04.07.24
צוות בטיפולנט
מחלה כרונית היא מצב רפואי אשר נמשך לפחות שנה, כאשר האדם המתמודד איתו זקוק לטיפול רפואי המגביל את שגרת היום-יום שלו. ישנן מחלות כרוניות רבות - בהן סרטן, מחלות לב, סוכרת, מחלות ריאות, אסתמה, אפליפסיה, איידס, פיברומיאלגיה ועוד.
האבחנה של מחלה כרונית דורשת לרוב שינויים משמעותיים באורח החיים, אשר עשויים להיות מלחיצים ומאתגרים. למשל, חולים כרוניים עשויים להידרש לשינויים תזונתיים, שינוי בשגרת הפעילות הגופנית, לחוות חוסר ודאות לגבי העתיד, להיאלץ להקדיש זמן רב לבדיקות או עיסוקים רפואיים, כמו גם מגבלות על דברים שהיו מרכזיים בחיים עד להופעת המחלה, למשל חיי חברה, תעסוקה ופעילויות פנאי. באופן טבעי, השינוי המשמעותי בחיים עלול לגרום לפגיעה ברווחה הנפשית, ואף לחוויה של לחץ, כעס, ואף חרדה ודיכאון.
בין אם אתם בעצמכם מתמודדים עם מחלה כרונית או הקרובים אליכם, חשוב לדעת כי ישנן דרכים מיטיבות להתמודד עם השינויים שמביאה עמה המחלה, בכדי להסתגל למגבלות החדשות שהיא יוצרת במציאות.
התמודדות נפשית מיטיבה עם מחלה כרונית
במקרים בהם האבחנה במחלה כרונית מחייבת שינוי בסגנון החיים בו מורגלים או תכנון מחדש של תכניות לעתיד, לעיתים החוויה היא ממש של אובדן. אובדן של סגנון החיים שהיה ועליו להשתנות, או על שאיפות, רצונות ויעדים שכבר לא יוכלו להתגשם. באופן טבעי, אובדן מביא איתו חוויה של אבל, וכפי שמתאבלים על אובדן אדם אהוב כך גם על חוויית חיים שהייתה ולא תוכל עוד להימשך.
על אף הקושי, ישנה דרך להסתגל לתנאים החדשים, ומחקרים בתחום מראים כי חולים אשר מתמודדים באופן ישיר עם השלכות המחלה על החיים ועם הרגשות שאלו מעוררים, במקום לנסות להימנע מהם, הם אלו שמדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים.
הדרך לעשות זאת, מסבירים המחקרים, היא באמצעות מספר היבטים, אשר מאפשרים קבלה והתמודדות מיטיבה עם המצב החדש. הנה כמה מהם:
שינוי בסדרי עדיפויות: התרגלו להקשיב לעצמכם
אנשים רבים מגלים כי הפחתת לחצים ומחויבויות חיצוניות, לצד תעדוף של בילוי זמן עם משפחה וחברים, יכולים לספק הקלה מהמתח, שהתמודדות עם מחלה כרונית לעיתים מוסיפה לחיים. כלומר, דווקא היכולת להתאים את ההתנהגות לנסיבות החדשות, להתגמש ולערוך שינויים עשויה להוביל להקלה ולתחושה טובה יותר.
אתגר נוסף עמו מתמודדים חולים כרוניים לעיתים קרובות הוא תשישות, אשר מהווה סימפטום של מחלות כרוניות רבות ומהווה את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור החולים. נסו להקשיב לגוף שלכם, ולהיות בפעילות בתוך גבולות היכולת שלו. היו גמישים וריאליים לגבי הזמן שאתם מבלים עם אחרים לעומת הזמן שאתם זקוקים לו לבדכם. גם אם משמעות הדבר הוא שינוי הרגלים קודמים, חשוב שלא לנקוט בביקורת עצמית על ביטול תכניות או הגבלת הפעילות, אלא להכיל את המגבלה תוך שימוש בחמלה עצמית.
קבלה וחשיבה חיובית: "אני חולה, אבל גם בר מזל!"
מחקרים שנעשו בתחום הסרטן מצאו כי חולים אשר הצליחו להתמקד בהווה, לקבל את עובדת היותם בני תמותה, להימנע ממחשבות חזרתיות וטורדניות לגבי המחלה, ולהשתתף באופן פעיל בתהליכים טיפוליים הפגינו חשיבה חיובית יותר. חשיבה חיובית כוללת התבוננות על האספקטים החיוביים הקשורים לאבחנה שלהם, לצד אלו השליליים. למשל, לחוש ברי מזל על כך שהם בחיים ומקבלים טיפול, במקום חסרי מזל על כך שהם חולים.
ברור כי גם מי שמשתדלים להישאר חיוביים עשויים להתקשות בכך מפעם לפעם. לפעמים, פשוט נמאס להיות חולים וזה בסדר – כדאי להכיר בתחושות האלו ולאפשר להן לצוף, דווקא כדי שיוכלו בעתיד להתחלף בתחושות אחרות.
לא להסס להיתמך
תמיכה מהסביבה במהלך התמודדות עם מחלה כרונית היא הכרחית לשם התמודדות מיטיבה ונמצאה כתורמת לשמירה על אופטימיות והשקפה חיובית על החיים. בין אם מדובר בתמיכה מהסביבה הקרובה, או מאנשים המתמודדים עם מחלה גם כן.
על מנת לקבל תמיכה מאנשים המתמודדים בעצמם עם מחלה, ניתן להיעזר בקבוצות תמיכה המנהלות מפגשים, בקבוצות שמתקיימות אונליין, או אפילו בפורומים וקבוצות אינטרנטיות.
לתמיכה מהסביבה הקרובה, כמו חברים ומשפחה, מקום חשוב במיוחד, שכן פרט לתמיכה הרגשית שהם יכולים לספק, להם ישנה אפשרות גם לתמיכה בהיבטים פרקטיים - כמו הסעה לבדיקות, עזרה בקניות ועוד. הרבה חולים ממעיטים בעזרה שחבריהם ובני משפחתם יהיו מוכנים, או אפילו ישמחו לתת להם. לכן, חשוב לבדוק את האפשרות, ולאפשר לסביבה לתמוך.
פנייה לטיפול נפשי
כלי חשוב אחר בהתמודדות מיטיבה עם מחלה גופנית הוא פנייה לטיפול רגשי. כלל השינויים המתרחשים כאמור מייצרים קשיים ואתגרים, אשר לעיתים משפיעים באופן שלילי על המצב הרגשי. מעבר להשפעה של הדבר על איכות החיים של האדם, במקרה של מחלה כרונית הטיפול הוא חשוב פי כמה - לאור הקשר ההדוק שבין גוף ונפש.
מצבים של סטרס, דיכאון וחרדה, עשויים להחריף מצבים של מחלה ולהקשות על הגוף להתמודד איתה. יותר מכך, רבים מהחולים במחלות כרוניות הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח דיכאון - הן לאור הקשיים שהדבר מייצר והן לאור השפעות שלעיתים יש לתרופות. אולם, דיכאון הוא לא בלתי נמנע, וחשוב מכך – הוא ניתן לטיפול. חשוב לציין כי מחקרים מסוימים מראים שלא רק שמחלות כרוניות מגבירות את הסיכון לדיכאון, אלא גם דיכאון מגביר את הסיכון לחלות במחלה כרונית, נתון ששוב מדגים את הקשר ההדוק שבין גוף לנפש.
באמצעות פנייה לטיפול ניתן לתת מקום לתחושות הקשות אך גם לעבוד על תהליכים של צמיחה פוסט-טראומטית: מונח אשר מתאר שינוי פסיכולוגי חיובי המתרחש אצל אדם דווקא לאחר טראומה או משבר. מדובר בתהליך משמעותי הכולל תהליכי חשיבה ״משני חיים״, אשר מאפשרים התייחסות חיובית יותר לעולם ולחיים – הזדהות עם אחרים, התבוננות על אפשרויות חדשות, מציאת כוח פנימי, חווית שינוי רוחני והשגת הערכה מחודשת של החיים, דווקא מתוך ההתמודדות עם הקושי.
מקורות
www.psychologytoday.com/us/basics/chronic-illness
