29.08.19
צוות בטיפולנט
עברתם עם הילד את המעבר המרגש מגן הילדים לכיתה א', מחאתם כפיים בטקס הסיום המשמעותי של כיתה ו' והתעקשתם ללוות אותו עד השער במעבר ל"מגרש של הגדולים" בחטיבת הביניים. ואמנם, עכשיו מגיע הרגע הגדול באמת – המעבר לתיכון. נדמה שכל מעבר כזה מרעיד קצת את שיווי המשקל ומביא עמו חששות ותהיות; איך הילד שלנו ישתלב בבית הספר? האם יצליח בלימודים ויקבל ציונים טובים? איך יסתדר מבחינה חברתית? איזה מן מורים יהיו לו? והאם בכלל ירצה לשתף אותנו בחוויות שלו מהתיכון?
התיכון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות
עבור בני נוער רבים, המעבר לתיכון מייצג צעד נוסף לקראת עצמאות. זה נכון שבגילאים האלה הילדים נמצאים כבר מספר שנים בתהליך הדרגתי של פרידה מהילדות, אך המעבר לתיכון מסמל אבן דרך משמעותי בתהליך ההתבגרות. בשנים אלה, בני הנוער מתחילים לחפש ולעצב את הזהות האינדיבידואלית שלהם. לעיתים קרובות, בתהליך זה החברים הופכים להיות משמעותיים יותר ויותר, והילדים מחפשים מרחק מההורים בכדי לבנות את עצמאותם. אם מביאים בחשבון גם את השינויים ההורמונאליים ואת סערת הרגשות המאפיינת את גיל ההתבגרות, אפשר להבין כיצד שנים אלו הופכות למאתגרות לבני הנוער ולהורים גם יחד.
יותר אפשרויות – יותר בלבול
המעבר לתיכון הוא כניסה חדה לעולם שבו הכל מתרחש – מגמות לימודים, תחרות, קליקות, התנסויות חדשות, קשרים ראשוניים עם בני זוג, חשש מדחייה, טיפוח של תחביבים ובנית הדימוי העצמי. החלק שמעסיק אולי יותר מכל את הילדים הוא האפשרות לטרוף מחדש את "הקלפים החברתיים", אשר מזמינה לבסס תדמית אחרת מזו שליוותה את הילד עד כה, להתמקם באופן אחר בתמהיל החברתי בכיתה ולבחור מבין רבים את החברים המתאימים לו ביותר. במובן זה, יש לזכור כי חופש הבחירה גדל באופן משמעותי במעבר לתיכון והוא עשוי להיות מבלבל ומלחיץ מאוד.
אז איך עוזרים לילדינו לעבור את החודשים הראשונים?
שינויים אינם בהכרח מבשרים רעות: אם המחשבה על המעבר וההתמודדויות העתידיות של הילד מעוררים בכם חששות ואתם מרגישים שרמת המתח בכם עולה, כדאי לזכור כי בכדי לעזור לילד שלכם – עלינו קודם להכיל ולווסת את תחושתנו שלנו. זה הזמן להזכיר לעצמנו כי למרות שהילד (ואנחנו איתו) נמצא באי ודאות, הוא צלח לא מעט שלבים בתהליך ההתפתחות ולכן, סביר שגם הפעם יצליח למצוא את מקומו ולהסתגל לשינויים.
אפשר להיעזר בצוות בית-הספר: אם מדובר בילד שעד כה לא סבל מקשיים משמעותיים, אפשר לצאת מנקודת הנחה שגם המעבר הזה יעבור בשלום, על אף האתגר הכרוך בהסתגלות. עם זאת, במידה ואתם הורים לילד שסובל מקשיים חברתיים, תקשורתייים או לימודיים – כדאי לשתף את צוות בית הספר (היועצת, מחנכת או פסיכולוגית בית הספר), אשר יוכלו לתת מענה אישי יותר ולסייע לילד בחודשים הראשונים.
גלו עניין בחוויה של ילדכם ואל תחששו לשאול שאלות: נסו להקשיב לחששותיהם של הילדים מבלי לשפוט או לבקר אותם. קבלו את הדאגות של הילד בהבנה, אך גם נסו "לנרמל" אותן – הרבה ילדים שנמצאים בנקודת מעבר זו בין מסגרת למסגרת חוששים למקומם החברתי, חוששים מהדרישות הלימודיות ומההתחלה החדשה. הזכירו לו שהוא לא לבד.
חזקו את הילד: נסו לשקף לילדכם את נקודות החוזקה הייחודיות לו. מחמאה אותנטית מחזקת את הביטחון העצמי ומהווה תמיכה משמעותית ברגעים אלו של שינוי.
פיתחו מרחב להתנסות: תחילת התיכון מהווה זמן עבור הילד להתנסות בתחומים המעוררים בו עניין. נסו לעודד את הילד לחפש תחומי לימודים להם הוא מתחבר ואל תשכחו להבחין בין דעתכם לבין זו שלו. כדי שיוכל להשקיע ולהתקדם בתחום מסוים, הוא חייב לגלות סקרנות אותנטית.
אל תשאלו רק איך הולך בלימודים: כדאי להימנע ממתן דגש גדול מדי על הישגיות ותחרותיות. אי אפשר לבטל לחלוטין את החשיבות של הישגיות בתחום הלימודי, אך כדאי גם לטפח ולעודד כישורים אחרים. מחקרים מראים שהצלחה בתחום הקריירה מקושרת לכישורים חברתיים לא פחות מאשר להישגים לימודיים. לכן, כדאי לזכור שהצלחה בלימודים זה לא הכל.