30.05.24
צוות בטיפולנט
פוסט טראומה מה זה אומר?
פוסט טראומה, או בשמה המלא הפרעת דחק פוסט טראומטית (ptsd) היא הפרעה אשר מתייחסת להופעה של סימפטומים המתעוררים בעקבות חשיפה של האדם לאירוע טראומטי. כאשר מתייחסים לאירוע טראומטי, הכוונה היא למצב של סכנת חיים, פציעה קשה או פגיעה מינית. החשיפה לאירוע יכולה להיות ישירה (כאשר האדם עצמו חווה את האירוע) או עקיפה (כאשר האדם היה עד לאירוע הטראומטי).
במצב של פוסט טראומה האדם סובל מסימפטומים שונים אשר מתקיימים לאורך זמן וגורמים למצוקה נפשית משמעותית ואף לפגיעה בתפקודו. סימפטומים אלה נחלקים לארבע קבוצות מרכזיות:
1. חוויה מחודשת של האירוע המלווה במצוקה נפשית. החוויה המחודשת יכולה לערב מחשבות חוזרות על האירוע הטראומטי, חלומות, דימויים ויזואליים מהאירוע, "פלשבקים" מהאירוע ועוד.
2. נעשים ניסיונות להימנע מגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי כגון הימנעות מהגעה לאזור בו התרחש האירוע, מפעילויות, מאנשים או מחפצים המזכירים את הטראומה.
3. שינויים בעוררות ובתגובתיות אל מול דברים הקשורים לאירוע הטראומטי. אלו באים לידי ביטוי בהפרעות שינה, קשיים בריכוז, דריכות יתר, תגובות בהלה, התפרצויות זעם ועוד.
3. שינויים בחשיבה ובמצב הרוח של האדם שנחשף לאירוע טראומטי. שינויים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בתחושה לא אופיינית של ניכור ואדישות, עניין מופחת בפעילויות וקשרים משמעותיים, אובדן הנאה ודומיננטיות של רגשות שליליים דוגמת פחד, כעס, אשמה או בושה. ניתן לשים לב לשינויים קוגניטיביים - למשל קושי או חוסר יכולת לזכור היבטים באירוע הטראומטי, שינוי בתפיסות על העולם או ציפיות שליליות מופרזות ביחס לעצמי ולסביבה.
על מנת שהופעת התסמינים תיחשב להפרעה של פוסט טראומה, על התסמינים להימשך חודש לפחות, ולגרום למצוקה משמעותית או פגיעה בתפקוד. ההתמודדות עם פוסט טראומה איננה קלה לאדם הסובל מההפרעה אך גם לסביבתו. לצד החשיבות הרבה של טיפול בפוסט טראומה, גם לסביבה הקרובה של האדם יש משמעות בתהליך ההחלמה. ריכזנו לכם 6 דרכים שבאמצעותם תוכלו לעזור ולהקל על התמודדותו של אדם קרוב לכם הסובל מהפרעה פוסט טראומטית.
6 דרכים בהן תוכלו לסייע לסובלים מפוסט טראומה
1. תמיכה חברתית: לעיתים קרובות אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית מתרחקים מחבריהם וממשפחתם, חשוב לכבד את הגבולות שלהם אך גם לתת להם תחושה כי הם לא לבד. נסו לעודד אותם להצטרף לקבוצת תמיכה שבה ירגישו פחות בודדים בקשייהם, או לכל הפחות לפנות לטיפול בפוסט טראומה. עודדו אותם להתעמל, להיפגש עם חברים ולעסוק בתחביבים שגורמים להם להנאה. לימדו על ההפרעה, ככל שתדעו תוכלו להבין מה הם עוברים וכך, לתת לגיטימציה לתחושותיהם.
2. הקשבה: אל תכריחו אנשים הסובלים מההפרעה לדבר, אך אם הם בוחרים לחלוק, נסו להקשיב ללא ציפיות, שיפוטיות או ביקורת, גם אם הם מספרים דברים קשים מאוד. אתם לא צריכים לייעץ, עצם ההקשבה עוזרת. חלק מתהליך ההחלמה כרוך בחזרה על האירוע הטראומטי, לכן הימנעו מלבקש מהסובלים מההפרעה להפסיק לחזור על הסיפור הטראומטי אלא היו עמם בצורך שלהם לקבל עדות לחוויה.
3. בניית תחושת אמון וביטחון: טראומה משנה את הדרך בה אדם רואה את העולם ועלולה לגרום לו להחוות כמקום מסוכן ומאיים. הראו למתמודדים עם ההפרעה כי אתם מקבלים את תחושתם, וכי למרות זאת אתם איתם לטווח הארוך, דברו על העתיד וצרו תוכניות, עזרו להם להרגיש אהובים ומחוזקים וכי העתיד חיובי. הדגישו את כוחותיהם ואת האמונה כי הם יכולים להתאושש ועזרו להם לבנות מחדש אמון בסביבה, בכך שתהיו עקביים בדבריכם ובמעשיכם. במיוחד אם נמצאים בפרק זמן קרוב לאירוע הטראומטי, הקפידו ליצור לוח זמנים מובנה וקבוע כדי לבנות מחדש את תחושת היציבות.
4. התמודדות עם טריגרים: טריגר יכול להיות כל דבר – אדם, מקום או סיטואציה – אשר מזכירים למתמודד עם ההפרעה את הטראומה ומעצימים את תסמיני ההפרעה. דברו עם הסובלים מההפרעה על הטריגרים ועל דרכי התמודדות שעזרו להם בעבר ונסו לבנות תוכנית משותפת להתמודדות עתידית. תוכנית מוכנה יכולה לגרום לסיטואציה להיראות פחות מפחידה עבורכם, וגם עבורם.
5. התמודדות עם אלימות וכעס: אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית חיים בתחושה מתמדת של לחץ פיזי ורגשי, וכחלק מתסמיני העוררות פעמים רבות מתמודדים עם הפרעות שינה, דריכות שגובה אנרגיה רבה, ומרגישים מותשים. כל אלו, מהווים גורמי סטרס אשר מובילים לעיתים לתגובות של כעס או זעם כלפי לחצים יומיומיים. בזמן התפרצות, נסו להישאר רגועים ולהשרות תחושת ביטחון, המנעו מהתנהגויות שעלולות לגרום לסובלים מההפרעה לחוש מאויימים. במידה והם מרגישים שהם זקוקים למרחק או לשקט, כבדו זאת.
6. שמרו על עצמכם: טיפול בסובלים מהפרעה פוסט טראומטית עלול לגרום להתשה פיזית ונפשית גם של אלו אשר מנסים לסייע. בכדי שיהיו לכם הכוחות לתמוך בהם לאורך תקופה ארוכה אתם חייבים לטפח ולשמור גם על עצמכם. היתמכו בבני המשפחה האחרים, בחברים, בטיפול או בקבוצת תמיכה. חלקו את האחריות, בקשו מחברי משפחה או חברים לעזור לכם וקחו הפסקה מפעם לפעם. שמרו על זמן אישי לעצמכם ואל תוותרו על פעילויות שמשמחות אתכם. דעו את המגבלות שלכם, שימרו עליהם ודברו על כך עם בני המשפחה ואחרים המעורבים בחייכם.
לסיכום, אם מישהו מיקיריכם סובל מהפרעה פוסט טראומטית – אתם יכולים לסייע לו לעשות שינוי משמעותי בחייו. חשוב כי האדם יהיה בטיפול בפוסט טראומה. במקרה הצורך, יעוץ מפסיכולוג או פסיכולוגית המתמחים בתחום יוכלו לסייע לכם להקל עליו.
מקורות
ואן דר קולק, ב'. (2021). נרשם בגוף: מוח נפש וגוף בריפוי מטראומה. פרדס הוצאה לאור
DSM-V (2013) American psychiatric association: diagnostic and statistical manual of mental disorders, Fourth Edition. American Psychiatric Press
