04.08.14
צוות בטיפולנט
בין אם מדובר בימי מתיחות בטחונית, "מבצע", מלחמה, או הסלמה, המלווים בחרדה, איום, ולעיתים אף אובדנים ובין אם מדובר באירועי חיים מטלטלים אחרים בחייו של הילד - כולנו מאחלים לילדנו לפתח יכולת התמודדות טובה גם בנסיבות קשות ומלחיצות. במילים אחרות, כולנו רוצים לגדל ילדים בעלי מה שמכונה בספרות הפסיכולוגית חוסן נפשי או עמידות נפשית.
חוסן נפשי: המתכון
על אף שאנו עושים ככל יכולתנו בכדי להגן על ילדנו ולמנוע כל פגיעה פיסית או נפשית בהם, נסיבות החיים מאלצות אותנו להכיר במגבלות הכוח והשליטה שלנו: כל ילד חווה בשלב מסוים של חייו דחייה, עלבון או שברון לב, כל ילד מתמודד גם עם כישלונות ולמרבה הצער - כל ילד בישראל נחשף בסופו של דבר למצב הביטחוני המורכב בישראל, אשר לא פעם מלווה באיום של פגיעה בנפש וברכוש ובאפשרות של אובדן האנשים היקרים לילד. על אף שאין ביכולתנו לגונן על ילדנו מכל איום ופגיעה, יש לנו אפשרות לסייע לו בביסוס הכוחות הנפשיים אשר יסייעו לו בהתמודדות גם עם אירועי חיים מטלטלים ומאיימים.
חוסן נפשי מוגדר כיכולת של אדם להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר ולהסתגל לנסיבות חיים חדשות הנובעות ממצבים אלו. מחקרים מצביעים על מספר מאפיינים ותכונות אישיות אשר מאפיינים אנשים בעלי חוסן נפשי:
• שליטה - תחושתו של האדם כי הוא בעל השפעה על אירועים בחייו (חשבו למשל על ההבדל בין "נכשלתי במבחן, אני כזה טיפש, לא אצליח בחיים" לבין "נכשלתי במבחן, כנראה לא התכוננתי כמו שצריך. אעשה יותר מאמץ בפעם הבאה").
• תחושת יעילות עצמית - אמונה של האדם בכך שהוא מסוגל לבצע פעולות שיקדמו אותו להשגת מטרותיו.
• תחושת מעורבות חברתית.
• גמישות ויכולת הסתגלות למצבים בלתי צפויים.
• תחושה של מטרה וכיוון אישי.
בדומה לתכונות אישיות ויכולות נפשיות רבות, חוסן נפשי אינו תכונה מולדת, אלא יכולת אשר אמנם מושפעת מהפוטנציאל איתו מגיע הילד לעולם, אך הולכת ומתפתחת על רקע נסיבות החיים, ההתנסויות והקשרים המשמעותיים בחייו של הילד.
הרמת המשקולות של הנפש: איך תחזקו את ילדכם מבחינה נפשית?
לאורך שנים ארוכות פסיכולוגים ואנשי מחקר התמקדו בהשפעותיהם ההרסניות של אירועים טראומתיים. עם זאת, בעשורים האחרונים התפתח העניין דווקא בחוסן הנפשי של אנשים, ובפרט של ילדים, אשר נחשפים לאירועי חיים טראומתיים ומצליחים להסתגל ולהשתקם באופן מרשים ביותר. איגוד הפסיכולוגים האמריקאי ניסח המלצות להורים המבקשים לסייע לילדיהם בבניית חוסן נפשי:
בנו קשרים: עודדו ולמדו את הילד ליצור חברויות (כולל חברויות עם ילדים גדולים יותר מהם יוכל ללמוד), חזקו את יכולת האמפתיה שלו והשקיעו בבניית קשרי משפחה חזקים ותומכים.
למדו את הילד לעזור לאחרים: עזרה לאחרים מעצימה את תחושת היכולת והכוח של הילד ולכן מומלץ לערב ילדים בפעילויות של התנדבות, עזרה לילדים אחרים ולאחים צעירים וכן הלאה.
שמרו על שגרה: שגרת חיים קבועה מייצרת תחושת רגיעה וביטחון.
קחו פסק זמן: לצד חשיבותה של השמירה על שגרת חיים מוכרת, חשוב לסייע לילד ללמוד שלא להתמקד יתר על המידה בגורמים שמטרידים אותו, אלא להסיח את דעתו מהם ולהתפנות גם להיבטי חיים אחרים.
למדו את הילד לדאוג לעצמו: הוו מודל וסייעו לילד ללמוד את חשיבות הדאגה העצמית וההקפדה על דפוסים מאוזנים של אכילה, שינה, פעילות ספורטיבית, מנוחה ופעילויות פנאי מהנות.
למדו את הילד להציב מטרות ולפעול להשגתן: הצבת מטרות ומתן תגמולים מהנים על הצעדים שהילד עושה להשגתן מסייעות לילד לבנות ציפיות מעצמו ולפעול למען המטרות שחשובות לו.
סייעו בבניית דימוי עצמי חיובי: סייעו לילד להיזכר בפעמים בהן התגבר על מכשולים בהצלחה ובאופן בו ההתמודדות חיזקה אותו; למדו אותו לפתור בעיות בכוחות עצמו ולהתמודד עם תהליכי קבלת החלטות התואמות את גילו. כך תבססו דימוי עצמי חיובי ותחזקו את תחושת המסוגלות והשליטה.
סייעו בשמירה על פרספקטיבה ועל חשיבה חיובית: גם כאשר הילד ניצב בפני סיטואציות קשות ומאתגרות, סייעו לו להבין את המצב בהקשר רחב יותר ומתוך מחשבה לטווח רחוק. שמרו על אופטימיות ועזרו לילד לראות גם את היבטי החיים החיוביים והמעודדים.
חפשו הזדמנויות להרחבת המודעות העצמית: הכרותו של הילד עם עצמו, על רגשותיו, מחשבותיו, קשייו ויכולותיו יסייעו לו להתמודד עם אתגרים מולם הוא ניצב.
קבלו את העובדה ששינויים הם חלק מהחיים: שינויים יכולים להיות מפחידים מאוד עבור ילדים ומתבגרים, ולכן חשוב לסייע להם להבין כי שינויים הם חלק מהחיים ונושאים עמם גם הזדמנויות ואפשרויות חדשות.
