01.08.21
צוות בטיפולנט
החגים בדרך ואתם תוהים איך לעבור אותם השנה בלי מתחים ועימותים מיותרים? קיבצנו עבורכם את הטעויות המשפחתיות הנפוצות בתקופה זו, ואת הדרכים להימנע מהן כדי ליצור מפגשים משפחתיים רגועים ומהנים יותר.
1. שאלות לא רגישות
המפגשים המשפחתיים של תקופה זו מאופיינים לא פעם בהיעדר מעצורים ובהופעה של שאלות כמו "מתי תביאי חבר?" או "נו, כבר נכנסתם להיריון?". שאלות כאלה נוגעות לא פעם בנקודות הרגישות ביותר בחיים: רווקות מאוחרת, גירושים קשים, בעיות פריון וכן הלאה. בהתאם, הנשאל מגיב לא פעם בהדיפה, התחמקות או הסתגרות ואלה מעוררים בשואל אי נוחות. כך, די בקלות השיחה נהיית מתוחה והאפשרות לאינטימיות משפחתית נינוחה נעלמת.
על אף ששאלות בלתי רגישות יכולות לפגוע מאד, הפתרון להתמודדות עמן דווקא אינו מורכב. מהצד השואל, פשוט נסו לחשוב פעמיים לפני שאתם פונים בשאלה אינטימית לבן משפחה שאינכם מודעים מספיק למצבו. מהצד הנשאל, התכוננו מראש לשאלות לא רגישות שעשויות להיות מופנות אליכם והכינו תשובה אשר מציבה גבול באופן ידידותי ולא פוגע.
2. תחרותיות
איכות האירוח והמתנות, הבחירה אצל מי לעשות את החג, התנהגות הילדים ליד שולחן האוכל, מידת העזרה עם הנכדים בחגים, כל אלו ועוד מהווים לא פעם מקור להשוואה ותחרות בין כלות, חותנים, אחים ושאר בני המשפחה המורחבת.
בחלק מהמקרים התחרות מודעת ומייצרת תחושות של לחץ ("צריך אירוח גורמה, לא פחות!"), קנאה ("איך אצלם תמיד יותר מוצלח?") או קיפוח ("תראה מה הביאו הוריך לאחותך ומה הביאו לנו שנה שעברה!"). במקרים אחרים, ההשוואה התחרותית היא סמויה אך מייצרת מתח ואי שקט. היא מביאה לחיכוכים שעל פני השטח נראים שטותיים ומיותרים, אך למעשה מכסים על תחושות קשות של תחרות.
הצעד הראשון בהתמודדות עם דפוסים כאלה הוא פיתוח מודעות לנושא התחרותיות וההשוואות. מודעות זו תוכל לסייע לנו לזהות מתי התנהגותנו מנציחה ומחזקת את עניין התחרותיות (למשל, הוצאת סכומים מוגזמים על מתנות או "הענשת" החמות על יחס מועדף לנכד אחר בהיעדרות מארוחת חג), ובכך תאפשר לנו לבחור לנהוג אחרת.
3. תגובות רגשיות עזות
האם יכול להיות שהעובדה שאחותי הביאה סלט סלק ולא סלט קיסר כמו שביקשתי מכעיסה אותי עד כדי כך ומצדיקה התפרצות עליה? די נפוץ שמפגשים משפחתיים בחגים מעוררים תגובות רגשיות עזות הכוללות התנהגות תוקפנית, "פאסיב-אגרסיב", או אפילו הימנעות גורפת מהשתתפות באירועי החג. בדיעבד, פעמים רבות אנחנו מתביישים בהתנהגותנו, מתחרטים עליה או מרגישים שהיה משהו לא פרופורציונלי בתגובות שלנו.
תחושה זו של חוסר פרופורציה בין האירוע לתגובה היא הרבה פעמים איתות שכדאי להקשיב לו. אחת מהנחות הבסיס של הפסיכולוגיה היא כי חוויות חיים ראשוניות ומשמעותיות מן העבר, אשר רבות מהן מתרחשות בזירה המשפחתית, מותירות בנו רגישויות מסוימות, הממשיכות ללוות אותנו בהווה.
לצורך הנוחות, אפשר לדמיין את הרגישויות מן העבר כמעין "כפתורי הפעלה" – כאשר מישהו "לוחץ" עליהם בהווה, מופיעה התגובה הרגשית העוצמתית מן העבר. הבעיה עם הכפתורים הללו היא כי לעיתים אירוע קטן ביותר מוביל להתנהגות בלתי מווסתת שאיננו שלמים איתה. לכן, צעד ראשון להתמודדות יהיה פיתוח מודעות לכך שחוויות עבר יכולות להשפיע על חוויות בהווה.
על בסיס מודעות זו, נוכל לנסות להפריד בין העבר להווה, כדי להגיב בצורה מותאמת יותר. כך למשל, אוכל להבין כי כעסי העז על אחותי לא קשור באמת בסלט הסלק, אלא בכך שכאשר התעלמה מבקשתי היא למעשה "לחצה על כפתור" הקשור בחוויה של זלזול מהעבר והובילה לתגובה חריפה מצדי, גם אם זו לא הייתה כוונתה.
אם גם כאשר אתם מזהים תגובות בלתי מותאמות שלכם, אתם עדיין מתקשים להגיב באופן ענייני להווה, טיפול רגשי בליווי איש מקצוע יכול לעזור לכם לעשות זאת!
4. מנת יתר של משפחה
ביום-יום, כמות המפגשים המשפחתיים היא מוגבלת יחסית. כל אחד עסוק בענייניו והזמן המשותף מוגבל לערבים עם המשפחה הגרעינית ולארוחות שישי מדי פעם עם המשפחה המורחבת.
לעומת זאת, החגים מזמנים לנו מפגשים אינטנסיביים ותכופים, אולי יותר מהרצוי, עם בני משפחתנו ומעמתים אותנו עם חלקים מורכבים בדינמיקה המשפחתית: הקושי של ילדינו להסתדר זה עם זה, המהירות שבה אנו מתפוצצים על בן או בת הזוג, הביקורתיות של הגיס וכן הלאה.
בחלק מהמקרים, הפתרון היעיל ביותר להתמודדות יהיה להגביל את כמות ומשך המפגשים למינון המתאים לכם ביותר. לא חייבים להישאר לישון אצל ההורים לאורך החג כולו, ואפשר לנצל חלקים מחול המועד כדי לארגן זמן איכות עם כל אחד מהילדים בנפרד, לצד הפעילויות המשפחתיות המשותפות.
5. ציפיות לא ריאליות
למרות כל המורכבות שתוארה עד כה, אצל חלק מאיתנו מתפתחות בחגים ציפיות פלאיות אשר אינן תואמות את המציאות. "איך אתה לא רוצה להיות בחג עם המשפחה?!" אנחנו יכולים לשאול נער מתבגר שבקושי מרים את הראש מהאייפון; או "איך אתה לא עוזר במטבח?" נשאל את בן או בת הזוג על אף שביום-יום אנו האחראים הבלעדיים על הבישול, וכדומה.
אולי זה קשור לתחושות של אופטימיות, התרגשות וחגיגיות המלוות לא פעם את התקופה, אבל בשורה התחתונה לפעמים אנו מצפים שהחג ישנה כבמטה קסם דפוסי התנהגות ויחסים שהתקבעו כבר לפני זמן רב. בפועל, ציפיות כאלה מהוות לא פעם מקור לפיצוצים ואכזבות.
פתרון אפשרי יהיה לנסות לשים לב להתעוררות של ציפיות כאלה ובמקביל לנהל משא ומתן פתוח וגלוי על מה שחשוב לכם. למשל, סכמו עם המתבגר לאילו אירועים משפחתיים עליו להגיע ומאילו הוא פטור, ערכו תיאום ציפיות עם בן או בת הזוג לגבי העזרה לה אתם מצפים, וכן הלאה.
מקורות
https://www.psychologytoday.com/us/articles/199811/surviving-holiday-hell
https://www.psychologytoday.com/us/blog/mindful-anger/201412/the-10-secret-steps-happier-family-holiday-season
