אינטליגנציה רגשית – איך אנחנו מבטאים ומבינים רגשות?

12.01.21

צוות בטיפולנט

רגש וביטוי רגשי

בקצרה, אפשר להגיד כי רגש הוא מושג שמבקש לתאר חוויה סובייקטיבית ומצב מנטלי של אדם מסוים. ביטוי רגשי נקשר ביכולת של אדם אחד לתקשר ולתווך את רגשותיו לסביבתו. מחקרים מצאו כי כאשר אנשים מסתכלים על אנשים אחרים, הם מסוגלים לזהות בצורה טובה איזה רגש הם מבטאים, באמצעות התבוננות בהבעות הפנים שלהם ובתנועות הגוף שלהם. עם זאת, נמצא כי קל יותר לזהות רגשות אצל נשים מאשר אצל גברים, ואצל אקסטרוברטים (אנשים מוחצנים) מאשר אצל אינטרוברטים (אנשים מופנמים).

מוחצן או מופנם – זאת השאלה

הנטייה של אדם להיות מופנם או מוחצן היא אחת מהדרכים המרכזיות לאפיון אישיות בתחום הפסיכולוגיה. בעוד שמוחצנות נקשרת בביטוי רגשי בולט, טיפוסים מופנמים לרוב נחווים כאנשים שקטים יותר, לעיתים אף ביישנים או סגורים.

אנשים מוחצנים אמנם מביעים הבעות פנים ברורות יותר בתגובה לגירויים רגשיים, אך מחקרים מצאו כי הם מפגינים תגובות פיזיולוגיות פחותות יותר (קצב לב, לחץ דם וכדומה) – מה שעשוי להעיד על כך שהם פשוטו כמשמעו מחצינים את הרגשות שלהם. נותנים ביטוי חיצוני לרגשותיהם, ולא מפנימים אותם. לפיכך, אנשים מוחצנים, המפגינים יותר רמזים רגשיים, מצליחים להיות יותר מובנים לסביבה שלהם. אנשים מופנמים המפגינים פחות רמזים רגשיים, פחות מצליחים לבטא ולתווך לסביבתם את הרגשות שלהם.

ביטוי רגשי שונה בקרב אוכלוסיות טיפוליות

בקרב ילדים עם בעיות התנהגות, או בקרב סובלים מסכיזופרניה למשל, קשה יותר למתבונן מהצד לזהות נכון את הרגש שהם מפגינים, גם אם הם מביעים רגשות חזקים. הסובלים מסכיזופרניה לדוגמה נוהגים לבטא רגשות באמצעות הבעות פנים ותנועות גוף בולטות יותר בהשוואה לבריאים, אך המשמעות שלהם לא מספיק מובנת לאנשים אחרים.

כלומר, בעוד שאצל אנשים בריאים יש קשר ברור בין הפגנת רגשות לבין היכולת של הסביבה להבין אותם. בקרב אוכלוסיות קליניות, הקשר שבין הפגנת רגשות לבין היכולת של מתבונן מהצד להבין אותם באופן מדויק, משתנה. מה שאומר, שכאשר יש בסביבתנו אדם המתמודד עם קושי נפשי, עולה הסיכוי שנתקשה לזהות ולעיתים גם להבין את החוויה הרגשית שלו.

מה משפיע על ביטוי רגשי?

פידבק חברתי

מחקרים מצאו שביטוי רגשי מושפע מהפידבק החברתי שאנחנו מקבלים מהסביבה. למשל, פידבק שמדכא או מבקר ביטוי רגשי מסוים (למשל להגיד לילד או לילדה שאסור להם לבכות או לכעוס) ישפיע על האופן שבו האדם יבטא (או לא יבטאו) את הרגשות האלו.

אופי

ביטוי רגשי עשוי להיות מושפע גם מאופיו של הילד. כאמור, ילדים מופנמים יותר נוהגים להפגין פחות רמזים רגשיים. במקרה כזה, גם למתבונן אמפתי וקשוב יהיה קשה לזהות מה הילד מרגיש. כאשר מדובר בילד מופנם במיוחד, קשה לספק לו משוב שיסייע לו לתייג, להבין ולפתח "אוצר מילים רגשי", ובמקרים קיצוניים עשויה להיווצר אלקסיתימה – היעדר ביטוי רגשי וקושי של האדם להבין מה הרגש שהוא מרגיש. כאשר מדובר בילד מוחצן במיוחד, לעיתים תהיה הבעת רגש מוגברת או בלתי נשלטת, שגם היא עשויה ליצור קשיי תקשורת עם הסביבה. תקשורת אופטימלית מתאפשרת כאשר הבעת הרגש היא מתונה.

למה מתכוונים כשאומרים "אינטליגנציה רגשית"?

אינטליגנציה רגשית היא היכולת לזהות ולהבין נכונה את הרגשות שלנו ושל אחרים. ניתן להגיד כי היא כוללת 3 כישורים:

• יכולת לזהות ולשיים את הרגש

• יכולת לרתום את הרגשות המזוהים למשימות כמו חשיבה או פתרון בעיות

• יכולת לווסת רגשות ולעזור לאחרים לעשות כן.

בניגוד למבחני אינטלגנציה (IQ), לא קיימים מבחנים מתוקפים שמודדים אינטליגנציה רגשית, ולכן יש הסבורים שלא מדובר בסוג אחד של אינטליגנציה אלא בסט של כישורים בינאישיים. עם זאת, ניתן להגיד כי אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יפגין מודעות גבוהה לרגשות שלו, וייתן תשומת לב רבה לרגשות של אחרים. לכן לא מפתיע שאנשים כאלו נוטים להיות בעלי חברים טובים רבים. למרבה המזל, אלו כישורים שניתן לפתח.