שחיקה בחיי הנישואין? טיפול זוגי עשוי להיות הפתרון

17.11.19

צוות בטיפולנט

"גבר חי עם אישה במשך חודשים ושנים,

יש ביניהם אהבה וחדווה ואיבה וסכינים" (דוד אבידן)

מתחת לחופת הנישואין, בעיניים נוצצות, אנו מתחייבים זה לזה להישאר ביחד בטוב וברע, בבריאות ובחולי ובתקווה - עד יום מותנו. רגע הקידושין מכיל את התקוות, הציפיות וההתרגשות הנלווית לאיחוד עם האדם איתו בחרנו לבלות את חיינו, אך כפי שידוע לרבים מאיתנו, רגשות וציפיות אלו מתנפצים לא פעם. חלק ממערכות היחסים מתדרדרות או מסתיימות עקב אירועים דרמטיים כבגידה או התעללות, אך זוגות רבים אינם מסופקים בקשר הזוגי עקב חוויה של שחיקה מתמשכת.

"העיקר זה הרומנטיקה" - מהי שחיקה ומדוע היא מתרחשת?

אילו היינו יכולים לשאול בן לשבט אינדיאני או אדם שחי במאה ה-16 על חווית השחיקה בנישואיהם, סביר להניח כי היינו נתקלים בחוסר הבנה מוחלט. במשך אלפי שנים היוותה מסגרת הנישואין מוסד חברתי-כלכלי אשר התבסס על עסקת חליפין הוגנת: האישה טיפלה בצאצאיו של הגבר והגבר סיפק לה ולילדיה הגנה וביטחון. בהתאם, פירוק הנישואין נחשב לאקט נדיר וקיצוני. בחברה המודרנית החילונית מבוססים הנישואין בעיקר על ערך הרומנטיקה - אהבתם של בני הזוג וציפייתם כי בן/בת הזוג ימלאו את חייהם במשמעות רוחנית ורגשית. כלומר, בעוד שבעבר היו הציפיות מחיי הנישואין מוגדרות וקונקרטיות ("שיביא פרנסה"; שתחנך את הילדים בהתאם לערכינו המשותפים"), קיימות כיום ציפיות רחבות ומופשטות ל"התאמה", "משמעות", "חיבור רגשי" וכן הלאה.

בהתאם לביטוי העממי "כגודל הציפייה גודל האכזבה", ניתן לראות כי הציפיות העצומות המושמות על מוסד הנישואין מגבירות את הסיכון לחווית אכזבה ותסכול. שחיקה באהבה מתייחסת למצב בו בני הזוג מגלים כי מערכת היחסים הזוגית אינה מצליחה לתת משמעות לחייהם לאורך זמן, כאשר השחיקה עשויה להתבטא בשלושה היבטים מרכזיים:

• תשישות גופנית: תחושות עייפות, בעיות גופניות (כאבי ראש, בטן וכד'), העשויות להביא לירידה במצב הרוח, הפרעות שינה ותיאבון וכד'.
• תשישות רגשית: תחושות דיכאון, ייאוש, חוסר אונים הנלווים לאכזבה ואיבה לבן הזוג.
• תשישות רוחנית: פגיעה בערך העצמי והתעוררות עמדות שליליות כלפי בן הזוג והזוגיות בכלל. תחושות אלו מביאות לתחושת כישלון, ייאוש ואכזבה.
ציפיות גבוהות מדי מהקשר הזוגי עומדות פעמים רבות בבסיס חווית השחיקה, אך כדי שזו תתעורר, חוברות אליה בד"כ גם נסיבות סביבתיות: במרבית המקרים מתרחשת שחיקה מתוך שילוב של ציפיות גבוהות מדי עם גורמים חיצוניים המביאים ללחץ מוגבר בחיי היום יום.

מספר גורמים חיצוניים נמצאו כקשורים בשחיקה:
• עומס יתר - עומס יתר מתייחס לתחושתו של האדם כי אין לו די זמן או משאבים להתמודד עם הדרישות ממנו. מחקרים מצביעים על כך שכל שעולה תחושת עומס היתר, כך גדלה השחיקה בחיי הנישואין. כך, למשל, אדם אשר חש כי מירב זמנו ומשאביו הרגשיים מושקעים בעבודה עשוי לחוש כי לא נותרו לו משאבים לחיי הזוגיות.
• דרישות מתנגשות - אחד הגורמים הקשורים בשחיקה הוא התחושה כי בלתי אפשרי לאזן בין תביעות בן הזוג לתביעות או רצונות נוספים. כך, למשל, אישה עשויה לחוש כי היא נקרעת בין דרישתו של בן הזוג לזמן איכות משותף לבין רצונה להשקיע את כל כולה בטיפול בילדים.
מלבד גורמים אלו, מצביעים מחקרים על כך שתנאי מגורים קשים, שעמום, לחצים משפחתיים וכד' מגבירים גם הם את הסיכון לשחיקה בזוגיות.

"אומרים לנו שיש סקס אחר" - שחיקה מינית בנישואין

ההתאהבות והבחירה בבן הזוג המסוים איתו אנו נמצאים מושפעים מגורמים אישיותיים, חברתיים ביולוגיים וכן הלאה. משיכה מינית היא אחד הרכיבים המרכזיים בחווית ההתאהבות ואנו מקשרים באופן בלתי מודע בין עוררות מינית לרגשות אהבה. עם זאת, אחד התחומים הנמצאים בסיכון מוגבר לשחיקה הוא התחום המיני. לעיתים, השינוי החל במראהו של בן הזוג לאחר 15 שנות נישואין מביא לשינוי במשיכה המינית, אך בדרך כלל נובעת השחיקה מסיבות רגשיות ובין אישיות.
מרבית האנשים נעים בין צורך בריגוש לבין חיפוש אחר תחושת ביטחון בסיסית בזוגיות. ראשיתם של קשרים זוגיים מלווה בד"כ בחשש וחרדה (הוא מעונין? היא נמשכת אלי כפי שאני אליה?) ומטבע הדברים - גם ברמת ריגוש גבוהה. כאשר הולך הקשר ומתבסס גדלים הביטחון והקרבה, אך הריגוש הנלווה לקשר ראשוני וחדש דועך במקרים רבים לאורך הזמן: בן הזוג והיחסים המיניים הופכים לצפויים ומוכרים, כך שדווקא הקרבה מביאה לדעיכת העוררות המינית. את אחת הדוגמאות המעניינות להשפעתו היעילה של "ריחוק" על היחסים המיניים מביאה החוקרת מלאך פיינס. פיינס הצביעה על כך שרמות השחיקה המינית הנמוכות ביותר נמצאו בקרב זוגות חרדיים בהם נשמר מרחק נגיעה מדי חודש (בעת המחזור החודשי) ובקרב חבריה של קומונה בה נקבע מראש סבב שינה, כך שכל לילה ישנו החברים עם בן/בת זוג שונים.
חלק מהזוגות המתמודדים עם דעיכה של חיי המין משלימים עמה מתוך תחושה שהרווחים הנלווים לזוגיות (אהבה, נוחות, ביטחון) עולים על מחירה של אובדן התשוקה. זוגות אחרים מוצאים פתרונות אחרים, יעילים יותר או פחות, כבגידה, קיום מערכות יחסים פתוחות עם מגבלות המיועדות לשמור על הזוגיות ("רק כשאת בחו"ל", חילופי זוגות) וכד'. יחד עם זאת, זוגות רבים חווים את השחיקה המינית כמתסכלת ופוגמת ביחסים, וחשים כי שיפור בתחום המיני יביא לשיפור ו"התעוררות" גם בהיבטים אחרים של הקשר הזוגי. כאשר חווית השחיקה ממוקדת במיניות, ניתן להיעזר בטיפול מיני, אך רבות מהטכניקות המיועדות למניעת השחיקה הכללית בזוגיות מביאות לשיפור משמעותי גם בחיי המין.

כיצד ניתן להתגבר על שחיקה בזוגיות?

רכיב משמעותי בחווית השחיקה הוא תחושת הייאוש והיעדר התקווה ביכולת להביא לשינוי בקשר. ואכן, זוגות הנשואים זמן רב עשויים לחוש כי המטענים שנצברו לאורך השנים והשינויים שחלו לאורך השנים בהם עצמם, בבני הזוג, בצרכים ובציפיות אינם מאפשרים להחיות את האהבה והקרבה שאפיינו את ראשית הקשר. למרות זאת, ישנם מספר אלמנטים העשויים למנוע או לעזור בהתמודדות עם השחיקה.
• גיוון: מחקרים רבים מצביעים על כך שככל שגדל הגיוון בקשר - קטנה השחיקה. שבירת השגרה של חיי הנישואין עשויה להתקיים כמעט בכל היבט של הקשר הזוגי: טיולים, נסיעות לחו"ל, הקצאת "זמן איכות" לבילוי משותף (בלי הילדים!), הרשמה ללימודים או סדנאות משותפים, התנסויות מיניות חדשות (מקום חדש, זמן אחר ביום, משחקי תפקידים) וכן הלאה, מגבירים את העירור הרגשי ועשויים להשיב את הרומנטיקה האבודה.
• הערכה: קבלת הערכה והכרה בפעילותינו היא אחד הגורמים המגנים עלינו מפני שחיקה. מאחר ולא תמיד ניתן לשלוט במידת הביקורת/ הערכה לה אנו זוכים מהסביבה, עשויה הבעת הערכה (כנה, לא מלאכותית) למעשיו של בן הזוג להביא לשיפור תחושתו ולכך שצדדים חיוביים יותר של אישיותו יבואו לידי ביטוי.
• מימוש עצמי: תאורטיקנים רבים, שהבולטים ביניהם הם רוג'רס ומאסלו, הצביעו על חשיבות המימוש העצמי לתחושת הרווחה, ומסתבר כי מימוש עצמי קשור גם במניעת השחיקה הזוגית. על אף ששימור זוגיות והקמת משפחה כרוכים בויתורים ופשרות, חשוב להקפיד כי הקשר לא יביא לתחושה של בזבוז וחוסר מימוש בשאר היבטי החיים. כך, למשל, שחיקה היא כמעט בלתי נמנעת כאשר האישה חשה שפספסה הזדמנות לקריירה בגלל התנגדות בעלה, והגבר חש שאיבד את קשריו החברתיים בגלל תובענותה של אשתו.
• ציפיות: כולנו נכנסים למערכות יחסים מלאי ציפיות ותקוות, ומייחלים ל"אושר ועושר" ולחיים של אהבה, עניין ושיתוף ואם אפשר - גם מיניות פורחת. ציפיות אלו מובנות ולגיטימיות, אך כאשר הציפיות מהקשר הזוגי אינן מציאותיות, צפויים בני הזוג לאכזבה ותסכול. כאמור, תקופתנו מאופיינת באידיאלים רומנטיים גבוהים, וכדי שלא לחוות אכזבה קשה מדי יש להגדיר ציפיות מחודשות. דוגמא קלאסית לציפייה מועדת להתנפצות לקוחה דווקא מהתחום המיני: כאשר בני הזוג מצפים כי יחסי המין יישארו סוערים ומרגשים כפי שהיו בשנה הראשונה להיכרות, עשוי כל שינוי במיניות (למשל, ירידה בתדירות המין לאחר הלידה) להביא לתחושות אכזבה, אשמה ופגיעה בערך העצמי.
• פתרון קונפליקטים: זוגיות ממושכת, טובה ככל שתהיה, אינה יכולה שלא להיות מלווה בקונפליקטים. אחת הגישות לפתרון קונפליקטים זוגיים מציעה כי הבעיה אינה נעוצה בעצם הקונפליקט אלא באופן בו מנסים בני הזוג לפתור אותו. כאשר מנסים בני הזוג להתגונן מהקונפליקט באמצעות כניעה לדעת האחר, ניסיון לשלוט ולשנות את התנהגותו או התעלמות מהקונפליקט, נוצרים "מעגלים הגנתיים" המביאים למתח, בדידות או וויכוחים. יחד עם זאת, כאשר מכווננים בני הזוג ללמידה מהקונפליקט (מה גורם לו להתנהג כך? מה החלק שלי ביצירת הקונפליקט?) עשויה ההתבוננות המשותפת בקושי להביא להתקרבות ועירור רגשי, המנוגדים במהותם לחווית השחיקה. ה"בונוס" הנלווה פעמים רבות לעירור הרגשי הוא התעוררות מקבילה של חיי המין.
קל יותר להמליץ על שיטות למניעת שחיקה מאשר לבצע אותם בפועל. מי כמונו יודע כי טיול רומנטי לחו"ל בד"כ אינו בהישג ידינו, וכי שיחה על "פתרון קונפליקטים" מערבת פעמים רבות חשיפה של רגשות ותחושות קשים. על כן, כאשר חווית השחיקה מאיימת על הזוגיות ומלווה בתחושת ייאוש והיעדר יכולת להתמודד עמה, בוחרים רבים מהזוגות לפנות לטיפול זוגי אצל פסיכולוג המתמחה בכך המציע מרחב בטוח ומוגן, יחסית, לחשיפת הציפיות והרגשות והתמודדות עם תחושותיו של בן הזוג השני.