06.09.20
צוות בטיפולנט
כשמדברים על "סטרס" (stress) או לחץ מתייחסים לרוב לשני היבטים: התחושה הפסיכולוגית של "אני לחוץ/ לחוצה", והתגובה הגופנית ללחץ שמערבת תפקודים כמו עיכול, תנועת שרירים וזיכרון. בבסיס שלו, לחץ הוא לא דבר רע אלא תגובה הכרחית להישרדות האופיינית לכל בעלי החיים במצבים מאתגרים ובסיטואציות של איום וחוסר ודאות.
הגוף שלנו מגיב לסטרס בדרך כלל באמצעות התגובות האוטומטיות הידועות בשם ״תגובות לחימה, בריחה או קפיאה״ (fight, flight or freeze), או בקיצור "לחימה-בריחה". תגובות אלה מופעלות באמצעות סיגנלים של הורמונים, ומסייעות בהתמודדות עם איום. אולם, בעוד שתגובות אלו יעילות כאשר צריך לברוח מנמר בג׳ונגל, או לקפוא כדי לא להרגיז דוב מתקרב, הרי שבחיים המודרניים שלנו הן לפעמים פחות מועילות.
מה גורם ללחץ?
אירועים מלחיצים כמו היתקלות בנחש או פיטורין מהעבודה, מעוררים זרימה של הורמונים, בין היתר אנדרנלין וקורטיזול, אשר מאותתים לגוף כי הוא בסכנה ועלינו להילחץ. ההורמונים הללו מגבירים את הדופק ואת לחץ הדם כדי לאפשר לנו לפעול באופן מהיר, ובכך הם מסייעים לנו להתמקד במקור הסכנה ומכינים את גופנו לתנועה. התגובות הללו נועדו לפתור אירועים מסכני חיים מידיים וקצרי טווח, ולא קשיים מתמשכים כמו פקקי תנועה יומיומיים או קשיים בנישואין. לכן, כאשר אנו חווים סטרס מתמשך הן גובות מאתנו מחיר ועשויות לפגוע בנו.
למה אני תמיד לחוץ?
אנשים רבים מרגישים שהם מתמודדים עם חרדה וסטרס באופן תמידי. דרישות החברה המאתגרות, אשר מצריכות מאתנו להיות מאוד פרודוקטיביים בעבודה ובחיי המשפחה, לצד השטף הבלתי פוסק של חדשות ומידע, בשילוב עם אורח חיים חסר הפעילות של רובנו (בגלל שעות של ישיבה ארוכה מול המחשב) – כולם תורמים לתחושת הסטרס שרבים מאתנו חווים. לעתים, בסגנון חיים כזה קשה להשיג תחושת רגיעה יציבה ונוצרת ההרגשה כי אנחנו כל הזמן במתח.
מה גורם ללחץ כרוני?
סטרס כרוני יכול להיות קשה לזיהוי, כי מדובר במצב מתמשך ולא תמיד מודע, שאינו קשור לאירוע ספציפי. כלומר, מדובר במצב שהאדם הסובל ממנו כל כך רגיל אליו עד כי לפעמים הוא בכלל לא מזהה שהוא בלחץ. ישנם גורמים רבים שיכולים לתרום לסטרס כרוני כמו הפרעות בשינה, עומס בעבודה או היעדר סביבה חברתית תומכת. מדובר במצב של "ביצה ותרנגולת" – גורמים אלו לעיתים מובילים לסטרס אך בפעמים אחרות הם התוצר שלו.
מה הם התסמינים?
הסימנים של סטרס כוללים נדודי שינה, כאבי בטן וראש, מתח בשרירים, עלייה בקצב הלב וקושי להתרכז. בהקשר הזה, יש להבחין בין סטרס לשחיקה נפשית. בעוד שהמצב של סטרס קשור בתחושת דריכות מתמדת של הגוף, במצב של שחיקה נפשית המתאפיינת בתשישות נפשית, ציניות וירידה בתפוקה, אין בהכרח הפעלה של מערכת העצבים האוטונומית.
איך לחץ משפיע על הבריאות שלנו?
רגעים קצרים של סטרס אינם מזיקים באופן עקרוני, על אף שלגוף יכול לקחת זמן להתאושש ולהירגע מהם. עם זאת, סטרס ממושך וחוזר יכול להיות מזיק גם מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינה פסיכולוגית. ברמה הגופנית, סטרס ממושך מוביל לעלייה בלחץ הדם והדופק, לקשיי נשימה ולפגיעה במערכת החיסונית. כיוון שהורומוני סטרס מדכאים את המערכת החיסונית ומפחיתים את ייצור תאי דם לבנים, האדם הופך פגיע יותר למחלות. לכן, סטרס ממושך יכול להוות גורם סיכון למחלות כמו סרטן, סכרת ועוד. ברמה הפסיכולוגית, סטרס שלא מפסיק ומוביל לכך שהאדם לא מסוגל להירגע יכול לגרום למצוקה נפשית, חרדה ואף דיכאון.
איך לחץ יכול לשנות את המוח שלנו?
הורמוני סטרס, כמו קורטיזול למשל, מיוצרים בשגרה באופן טבעי בגוף שלנו. רמתם נוטה לעלות ולרדת לאורך היום או כתלות בהופעתם של גורמי לחץ. שמירה על רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן, כפי שקורה כאשר אדם סובל מסטרס כרוני, עשויה להוביל לשינויים בתפקוד המוח התורמים לעלייה בסיכוי לקשיי זיכרון וקשיי ריכוז.
אז איך אפשר להתמודד?
ישנן גישות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות להתמודדות עם סטרס. מבחינה פיזיולוגית ניתן לנסות לתרגל מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית. מבחינה פסיכולוגית, אפשר להיעזר באנשים הקרובים אליכם ולשתף אותם במה שאתם חווים או לפנות לעזרה מקצועית של איש טיפול. כמו כן, מאחר שסטרס הוא בדרך כלל תגובה לסכנה, מחקרים מצאו שאחת הדרכים היעילות להפחתת סטרס היא לשנות את התפיסה של האירוע המלחיץ, ולמסגר אותו מחדש בעזרת מחשבות ניטרליות או חיוביות. למשל, אם נתייחס לבחינת גמר כאירוע חשוב אך לא גורלי להמשך חיינו, נוכל להפחית את ההשפעות השליליות של סטרס על תחושתנו ולמקסם את הביצועים שלנו בבחינה.
מה הן דרכי התמודדות "לא בריאות"?
לצד דרכים חיוביות להתמודד עם סטרס (מדיטציה, ספורט, טיפול), לעתים מתוך מחסור בכלים או מודעות אנשים פונים להתמודד בדרכים לא בריאות. ביניהן שימוש באלכוהול, סמים או הימורים, אשר משמשים כהסחת דעת מתחושת הלחץ. הסכנה בשיטות אלו היא כי הן עשויות להוביל לתלות והתמכרות.
איך להתמודד עם לחץ בעבודה?
במקום להיות מוצפים בתחושות כלליות של דאגה או אחריות, נסו להיות ספציפיים לגבי המשימות שאתם צריכים לבצע. פרקו כל משימה למשימות קטנות וישימות, ונהלו את הזמן שלכם כך שתוכלו להתמקד בכל משימה בתורה במקום לנסות ללהטט בין כולן במקביל.
מה עם לחץ שקשור למגפת הקורונה?
נסו לשחרר דאגות הקשורות לדברים שאין ביכולתכם לשלוט בהם. הגבילו את מינון החדשות שאתם צורכים. כשאתם מרגישים לחוצים, פנו לאדם קרוב ובקשו עזרה, והקפידו לטפל ולטפח את עצמכם.
מקורות
www.psychologytoday.com/us/basics/stress
