05.02.18
צוות בטיפולנט
אפשר לומר שפסיכולוגיה, כחקר נפש האדם, הייתה קיימת מאז ומתמיד, והיא עתיקה כשאלת הקשר בין הגוף והנפש. הלא בכל הפילוסופיות והדתות יש התייחסות להיבטים הגופניים, הנפשיים, המנטליים והרוחניים של הקיום האנושי, ומשפטים מוכרים כמו "נפש בריאה בגוף בריא" מהווים עדות לעיסוק הקדום בפסיכולוגיה, עוד בטרם התהוותה כתחום מדעי.
הפיכת הפסיכולוגיה לתחום מדעי
דקארט היה הראשון שהתייחס למוח ולמערכת העצבים כמשפיעה על התנהגות האדם, ובכך הוא הניח את היסודות לפסיכולוגיה המערבית. רק בשלהי המאה ה-19 הפסיכולוגיה הפכה לעיסוק מדעי רפואי ולא פילוסופי, והתפתחו שלוש אסכולות עיקריות עם דגשים שונים לחקירה: בעוד הגשטלט הוא תחום שעוסק בחקר תבניות התפיסה, הפסיכואנליזה התמקדה בחקר הקונפליקט התוך-אישי כדרך לריפוי הנפש, והביהביוריזם בכלל שם דגש על הגורמים המובילים לעיצוב התנהגות.
פסיכולוגיה: בין אמנות למדע
החל מהמאה העשרים ועד ימינו הפסיכולוגיה הלכה והתבססה כדיסציפלינה בפני עצמה, החובקת מגוון ענפי מחקר ויישום: פסיכולוגיה כמקצוע טיפולי התפתחה למגוון תחומי מומחיות ספציפית: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה רפואית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגיה חינוכית. כמו כן, היא החלה להיות מיושמת גם במגזר העסקי, כמו למשל במסגרת פסיכולוגיה ארגונית ופסיכולוגיה תעסוקתית. עד היום, לימודי הפסיכולוגיה ממוקמים בפקולטות שונות החל ממדעי הרוח, מדעי החברה ומדעי החיים (פסיכו-ביולוגיה), ואף יש להם ממשק עם אמנויות, מדעי המוח, מדעי המחשב, מדעים מדויקים, ניהול וכלכלה.
הפסיכואנליזה: הגרסה הראשונה של טיפול פסיכולוגי המוכר לנו?
ראשית דרכו של הטיפול הפסיכולוגי כפי שהוא מוכר היום הוא בפסיכואנליזה, שנוסדה והתפתחה באמצעות הגותו של פרויד וממשיכיו. מקורה של הפסיכואנליזה במדע הנוירולוגיה, וההתערבות הפסיכולוגית הראשונה הייתה התערבות של היפנוזה המשולבת בטכניקות לחיצות עם מטופלות שלימים הוגדרו "היסטריות". פרויד, שהיה רופא, שם בתחילה את הסימפטומים הגופניים בקדמת הבמה, אך בהמשך, החל יותר ויותר לעסוק בפן הנפשי-המילולי, וכונן את הפסיכואנליזה כ"ריפוי בדיבור".
מה מרפא בדיבור?
פרויד עבד בעיקר עם נשים שסבלו ממה שהוא הגדיר – קונברסיה. כלומר, שתפקוד גופני כלשהו נפגע על רקע נפשי וללא ממצא רפואי. הפסיכואנליזה מושתתת על שתי הנחות יסוד מרכזיות: יש לאדם דחפים מיניים לא מודעים, והם עוברים המרה ומתבטאים דרך הגוף. באופן זה, הגוף הוכתר כמייצג את הנפש, וכפוף אליה. מתוך שכך, דיבור שמסייע למטופל להעלות את הקונפליקט שלו, שיסודו בדחפים המיניים, נחשב כפעילות שיכולה להתיר את הסימפטום הגופני.
מאחר והעלאת התכנים הלא מודעים באמצעות הדיבור הוגדר כמה שמרפא, פרויד הוציא "מכללי המשחק" את המגע, שהיה רווח בטיפולים בתחילת דרכו, וכונן את הכלל, שמהווה טאבו עד היום בקרב מטפלים פסיכולוגים: "מחסום המגע".
מה הסטינג של טיפול פסיכואנליטי?
לאחר התגבשות הפסיכואנליזה, הותווה פורמט טיפולי, שכלל אנליזה של מס' פעמים בשבוע, בה המטופל (לרוב מטופלת) שכבו על הספה, כשמאחורי ראשם ישב האנליטיקאי, והקשיב לו ב"קשב מרחף". המטופל לא היה יכול לראות את האנלטיקאי, כך שיכול היה להיות עם מחשבותיו, ולאפשר לעצמו רצף "אסוציאציות חופשיות". הכלל בטיפול פסיכואנליטי הוא שהמטופל אומר כל מה שעולה על דעתו, כך שהלא-מודע נפרש בחדר-הטיפולים, ומאפשר העלאת תכנים קונפלקטואליים משמעותיים, שהם המקור לסימפטומים שבגינם המטופל הגיע לטיפול. לפי הפסיכואנליזה, חלומות הם דרך המלך ללא-מודע, כך שחלק מהתכנים שרצוי שהמטופל יביא לטיפול הם גם חלומותיו.
טיפול פסיכולוגי בימינו
כיום, עדיין קיים טיפול פסיכואנליטי קלאסי בפורמט המתואר. עם זאת, התיאוריות הפסיכואנליטיות התפתחו מאז, וכיום יש וריאציות שונות של טיפול המבוסס עליהן, והוא מכונה טיפול פסיכודינמי. כמו כן, הטיפול הפסיכולוגי הושפע גם מזרמים קוגניטיביים-התנהגותיים, הומניסטיים וטרנספרסונליים, מהתפתחויות בחקר מדעי המוח וגישות טיפוליות שהוצאו מחוץ למיינסטרים הפסיכואנליטי, למשל - פסיכותרפיה גופנית. אי לכך, כיום הסטינג של טיפול פסיכולוגי, והכלים בהם הפסיכולוג משתמש יכולים להיות מאוד מגוונים, והטיפול יכול להתנהל בצורות רבות.
על סוגים שונים של טיפול פסיכולוגי בימינו נרחיב ב- פסיכולוגיה לאורך השנים – חלק ב'
