כל מה שרציתם לדעת על פסיכוזה - מיתוסים, מציאות וטיפול

ד"ר חיים שם דוד - פסיכיאטר מומחה

קשה להעלות על הדעת סימפטום פסיכיאטרי המלווה ביותר מיתוסים ותפיסות שגויות מהפסיכוזה. תפיסות אלו נעות החל מאמונות שגויות ובלתי מזיקות יחסית כאמונה שפסיכוזה משמעה סכיזופרניה, ועד לתפיסות המעוררות פחד ורתיעה מיותרים, לפיהן מקרי אלימות קשה או רצח נובעים פעמים רבות מפסיכוזה. ד"ר חיים שם דוד, פסיכיאטר מומחה, מסביר מהי פסיכוזה, כיצד כדאי להתמודד איתה ומדוע טיפול תרופתי נחשב לטיפול היעיל ביותר.

מהי פסיכוזה?

אילו הפרטנר שלך היה נכנס למשרד בבוקר ומודיע כי שדים מרושעים גרמו לשפעת שלו, סביר להניח שהיית ממהרת להסיק ש'משהו אצלו ממש לא בסדר'. לעומת זאת, אילו בני שבט אפריקאי היו שומעים על אדם שמאמין בביאת המשיח, סביר להניח שהיו מגיבים באופן שונה.

בהתאם, לדבריו של ד"ר שם דוד, פסיכוזה היא תסמין פסיכיאטרי המאופיין באמונה בלתי מתפשרת אשר אינה תואמת את הרקע התרבותי המקובל בחברה בה חי האדם ועשויה להתבטא ברעיונות, תחושות או דרך חשיבה יוצאי דופן. ביטויה התחושתי של הפסיכוזה (הלוצינציה) הוא חוויה של תחושות (ריחות, קולות, מראות) אשר אינן קיימות במציאות. במרבית המקרים מלוות התחושות במחשבות שווא (דלוזיות) אשר מציעות פרשנות בלתי מציאותית לתחושות. למשל, אדם הנמצא במצב פסיכוטי יכול לחוות גלי חום אותם יסביר כתוצאה של ניסיון הרעלה.

• מה ההבדל בין פסיכוזה לסכיזופרניה?

  
• מהן שיטות הטיפול
  בסכיזופרניה?

  
• כיצד לזהות התקף פסיכוטי,
  ואיך מטפלים?

  

מצבים פסיכוטיים מקושרים בדרך כלל לסכיזופרניה, אך לדבריו של ד"ר שם דוד הפסיכוזה היא סימפטום אשר עלול לנבוע מהפרעות נפשיות שונות: "פסיכוזה היא סימפטום מרכזי בסכיזופרניה, אך עשויה להופיע גם בהפרעות מצב רוח ודמנטיות (אלצהיימר, למשל), כאשר תוכנן יהיה בהתאם להפרעה - דיכאון פסיכוטי יתבטא בחוויה של רקב פנימי, מחלה שמתפשטת בגוף ותחושה כי האדם הביא הרס נוראי על העולם; באלצהיימר נראה חשדנות ואמונה ש'מישהו נכנס הביתה וגנב לי את המקל הליכה' וכן הלאה. פסיכוזה עלולה להיגרם גם עקב גידולים בראש, מחלות גופניות ושימוש בחומרים כתרופות וסמים מסוימים".

השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות

על אף שפסיכוזה יכולה להופיע בהפרעות נפשיות שונות, שכיחותה גבוהה במיוחד בקרב סכיזופרנים. "סכיזופרניה", מסביר ד"ר שם דוד, "היא מקבץ סימפטומים אשר חלקם פסיכוטיים, אך רכיב משמעותי לא פחות בהפרעה הוא הפגיעה ברצייה, המוטיבציה והיוזמה - יש פחות השקעה באינטראקציות חברתיות, הסתגרות והתכנסות ובהתאם ירידה בתפקוד. לתסמינים אלו מתלווה פגיעה קוגניטיבית המתבטאת בפגיעה בריכוז, בזיכרון וביכולת להבין ולפעול בסיטואציות מורכבות".

לדבריו של ד"ר שם דוד, הגורמים לסכיזופרניה אינם ידועים אך מחקרים רבים מצביעים על קיומו של רכיב גנטי. תיאוריות שונות קישרו את הסכיזופרניה לפגיעות בהתפתחות המוח, זיהומים בהריון ובלידה ועוד, אך אחת התיאוריות הבולטות היא התיאוריה הדופאמינרגית. דופאמין הוא חומר כימי המשוחרר במוח ואחראי על מערכת התנועה, היכולת לחוות הנאה ועוד. סכיזופרניה מאופיינת בעודף דופאמין ואחת ההשערות היא כי עודף הדופאמין מגביר את העוררות וגורם לחיפוש אחר הסברים לגרייה המוגברת. מאחר ולא נמצאים הסברים מציאותיים, נוצרות מחשבות השווא.

"עד שנות ה-50 בהן התפתח הטיפול התרופתי", מסביר ד"ר שם דוד, "תפקודם של סכיזופרנים רבים היה נמוך עד שנאלצו לבלות את מרבית חייהם במוסדות אשפוזיים. אלו מהם שטופלו באופן אינטנסיבי יותר טופלו באמצעות נזעי חשמל (ECT) או לובוטומיה - ניתוח מוחי שהתבצע דרך ארובת העין. התרופות האנטי פסיכוטיות הראשונות התגלו למעשה בטעות: צוותים טיפוליים שמו לב שתרופות הרגעה שניתנו לסכיזופרנים הביאו לא רק לישנוניות אלא גם להפחתת ההזיות ומחשבות השווא. ממצא זה הביא לגילוי כי תרופות מסוימות חוסמות את קולטני הדופאמין במוח".

לדבריו של ד"ר שם דוד, מחקרים רבים תומכים בטענה כי הטיפול התרופתי הוא הטיפול היעיל ביותר עבור אנשים הסובלים מסכיזופרניה ובאמצעותו מושגת העלייה המשמעותית ביותר ברמת התפקוד. יחד עם זאת, לדבריו, רבים מהלוקים בהפרעה מגלים התנגדות לטיפול: "קושי משמעותי במיוחד נובע מהיעדר ההכרה במחלה. בעוד שרבים מהלוקים בדיכאון, למשל, יכירו במצבם הנפשי הגרוע, מהות הפסיכוזה היא השכנוע הפנימי העמוק באמונת השווא. האדם הסכיזופרני עשוי להיות משוכנע, לדוגמא, כי הוא נרדף ומנסים להרעיל אותו ולא יוכל לתפוס כי ידיעה זו היא שקרית ונובעת מההפרעה. לקיחת תרופה אף נותנת תוקף לכך ש'אני באמת חולה' וכולנו, באופן טבעי, נרתעים מכניסה לתפקיד זה. מעבר לכך, אנשים חוששים מאוד מתופעות לוואי כפגיעה בתפקוד המיני, פגיעה במוטוריקה, השמנה, תחושה של 'זומביות' וכן הלאה. תופעות לוואי אלו אכן מאפיינות חלק מן התרופות האנטי פסיכוטיות אך כאשר מקפידים על מעקב אצל פסיכיאטר ניתן לנטרל אותן באמצעות משחק עם המינונים או מתן תרופות נוגדות".

על אף יעילותן של התרופות האנטי פסיכוטיות, מדגיש ד"ר שם דוד כי התרופות אינן מרפאות את הסכיזופרניה אלא שולטות בתסמינים הפסיכוטיים בלבד. כלומר, התרופות אינן משפיעות על תסמינים כהיעדר מוטיבציה, אפתיות, קשיים חברתיים וכן הלאה. על כן, לדברי ד"ר שם דוד, יש צורך בטיפול כוללני ולא רק בטיפול תרופתי: "טיפול מקיף צריך לכלול הכוונה תעסוקתית והכשרה בהתאם ליכולותיו והעדפותיו של האדם, טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר יחדד את היכולת לזהות מחשבות שווא ולהבין שאינן נכונות וטיפול פסיכותרפויטי תומך שיעזור בהתמודדות עם הקשיים הנובעים מההפרעה".

על המטפל - ד"ר חיים שם דוד

הוא פסיכיאטר מומחה בפסיכיאטריה כללית ומשפטית. עוסק בהערכה וטיפול בבעיות נפשיות ורגשיות ומתמחה במתן חוות דעת פסיכיאטריות בתחום המשפטי. מנהל מכון המתמחה במתן שירותים פסיכיאטריים ושירותים טיפוליים על ידי בעלי מקצוע שונים.

לאתר המכון של ד"ר שם דוד: www.psychiatry.co.il