומים בהכל, אנו עלולים להרגיש לחץ (פנימי או חיצוני) לשנות את הדעה שלנו, או לחלופין לצפות שהצד השני ישנה את דעתו. לכן, מה שבהחלט נדרש בקשר הוא שיח מכבד ופתוח, המאפשר לכל צד להמשיך ולדבוק בעקרונותיו מבלי לחוש שעליו להתנצל או להסתיר את העדפותיו מן הצד השני.

מתי אי הסכמה הופכת לבעיה?

אנו חיים כעת בתקופה המזמנת הקצנה בדעות ובמעשים הפוליטיים שלנו, ולכן ככל שהפער גדול יותר בין הצדדים, כך קשה יותר להימנע מחיכוכים. הנושא הופך לבעייתי בעיקר בשלב בו הוא משפיע בפועל על חיי המשפחה או תפקוד בני הזוג. כלומר, כאשר הדיון על השתתפות בהפגנות, התנדבות לפעילות פוליטית, תרומת כספים לגופים שונים או רצון לשנות מקום מגורים מסיבות אידאולוגיות, מביא לקרעים.

בדוגמאות אלה, הוויכוח אינו רק ברמה האידאולוגית, אלא ישנה החלטה מעשית אשר מצריכה חשיבה משותפת והגעה להסכמה (או במילה אחרת פשרה) של שני הצדדים לגבי האופן בו ינותבו משאבי המשפחה. כאן יש לעצור ולחשוב – מהי מידת הגמישות המתאפשרת? כמה מרחב נדרש לכל אחד כדי להיות נאמן לעצמו ולדעותיו? היכן אולי בכל זאת ניתן לוותר מבלי להרגיש שאני מבטל את עצמי?

היכולת להמשיך לאהוב ולתמוך גם אם דעותינו שונות, היא יכולת חשובה מאוד, אשר בני הזוג משתמשים בה גם לא סביב סוגיות פוליטיות. אשתמש בדוגמה מתחום אחר, על מנת להבהיר. חשבו למשל על בני זוג המקימים משפחה, בידיעה שאחד הצדדים הוא צמחוני והשני לא. כל עוד כל אחד מכבד את השני, אינו כופה את דעותיו, מאפשר בבית ומחוצה לו לשמור על דרכו – תהיה הרמוניה. לעיתים ילכו לאכול במסעדה צמחונית, ולפעמים במסעדה בשרית המגישה גם מנות צמחוניות, בבית הם יבשלו גם וגם.

מתי ההרמוניה מופרת? כאשר למשל ידרוש הצד הצמחוני שלא יכנס בשר לבית, או לחלופין כאשר הצד השני יכריז שאינו מוכן ללכת למסעדה צמחונית. כלומר, כאשר אחד מן השניים יקצין את עמדתו ולא יגלה כבוד ורגישות לאחר. הוא הדין בדעות פוליטיות. כל עוד אף אחד מהצדדים לא יקצין את דעותיו או את מעשיו עד לרמה המבטלת צורך של האחר – סביר שהחיים ימשיכו לזרום בנועם, הרי מלכתחילה היה ברור שיש הבדל, ושבוחרים להתמודד איתו. אם לפתע עולים קשיים מאתגרים מדי, הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא לנסות לשבת ולדבר עליהם.

• פסיכולוגיה של מחאה: על מוטיבציה ומאבקים חברתיים

  
• מי שרב, מאוהב: כיצד מריבה בזוגיות דווקא יכולה לקרב?

  
• יש למי לפנות: עזרה נפשית ראשונית ומיידית

  

איך מנהלים שיחה מכבדת על פוליטיקה כשלא מסכימים?

• נסו להסביר את עמדתכם מבלי לנסות לשכנע את הצד השני כי אתם צודקים – דברו על תפיסת עולמכם האישית וכיצד תרצו לפעול על פיה, מבלי לצפות שהצד השני יאשר את דעותיכן\ם.

• נסו להבין את עמדת הצד השני מבלי לנסות לכוון אותו להסכמה עמכם – נסו להקשיב באופן סקרני ובלתי שיפוטי לדברי הצד השני. בקשו להבין לעומק את העמדות אותן הוא מציג, גם אם הן שונות משלכם.

• שמרו על שיח נקי – בלי כינויים, סטראוטיפים, התנשאות, שימוש בסלוגנים של פוליטיקאים, או שפה מזלזלת ומקטינה כלפי הצד השני.

• נסו לספר אחד לשני כיצד דעותיכם הנוכחיות התגבשו – דברו על המקומות בהם גדלתם ואשר עיצבו את עמדותיכם. זכרו כי נסיבות חיים שונות גורמות לאנשים לפתח דעות שונות ודרכי התמודדות מגוונות, ומדובר בשוני לגיטימי וחשוב.

• החליטו ביחד מה הם הגבולות המקובלים על שניכם – כמה זמן, כסף או כל משאב אחר אתם מסכימים שיוקדש לפוליטיקה. על מה לא יכול כל אחד מן הצדדים להתפשר ועל מה כן. הזכירו לעצמכם היכן נקודות החיבור ביניכם, ולא רק מה הם הפערים.

מפרספקטיבה אישית, אני פוגשת בקליניקה כעת לא מעט זוגות המתמודדים עם אתגר הפער בדעות הפוליטיות. שמעתי על מגוון פתרונות, איש לפי דרכו – יש שהחליטו לא להדליק טלוויזיה בזמן החדשות, כדי לא להיגרר לעימותים; יש שהחליטו לא לדבר בכלל על פוליטיקה בבית; יש הנמנעים מביקורים אצל ההורים של הצד השני כי סביב השולחן עולות תדיר סוגיות פוליטיות. לעיתים פתרונות אלה מייצרים בעיות בפני עצמם, אבל לפעמים הם גם מהווים פשרה חיונית כדי למצוא את הדרך הנכונה לכם.

לא משנה מה הדעות הפוליטיות של האדם שמולכם – הוא האדם שאיתו בחרתם לחלוק את חייכם, שאתם אוהבים, שיש לו שלל תכונות שאתם תופסים כמופלאות, ו-כן, מותר לו לחשוב אחרת מכם בתחומים מסוימים. היו גאים על כך שבזוגיות שלכם יש מספיק מקום לשניים, ואף אחד לא צריך להקטין את עצמו לטובת האחר.

על הכותבת – טל מרום

בעלת MA בקרימינולוגיה שיקומית (בר-אילן), מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מינית מוסמכת במרפאה הסקסולוגית באיכילוב ומגשרת לגירושין. ניהלה בעבר מסגרות שונות בתחום השיקום הפסיכיאטרי ואוכלוסיות קצה, הנחתה סטודנטים בבית ברל ובקריה האקדמית אונו, בעלת קליניקה פרטית בנס ציונה.