06.08.20
צוות בטיפולנט
בכל הנוגע להורות, אנו מחזיקים בנרטיב תרבותי לפיו אמהות חשובות יותר מאבות ורבים מאתנו מאמינים בלב שלם שלאמהות יש קשר מיוחד וייחודי עם ילדיה שאין שני לו. כמה דוגמאות מעולם החי מאתגרות את ההנחה הזו ומראות לנו כי לאבות יש תפקיד מרכזי בקשר ההורי ולעיתים – לא פחות חשוב.
תקופת ההריון
במשך זמן רב נהוג היה לחשוב כי ההורמונים המופרשים בהריון הם נחלתן של אמהות בלבד. אחרי הכל, בני אדם הם יונקים והנקבה היא זו שנושאת את התינוק ברחמה. למרות זאת, מחקרים חדשים מלמדים כי אבות לא חסינים להשפעות ההיריון ולתנודות ברמות ההורמונים שנלוות אליו. אז מה בדיוק קורה לאבות בזמן שבת זוגן נכנסת להיריון?
קוף קטן שחי בדרום אמריקה, הקרוי מרמוסט, עשוי לספק לנו מספר רמזים לכך. זכרי המרמוסט הם אבות מצטיינים שנוהגים לעזור בהמלטה ולסחוב את הצאצאים ממקום למקום. מעבר לכך, מה שקורה להם בזמן ההיריון הוא נתון מדהים לא פחות: זכרי המרמוסט נוטים להשמין במקביל להיריון של בת זוגם, עד שהם מכפילים את משקלם בטרם ההמלטה. מדוע זה קורה? ובכן מסתבר שגם הזכרים המתכוננים להמלטה חווים שינויים הורמונליים.
תופעה זו מתרחשת גם בקרב בני אדם והיא נקראת "תסמונת קובאד", אשר יתכן כי הורמון הפרולקטין הוא האחראי לה. בפועל, משמעותן של תופעות כמו תסמונת קובאד היא כי שני בני הזוג, ללא תלות במי מהם נושא את הילד במהלך ההריון, עוברים שינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים לקראת ההורות. הבנה של אבות לעתיד כי הם אינם חסינים להשפעות ההריון של בת זוגם, יכולה לסייע להם להתמודד עם תחושות שאולי יחוו בעצמם על אף שהם לא אלו שבהריון. בתוך כך תסמינים של רגישות יתר, מצב רוח ירוד ועלייה במשקל. בנוסף, נתון זה מדגיש עד כמה אבות מתחברים לילדיהם כבר בשלב המוקדם והראשוני ביותר בחייהם.
רגעי הבכי
יש הטוענים שרק אמא יכולה לזהות את הבכי של תינוקה. עם זאת זכרי האלקה חדת-מקור, עוף ים קטן שחי לחופי האוקיינוס האטלנטי, הם מומחים בזיהוי קריאות בכי של גוזליהם. הכיצד? זכרי האלקה הם אבות מעורבים מאוד, שלוקחים על עצמם את מרבית העבודה ההורית. גם בקרב בני אדם, אבות שמעורבים בגידול ילדיהם יכולים לזהות את הבכי של תינוקם ולהבדילו מבכיים של תינוקות אחרים. המחקר מלמד אותנו כי אין הבדל ביכולת הזו בין גברים לנשים והגורם שקובע האם אם או אב יוכלו לזהות בהצלחה את הבכי של התינוק שלהם הוא בעיקר הזמן שההורה בילה עם התינוק. כך, גם בקרב גברים וגם בקרב נשים בילוי של פחות מארבע שעות ביום עם התינוק מפחית את היכולת הזו ב-25%.
זמן איכות
דרך נוספת בה אבות מתקשרים עם ילדיהם היא באמצעות משחק וזמן משותף. ההורמון המעורב בכך הוא אוקסיטוצין, שידוע בכינויו ״הורמון ההיקשרות״. לרוב, דנים באוקסיטוצין כשמדברים על אמהות, יחסים מיניים ומערכות יחסים חברתיות, אבל מערכות יחסים בין אבות לילדיהם לא מוזכרות בהקשר של אוקסיטוצין. זאת, על אף שהוא עשוי להיות מרכזי מאוד בהתנהגות של אבות. לדוגמא מחקרים הראו כי קופים זכרים מסוג טיטי, שגם הם אבות מצטיינים בדומה לקוף המרמוסט, מראים עלייה בהורמון האוקסיטוצין לאחר הכניסה לאבהות.
באופן דומה, ככל שאבות מתקשרים יותר עם ילדיהם – מסתכלים עליהם, מדברים איתם ומשחקים איתם, כך עולה אצלם רמת האוקסיטוצין ומניעה אותם לייצר יותר אינטראקציות עמם. כלומר, אוקסיטוצין פועל בלולאת משוב חיובית שיכולה להימשך על גבי שנים: ככל שיש יותר אינטראקציה, יש יותר אוקסיטוצין, וכתוצאה מכך יותר אינטראקציה וחוזר חלילה. עבור אבות שמתקשים ליצור חיבור עם ילדיהם זו עצה מועילה: ככל שתשחקו יותר עם ילדיכם, תחבקו אותם או אפילו תסרקו את שיערם, כך יהיה לכם קל יותר להתחבר אליהם.
מקורות
תקציר מאמר שפורסם ב- Psychology Today:
3 Surprising Ways Dads Connect With Their Kids
www.psychologytoday.com/us/blog/wild-connections/202006/3-surprising-ways-dads-connect-their-kids?fbclid=IwAR3FDUghySVCv7PHTaTJBqi_INRQcumIbq9APIRlUBrAovF3DIgFytHSHkA
