29.01.20
ספיר קינן
כל הורה רוצה לראות את ילדיו גדלים להיות אנשים חכמים ומוצלחים. עם זאת, לעתים רצון זה מיתרגם לגישה ביקורתית אשר מופנית כלפי הילד, הכוללת, למשל, הערות והצעות תדירות לדרכים בהם הוא יוכל להשתפר. אלה אמנם נובעות מרצון טוב, אך לאורך זמן, קל לדמיין כיצד הילד עשוי לחוש שמוצבים לו סטנדרטים גבוהים מדי בו אינו יכול לעמוד, וכי הוא נתון לבחינה מתמדת. במחקר שבוצע בחודש מאי 2018, נמצאה כי לסגנון הורות ביקורתי עלולה להיות השפעה מהותית אף על כישוריו המתפתחים של הילד, ובפרט על היכולת שלהם להיות קשובים לביטויים רגשיים של אנשים אחרים.
במחקר השתתפו 87 ילדים בגילאי 7-11 והוריהם. ההורים התבקשו לדבר במשך 5 דקות על הילד/ה שלהם ועל היחסים ביניהם. על בסיס זה, דירגו החוקרים את מידת הביקורתיות שהביע ההורה כלפי הילד. בהמשך, התבקשו הילדים לצפות בפרצופים המציגים רגשות שונים, ולזהות איזה רגש הביע כל אחד מהם, בעודם מחוברים למכשיר הרושם את הפעילות החשמלית במוחם (EEG). תוצאות המחקר העידו על כך שילדים להורים ביקורתיים היו פחות קשובים לפרצופים שהוצגו להם, ללא קשר לרגש הספציפי שהביעו, בהשוואה לילדים להורים לא-ביקורתיים. החוקרים שיערו כי הסיבה לכך טמונה בהרגל שמפתחים ילדים הסופגים מהוריהם ביקורת באופן קבוע: בכדי להימנע מהמבטים השיפוטיים של הוריהם, הנתפסים על ידם כמובן כלא נעימים ואף מאיימים, הילדים מתרגלים להפנות פחות תשומת לב להבעות פנים המביעות רגש. לכן, הם עלולים להיות רגישים פחות לרגשות שמבטאים אנשים סביבם, דבר אשר עשוי להשפיע על היכולות החברתיות שלהם בעתיד.
על הכותבת – ספיר קינן
ספיר קינן הינה דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.
מקורות
James, K. M., Owens, M., Woody, M. L., Hall, N. T., & Gibb, B. E. (2018). Parental Expressed Emotion-Criticism and Neural Markers of Sustained Attention to Emotional Faces in Children. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 1-10
