על פערים בתשוקה המינית בין בני זוג

08.09.19

צוות בטיפולנט

את אוהבת אותו והוא אותך. הילדים מקסימים, תחומי העניין המשותפים שלכם הולכים ומתרבים עם השנים ואת אפילו בקשר טוב עם החותנת. גם כשיש ביניכם חוסר הסכמה או אי הבנה אתם מצליחים לשוחח על הנושא ולהגיע לפשרה. בקיצור, הזוגיות שלכם מעוררת קנאה חוץ מדבר אחד קטן, מחלוקת שאתם לא מצליחים ליישב: סקס. או במילים אחרת: אחד מכם רוצה יותר סקס והשני, לא נעים להודות, רוצה פחות, או בכלל לא.

"הוא תמיד רוצה ולה תמיד כואב הראש": מיתוס או הבדל אמיתי בתשוקתם של גברים ונשים?

"מתי נתנשק/ דיברנו כל הלילה/ תשוקה גדולה/ במסווה של רומנטיקה

מתי נתנשק/ נקרע את החולצה ממך/ תעלם העדינות/ אמת קטנה תעמוד זקופה

הופס אני גומר/ הופס היא לא הספיקה/ עושה עצמי נרדם/ מיטה אחת, הרבה שתיקה"

(אביתר בנאי)

השיר "מתי נתנשק" מדגים באופן חי את אחת התפיסות המקובלות לפיה גברים ונשים שונים באופן מהותי בצורכיהם: נשים רוצות אהבה, רומנטיקה ושיחות אל תוך הלילה וגברים, אם רק תתנו להם, יעדיפו לעשות סקס ולהירדם מול הטלוויזיה. מיתוס זה נכון רק בחלקו: מרבית הגברים והנשים זקוקים למגע, קירבה ואינטימיות ולא רק לסקס. עם זאת, במרבית המקרים בהם יש פערים במידת הצורך במין, הגבר הוא הרוצה יותר.

בסביבות גיל שלוש אנחנו מגלים שבנים ובנות שונים זה מזה מבחינה אנטומית ולומדים לזהות את עצמנו כזכרים או נקבות. בהמשך חיינו, אנחנו מגלים שוב ושוב את העובדה המצערת לפיה גברים ונשים שונים פעמים רבות בתפיסותיהם, צורכיהם ומשאלותיהם. תחושות כ"הוא רוצה רק סקס" או ש"יש לה בעיה, היא פשוט שונאת סקס" בדרך כלל חוטאות לאמת ונובעות מחוסר הבנה בסיסית של עמדתו של בן הזוג השני.

אחת העובדות שנשים נוטות לשכוח היא ההבדל האנטומי המביא לכך שצורך מיני בלתי מסופק הוא מטריד (ואף מכאיב) במידה רבה עבור גברים (עם זאת, כמובן שנתון זה אינו מצדיק כפייה או הפעלת לחץ לקיום יחסי מין). "בעיה" זאת ניתן לפתור ע"י אוננות, אלא שנשים רבות רואות את האוננות כלא לגיטימית ואף פוגעת במסגרת הזוגית. כך, נוצר מצב בו הגבר זקוק לפורקן מיני אך לא יכול לפנות לא ליחסי מין ולא לאוננות.

גברים, לעומת זאת, נוטים לשכוח שמבחינה אנטומית נשים, בניגוד אליהם, יכולות לקיים יחסי מין גם ללא תשוקה. כאשר האישה מסתירה מהגבר את חוסר הנאתה, או כאשר הגבר מודע לתחושה זו אך מתעלם ממנה, נוצר מצב בו יחסי המין מהנים רק עבור הגבר. באופן טבעי, מביא מצב זה לניסיון של האישה להמנע מיחסי מין.

בנוסף להבדלים האנטומיים, פעמים רבות תופסים גברים ונשים את עצם קיומם של יחסי מין באופן שונה: עבור גברים, במרבית המקרים האהבה מחוברת למין וכאשר הם חיים עם אישה אהובה, סביר להניח שירצו לשכב איתה. נשים, לעומת זאת, עשויות לאהוב ולרצות את בן זוגן גם מבלי שיחושו צורך לשכב איתו.

הבדלים אלו בין גברים ונשים עשויים ליצור מעגל שלילי שמביא לקשיים זוגיים משמעותיים: הגבר רוצה סקס, האישה מסרבת והגבר חש דחוי ומגביר את חיזוריו ולפעמים מפעיל גם לחץ ואיומים ("איך את רוצה שאני לא אבגוד?", "אני חייב לפחות פעם בשבוע"). הלחץ המופעל על האישה מפחית עוד יותר את רצונה ביחסי מין והיא נרתעת עוד יותר או משתמשת בתירוצים שונים. הגבר, בתגובה, חש פגוע ובלתי נחשק, מגביר את הלחץ וחוזר חלילה.

כאמור, אצל מרבית הזוגות המאופיינים בהבדלים במידת התשוקה הגבר הוא שרוצה יותר סקס. עם זאת, חשוב לזכור כי המצב עשוי להיות הפוך וכי דינמיקה זו עשויה להתעורר גם בקרב זוגות חד מיניים. למעשה, לא משנה מי מהצדדים הוא שמעוניין ביותר סקס- במרבית המקרים מביא הפער לתסכול, מתיחות ואכזבה מבן הזוג ומאופי הקשר הזוגי.

גורמים המביאים לפערים בתשוקה המינית

"פערים במידת הצורך ביחסי מין" היא כותרת כללית למגוון מצבים אליהם עשויים בני זוג להיקלע, וכדי להביא לשינוי יש לזהות את מקור הקושי. ניתן לזהות ארבעה דפוסים מרכזיים:

"אני רוצה, אבל לא עכשיו": במצב זה נהנים שני בני הזוג מיחסי המין אך קיים פער מסוים במינון לו זקוק כל אחד מבני הזוג. במקרים אלו בני הזוג עשויים לגשר על הפער ביניהם באמצעות התחשבות הדדית ושיחה שתביא להגברת המודעות לצרכיו של כל אחד מבני הזוג. כך, למשל, עשוי להתברר כי הסיבה לפער נובעת מצורך בגיוון ("הייתי מעוניין יותר אם היינו מנסים דברים חדשים"), התאמת התנאים ("עד שאנחנו מגיעים למיטה אני כבר גמורה מעייפות") וכן הלאה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מצב זה דורש גם מבן הזוג שרוצה יותר להפגין יכולת עמידה בתסכול מבלי להפעיל לחץ...

"אני לא רוצה. נקודה": כאשר בן הזוג שאינו מעוניין (או מעוניין פחות) בסקס אינו מביע כל רצון לשינוי או אכפתיות לצרכיו המיניים של בן הזוג השני, סביר להניח שהקושי המיני הוא ביטוי לקושי רחב יותר במערכת היחסים. במקרים אלו כדאי לפנות לטיפול זוגי כדי להבין טוב יותר את מקור הקשיים ומידת המוטיבציה לשיפורם. כך, למשל, עשוי להתברר בטיפול הזוגי כי אישה מסרבת למין עם בעלה עקב התנהגותו השתלטנית. פתרון הקשיים הזוגיים ושיפור מערכת היחסים עשויה להביא לשיפור גם בתחום המיני.

"אני רוצה אבל...": במקרים רבות בן הזוג הרוצה פחות סקס היה רוצה לשפר את המצב וחש מוטרד מחוסר רצונו במין, אך חש שאין לו עניין במיניות באופן כללי. מקרים אלו עשויים לנבוע מהפרעות בתפקוד המיני הנובעות משילוב גורמים ביולוגיים ופיסיולוגיים (ככאבים בחדירה, בעיות בתשוקה המינית וכד'). כמו כן, חינוך מיני שמרני, אירועי עבר טראומטיים בתחום המיני וכן הלאה עשויים להביא לחוסר החשק. במקרים אלו עשויים להועיל טיפול פסיכולוגי אישי או טיפול מיני פרטני או זוגי.

"אני רוצה אבל לא איתך": לעיתים חש בן הזוג המעוניין פחות כי תשוקתו ויכולתו ליהנות ממין תקינה, אך אינה מופנית אל בן הזוג. כלומר, יש הנאה מאוננות, משיכה אל גברים/נשים אחרים וכד', אך היעדר רצון או הנאה מיחסי המין עם בן הזוג הקבוע. במקרה זה כדאי לבחון מתי התחילו הקשיים ולבחור את הטיפול המיני/זוגי בהתאם- מאז ומתמיד לא הייתה משיכה? הקושי התחיל במעבר מזוגיות להורות? התשוקה נעלמה לאחר אירוע ספציפי?

על אף ההבחנה בין הגורמים השונים העשויים להביא לפערים בצורך ביחסי מין, פעמים רבות מושפע הפער משילוב בין גורמים רבים הקשורים לאינטראקציה בין בני הזוג, לגורמים סביבתיים חיצוניים (ילדים, עומס בעבודה וכד') ולעולמו הפנימי של כל אחד מבני הזוג.

פערים רבים בין בני זוג זוכים להתייחסות (למשל סביב אופן חינוך הילדים, הוצאות כספיות וכד') אך התחום המיני מלווה פעמים רבות במבוכה והיעדר תקשורת. במקרים בהם מצליחים בני הזוג להתגבר על המבוכה ולייצר תקשורת פתוחה יותר, עשויים רבים מהפערים והקשיים להשתנות. במקרים בהם בני הזוג מתקשים לגשר על הפער אך מתוסכלים מהמצב ורוצים להביא לשינוי, טיפול זוגי וטיפול מיני עשויים לעזור. טיפולים אלו יוצרים מרחב בו ניתן לבדוק את מקור הקשיים ולהביא לשיפור משמעותי הן בתחום הזוגי והן בתחום המיני.