בטיפולנט – ג׳פרי דאהמר ואחרים: על פסיכופתיה, נרקיסיזם ומה שבניהם

ג׳פרי דאהמר ואחרים: על פסיכופתיה, נרקיסיזם ומה שביניהם

14.11.22

צוות בטיפולנט

מאז ומעולם תופעת הפסיכופתיה העסיקה את עולם התרבות בסדרות כמו ״הסופרנוס״ ו״התפוז המכני״. אך העניין הרב בתופעה אינו נגמר שם, אלא גם בתוכניות העוסקות בסיפורים מציאותיים אשר צוברות פופולריות בשנים האחרונות כמו ״המתחזים״ ו״ג׳פרי דאהמר״. ייתכן כי העניין הרב של כולנו בתופעה זו קשור לכך שמדובר בהתנהגות בלתי נתפסת אשר מתנגשת עם חוויות אנושיות אלמנטריות כמו מצפון, אמפטיה, חמלה, פחד וזעזוע. אך מה עומד בבסיס הפסיכולוגיה של התופעה?

מה זה פסיכופתיה ומי נחשב פסיכופת?

כאשר מגדירים אדם כ'פסיכופת' הכוונה היא לאדם אשר אינו חש אמפטיה לאחר, וכן מרגיש בעוצמה מופחתת מצבים רגשיים נוספים כמו פחד או חרטה. אדם המתמודד עם פסיכופתיה הוא לרוב גם בעל מאפיינים נרקיסיסטיים – הוא נוטה לחוש זכאי לזכויות יתר ואינו רואה את האחר כשווה לו. לכן, הוא פועל להשיג את מה שהוא רוצה, גם תוך כדי ניצול ופגיעה באחר.

פסיכופתיה לרוב מקושרת אל התנהגות אנטי-סוציאלית, כמו התחזות, רצח או הונאה. עם זאת, למעשה מדובר בספקטרום רחב, כך שרק ב30% מהמקרים מאפיינים פסיכופתיים באים לידי ביטוי בפשיעה ועבריינות. לרוב, אנשים המתמודדים עם פסיכופתיה נראים נורמטיביים למדי, מלאי ביטחון עצמי ושובים את סביבתם בקסמם האישי. המאפיינים הפסיכופתיים אף עוזרים להם בחלק מהמקרים להגיע להישגים ולעמדות מפתח ניהוליות.

האם אפשר לאבחן אדם כ'פסיכופת'?

למען האמת, 'פסיכופתיה' לא מופיעה כאבחנה רשמית בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM). כמו כן, קשה לזהות ולאבחן אנשים בעלי מאפיינים פסיכופתיים משום שהם לרוב מניפולטיביים ביותר ומסוגלים לשקר במצח נחושה. לא פעם האדם יציג מחוות אשר נראות כאילו הן מביעות אמפטיה או חרטה על מעשיו, כאשר בפועל הן מונעות מאינטרס אישי ואין להן כל כוונה אותנטית – כך שלמתבונן מהצד קשה לדעת מה עומד מאחוריהן.

עם זאת, מאפיינים פסיכופתיים עשויים להיות מאובחנים במסגרת שתי הפרעות האישיות הבאות:

1. הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית

אבחנה זו מאפיינת אנשים בעלי מאפיינים פסיכופתיים, אך רק כאשר הם לוקחים חלק בפשיעה ועבריינות. הפרעה זו נקבעת לפי התנהגויות מסוימות, המשקפות דפוס נרחב של זלזול והפרה של זכויות של אחרים, כמו רצח, הונאה, התחזות או אלימות. יש לציין כי לא כל אדם אשר ביצע פשע סובל מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, אלא רק כאשר ישנו היבט משמעותי של זלזול באחר, אדישות להשלכות המעשים על אחרים, חוסר חרטה והצדקה רציונלית לפגיעה.

2. הפרעת אישיות נרקיסיסטית

כאמור, המאפיינים הפסיכופתיים כוללים גם מאפיינים נרקיסיסטיים כמו חשיבות עצמית מופרזת ותחושת זכאות לזכויות-יתר. לכן, אבחנה רלוונטית אחרת בהקשר של פסיכופתיה היא הפרעת אישיות נרקיסיסטית. בחלק מן המקרים בהפרעת אישיות זו, בקצה הפתולוגי יותר, עשויה להתרחש גם התעללות נרקיסיסטית – שליטה בתוך יחסים בין אישיים אשר לה מאפיינים פסיכופתיים. דוגמה אחת לפגיעה מסוג זה היא למשל ״גזלייטינג״ – מצב בו הפוגע מייצר "עמעום הדעת" אצל הנפגע, אשר גורם לו לפקפק במה שהוא רואה או מרגיש, לעיתים תוך התעמרות, בידוד הנפגע מסביבתו וממקורות התמיכה שלו, השפלה או ערעור של בטחונו העצמי.

האם ניתן לטפל בפסיכופתיה?

במשך שנים פסיכופתיה נחשבה להפרעה אשר לא ניתנת לטיפול. עם זאת, בשנים האחרונות הטיפול בפסיכופתיה הראה תוצאות טיפוליות טובות, במיוחד ככל שהמטופל צעיר יותר. עם זאת, הקושי המשמעותי ביותר בטיפול במצבי פסיכופתיה הוא עצם הגעתם לטיפול – לרוב, אדם בעל מאפיינים פסיכופתיים לא יגיע מיוזמתו לטיפול, זאת משום שהוא אינו חש חרטה או אשמה על מעשיו.

מכאן כי ישנה חשיבות לכך שסביבתו של האדם בעל המאפיינים הפסיכופתיים – בני זוג, ילדים, מועסקים וכדומה – יגיעו לטיפול בעצמם, שכן כנפגעים הם עלולים לחוות קשיים רגשיים רבים כגון הפרעה פוסט-טראומטית או דיכאון קליני. במקרים בהם הפגיעה אינה נראית לעין, כמו גזלייטינג או שליטה פסיכולוגית, הקושי של הנפגעים והנפגעות הוא בראש ובראשונה להבין שאכן התרחשה פגיעה.