"אמא'לה איזה פחד!": על הפרעות חרדה בקרב ילדים

צוות בטיפולנט

כל הילדים סובלים מפחדים ודאגות מעת לעת, זה טבעי, זה חלק מלהיות ילד. מלהיות אדם. בין אם מדובר בחשש מכך שההורים יצאו לטיול, ממפלצת שנמצאת מתחת למיטה ומדירה שינה מעיניהם, או מבחן גדול שיש להם במהלך השבוע - ילדים עשויים להגיב בדאגה ובחשש למצבי ואירועי חיים שונים, ממש כמו מבוגרים. אבל לעיתים הדאגות שמטרידות את הילדים מתגברות והופכות להיות יותר מ"סתם חששות". במצבים מסויימים דאגות אלה עשויות להצביע על התפתחות של הפרעת חרדה. מהי הפרעת חרדה? כיצד ניתן להבדיל בין מצב נורמטיבי בו הילד מוטרד מנושא כלשהו, ובין מצב שמצריך אבחון והתערבות של איש מקצוע? איך ניתן לדעת האם החרדות שהילד מדווח עליהן הן יותר מחששות חולפים?

חשש - או חרדה של ממש?

יש כמה שאלות בהיבטים שונים, שתוכלו לשאול את עצמכם כהורים, על מנת להבדיל בין מצב חרדתי משמעותי לבין מצב דאגה שאינו חריג:

תדירות ומשך החרדה: האם הילד מדווח על החרדות כמעט מדי יום, במשך ארבעה שבועות לפחות?

מידת ההשפעה על התפקוד: האם התפקוד של הילד נפגע מהחרדות עליהן מדווח? האם התפקוד בלימודים התדרדר כתוצאה מכך? האם נמנע מלהשתתף בפעילויות חברתיות? האם תפקודו החברתי נפגע באופן אחר?

השפעה על יכולת החשיבה: האם הילד מתקשה להתרכז בעקבות החרדה? האם מאז שמדווח על החרדות יכולת הריכוז והקשב ירדה?

מצב רוח שלילי: האם החרדות מלוות במצב רוח שלילי מתמשך, שאינו אופייני לילד? האם הילד נוטה להתרגז בקלות, לכעוס או להסתגר, באופן שאינו טיפוסי לו?

• טיפול רגשי לילדים

  
• צפו עכשיו: ויסות רגשי אצל ילדים

  
• איך להפחית חרדה אצל ילדים?

  

מי הזיז את החרדה שלי? 2 סוגי חרדות נפוצים בקרב ילדים

בבסיס אחת החרדת הנפוצות יותר בילדות, נמצא החשש לאיום או לפרידה מדמות משמעותית, לרוב אחד מבני המשפחה - חרדת פרידה. החרדה יכולה להתבטא במצוקה חוזרת בכל מצב שכולל התרחקות פיזית מהבית או מדמות התקשרות משמעותית. היא יכולה להופיע גם אם ההתרחקות טרם התרחשה באופן פיזית, והילד רק מצפה לה (למשל, לפני טיול שעתיד לבוא). החרדה יכולה לבוא לידי ביטוי בסיוטים סביב פרידה או בדאגה מוגזמת וחשש תדיר מפני אירוע טראומטי שיביא לפרידה מדמות ההתקשרות (למשל - חשש מלהיאבד, להיחטף, או לחילופין שדמות ההתקשרות תעבור תאונה, תחלה, תמות). במקרים חמורים החרדה יכולה לגרום להימנעות ולסירוב לצאת מהבית, ללכת לגן או לבית הספר.

חרדה חברתית היא סוג חרדה נוסף ששכיח בקרב ילדים. זו חרדה שמופיעה בהקשר חברתי, ומוגדרת כפחד ממגוון מצבים חברתיים וחשש מפני כישלון חברתי וביצוע פעולות במרחב פומבי. לחרדה זו אצל ילדים יכולה לא פעם להתלוות אילמות סלקטיבית המתאפיינת באי יכולת מתמשכת לדבר בסיטואציות חברתיות מסויימות. באילמות סלקטיבית, הילד מסוגל לדבר והוא אכן יסכים לדבר בסביבה בה מרגיש נוח יותר, כמו למשל בסביבה ביתית מוכרת, אך בנוכחות זרים או אנשים פחות קרובים הילד יסרב לדבר. אין מדובר בהפרעה תקשורתית או בקושי בהפקת השפה אלא בהפרעת חרדה שעשויה לגרום לילד לשתוק לחלוטין בנוכחות מי שסביבו מרגיש פחות נוח - ילדים, מורים בבית הספר, שכנים, או בני משפחה רחוקים.

אפשר וכדאי לטפל

הפרעת חרדה עלולה להשפיע על רמת התפקוד של הילדים מבחינה רגשית, חברתית ואקדמית, כך שיתקשו לבצע את המוטל עליהם בבית הספר או לנהוג כפי שהיו רוצים במצבים חברתיים. היא עלולה להשפיע לרעה על מצב רוחו של הילד באופן מתמשך, ולהפריע לו לחוות את החיים באופן מלא. אך ניתן לטפל ולסייע למצבים אלה. בין שיטות הטיפול בחרדה בילדים ניתן למצוא את הביופידבק, שיטת טיפול התנהגותית המבוססת על השגת שליטה בתגובות פיזיולוגיות אוטומטיות ובלתי רצויות. עוד שיטות נהוגות בטיפול בילדים הן מודלינג - למידת התגברות על פחדים באמצעות הדגמה וחיקוי; חשיפה הדרגתית - שיטת טיפול התנהגותית בה הילד המטופל נחשף לפחד ובא איתו במגע בהדרגה באופן מבוקר. שיטה זו דומה ל"הקהייה שיטתית" אך אינה משלבת הרפייה ועימות המטופל עם מצבים מאיימים מדומיינים; והתניית נגד - גם היא שיטת טיפול התנהגותית, שבבסיסה קישור מחדש בין הגירוי המפחיד לגירוי נעים (למשל, בשילוב עם הקהייה שיטתית, הגירוי הנעים יכול להיות ההרפייה בזמן החשיפה לגירוי המפחיד).

במידה והילד מדווח על חרדה ברמה יומיומית, למשך מספר שבועות, אם חלה נסיגה ביכולת שלו לתפקד מבחינה עצמאית ואם מצב רוחו נראה שלילי באופן שאינו מאפיין אותו (אתם כהורים הרי מכירים אותו הכי טוב) - כדאי לשקול לפנות לעזרה מקצועית, אצל פסיכולוג המומחה בטיפול בילדים, שיוכל להקל על החוויה, ויחד להביא את הילד למקום טוב, נעים ובטוח יותר.