25.02.16
צוות בטיפולנט
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) אצל ילדים הן מההפרעות הנפוצות ביותר, כאשר כיום ההערכות הן שבין 5% ל-10% מהילדים סובלים מהפרעות אלו. הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות נוירולוגיות מולדות. הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתקשים לשמור על קשב לאורך זמן, להימנע מהסחות דעת, ולעיתים קרובות סובלים גם מהיפראקטיביות.
מתוך כך, ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז עלולים לסבול מקשיים בתחומים מגוונים הדורשים יכולות קשב וריכוז, ובמיוחד מקשיים בתחום הלימודי, קשיי התארגנות ואף מקשיים חברתיים.
מחקר חדש בדק ומצא שפעילות גופנית אינטנסיבית יכולה לשפר את יכולות הריכוז והתפקוד הקוגניטיבי של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. כמו כן, החוקרים הציעו כי תנועה גופנית יכולה להיות אסטרטגיית התמודדות יעילה לילדים הסובלים מבעיות שמקורן נעוץ בהפרעות קשב וריכוז, שכן נראה שתנועה גופנית מסייעת לילדים אלו במאמץ לווסת את הקשב וההיפראקטיביות שלהם.
אז אם כבר עברתם עם ילדכם את השלב של אבחון הפרעות קשב וריכוז וכעת אתם מנסים למצוא דרכים להקל עליו את ההתמודדות היום יומית ולעזור לו להצליח, ריכזנו למענכם כמה דרכים לעשות זאת.
5 טיפים להעלאת הריכוז של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בעזרת תנועה:
1. עודדו את הילדים להתעמל. רשמו את ילדיכם המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז לחוגי ספורט, צאו איתם להליכה או ריצה, וודאו שהם נהנים מפעילות גופנית. במידה והם אינם נהנים מפעילות גופנית מסוימת או מחוג ספורט כלשהו - חפשו יחד איתם דרך בה הם יכולים להתעמל ולהוציא אנרגיות פיזיות באופן שיגרום להם הנאה. הפכו את הספורט לדבר מהנה שהילדים עושים בשגרה.
2. פתחו את הבוקר בתנועה. תוצאות המחקר מראות שתנועה גופנית משפיעה מאוד כאשר היא מתבצעת לפני או בזמן הניסיון להתרכז. לכן אחד הזמנים המיטביים עבור פעילות מהסוג הזה הוא הבוקר. מכיוון שיש רק מעט חוגי ספורט עבור ילדים בבוקר, כדאי ליצור עבור ילדיכם שגרת בוקר הכוללת מאמץ גופני קצר אך משמעותי. ריצות, קפיצות וריקודים בבוקר יעזרו לילדיכם להגיע לבית הספר מרוכזים יותר ומסוגלים למאמץ קוגניטיבי גדול יותר. אם מדובר בילדים צעירים - כדאי לעשות את הפעילות ביחד, אך מתבגרים יכולים בהחלט לצאת בעצמם לריצת בוקר קצרה. בעזרת הפיכת הפעילות הגופנית לחלק משגרת הבוקר הקבועה של ילדיכם, תוכלו להפוך אותה להרגל שיעזור לילדים להתמודד עם קשיים לאורך שנים רבות.
3. ודאו שבית הספר מאפשר פעילות גופנית בהפסקות. כיוון שתוצאות המחקר מעידות על כך שהתנועה חשובה בעיקר סביב זמן הפעילות הקוגניטיבית, נראה שפעילות גופנית מאמצת בין השיעורים יכולה לשפר את הריכוז והיכולות הקוגניטיביות של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז באופן דרמטי. לא כל בית ספר מאפשר ואף מעודד פעילות גופנית בזמן ההפסקות, אך זהו מצב שבהחלט ניתן ואף כדאי לשנות, ולדאוג לכך שכל ילד יוכל לעשות פעילות גופנית בזמן ההפסקות באמצעות משחק עם חבריו, על מנת להיטיב עם ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז (וגם עם ילדים רבים אחרים).
4. אפשרו לילדים להפעיל את ידיהם או רגליהם בעת שעליהם להתרכז. גם תזוזה קטנה או התעסקות פיזית בדבר מה יכולה להקל ולשפר את הריכוז של ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, ולאפשר להם לווסת את ההיפראקטיביות שלהם. בזמן השיעור למשל, ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז יכולים לשמור את ידיהם עסוקות בעזרת כדורים לחיצים או להשתמש ברצועות יוגה על מנת להזיז את רגליהם באופן שאינו מפריע לשיעור. ודאו עם הילד כמו גם עם המורה שהדברים מסייעים לריכוז של הילד ואינם מפריעים למורה ולשאר הכיתה.
5. מצאו דרכי ישיבה שמשלבות תנועה של הגוף. אפשרו לילדים דרכי ישיבה שמאפשרות תנועה גופנית באופן בטוח, בבית כמו גם בכיתה. כיסאות נדנדה, כיסאות דיסק, שולחנות עמידה ואפילו כדורי יוגה יכולים להוות דרכים מעולות לעזור לילדים עם הפרעות קשב וריכוז להתרכז. שיטות אלו הולכות ותופסות תאוצה בבתי ספר ברחבי העולם, אך לא תמיד מקובלות בבתי הספר בארץ, ועל כן ייתכן שכדאי לבחון קודם כל האם סוג הישיבה מועיל לילד בלמידה בבית, ורק אם נראה שיפור בריכוז לנסות ולהציע את דרך הישיבה לבית הספר.
בכל דרך שתבחרו, חשוב לזכור כי פעילות גופנית אינטנסיבית יכולה אומנם לסייע מאוד לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אך יש למצוא את השיטה ואת תזמון התנועה המתאימים לכל ילד באופן פרטני; לכל ילד יש צרכים שונים, רמות אנרגיה שונות ופעילויות גופניות שיותר או פחות חביבות עליו. זאת ועוד, ייתכן שחלק מהשיטות יהוו דווקא הסחת דעת לחלק מהילדים. לכן חשוב לעקוב אחרי ההתקדמות של כל ילד ולבחון מה מקדם יותר או פחות.
לקבלת מידע נוסף אודות הפרעות קשב וריכוז
מקורות
Hartanto, T. A., Krafft, C. E., Iosif, A. M., & Schweitzer, J. B. (2015). A trial-by-trial analysis reveals more intense physical activity is associated with better cognitive control performance in attention-deficit/hyperactivity disorder. Child Neuropsychology, 1-9
